פרשנות
לצוד שתי ציפורים: מטרת ההתנפלות על השופטת ברק-ארז - תקיפת בג"ץ והיועצת המשפטית
החלטת השופטת להוציא את תיק הפצ"רית מקוטיק ולהעבירו לגורם מוסמך נועדה לקיים את שלטון החוק ולהחזיר את הטיפול למסלולו הראוי. ההסתערות עליה משרתת את הפוליטיקאים ומכונות הרעל במאבקם לערב את בהרב-מיארה בפרשה
מתקפת מכונת הרעל על החלטת השופטת דפנה ברק-ארז להורות ליועמ"שית משרד המשפטים יעל קוטיק לאתר כתובת בפרקליטות שאליה תעביר את הטיפול בחקירת הפצ"רית היא, כרגיל, מתקפה על שלטון החוק. ליתר דיוק, על עצמאותה וסמכותה של הרשות השופטת כדי להכחיד את מעמדה כגורם מבקר, כאיזונים והבלמים שבלעדיהם אין דמוקרטיה. ובכן זו עוד מתקפה על הדמוקרטיה וכאן נסגר המעגל. זו המטרה המרכזית של ההפיכה המשטרית – להרוס את הדמוקרטיה. הפעם באמצעות המרדף הסדרתי אחר היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.
בג"ץ מורה לקוטיק להעביר את הטיפול לגורם מוסמך לאחר שנתן לרודפי היועצת המשפטית לממשלה די זמן והזדמנויות למנף לטובתם את הסיפור הזה. בהחלטה מפוקפקת, חסרת תקדים, איפשרו השופטים לשר המשפטים יריב לוין למנות מלווה מטעמו לחקירה. לאחר שנכשל, הפך עצמו המפכ"ל דני לוי לסוג של מלווה ועיכב אצלו את התיק. בהמשך, הצטרף היועץ המשפטי של המשטרה לאירוע וביקש מקוטיק לבדוק "ניגודי עניינים" של בהרב-מיארה שמונעים ממנה לטפל בתיק. וכל זאת לאחר שהמשטרה, באמצעות הגורם המוסמך והמיומן שלה, אגף חקירות ומודיעין, הודיעה שגם היועצת וגם פרקליט המדינה עמית איסמן אינם מעורבים בחשדות שמיוחסים לפצ"רית יפעת תומר-ירושלמי – הדלפת סרטון שדה תימן לחדשות 12 וטיוח בדיקת ההדלפה בתצהיר שקרי לבג"ץ.
ומדוע לוי וקוטיק מעכבים את מיצוי הפרשה? כדי לרצות את אדוניהם הפוליטיים, השרים יריב לוין ואיתמר בן גביר, שמתעקשים לאתר את הגביע הקדוש – את קצה החוט שקושר את היועצת ואנשיה לפרשה. מספיק להם שתזומן לעדות כדי למסגר סביבה את הנרטיב המחשיד. הם עושים הכול כדי לפטר אותה ולהיפטר ממנה. בממשלה החליטו לפטרה ובג"ץ מנע, בכנסת מחוקקים את פיצול תפקידה. הרעל והכזבים נורים מכל עבר. אפילו את המפתח ללשכה שבה נהגה לשבת החליפו. פרשת הפצ"רית מספקת לפוליטיקאים הזדמנות נהדרת להותיר את היועצת על הגריל, מתנדנדת על הספק שמא ידה במעל ואולי לא. כל עוד אין הוכחה, אפשר להסתפק בספק.
השופטת ברק-ארז כמובן שאינה מאשרת את המניעים האלה. החלטתה רזה ומינימליסטית. היא אפילו אינה קובעת שקוטיק אינו הגורם המוסמך. כל שנכתב לגביה הוא ש"תעדכן מיהו לשיטתה הגורם המתאים בפרקליטות על שלוחותיה השונות, שאליו ניתן להעביר את חומרי החקירה לצורך קידום החלטה בנושא". נוסח זה יכול אפילו להלום את החלטת ה"מלווה" של בג"ץ. החלטת ברק-ארז משמיעה ברקע את הקביעה שקוטיק אינה הגורם המוסמך לטפל, וכך הודיע גם ניצב בעז בלט ראש אח"מ, עוגן נוסף של יושרה שעדיין נותר במשטרה, שסירב להעביר לקוטיק חומרי חקירה נוספים לצרכי נבירה והתחקות אחר היועמ"שית.
בצירוף זמנים לא מפתיע ניתנה החלטת ברק-ארז בסמוך לשני צווי על תנאי שהוציא בג"ץ בעתירות שנועדו להורות לשר המשפטים לבחור שופטים ולמנות בעלי תפקידים במערכת שמינויים כרוך בהידברות עם נשיא העליון המוחרם. בכל המקרים האלה, מסכל הדרג הפוליטי מהלכים חיוניים, וכולם מונעים בידי שיקולים זרים מובהקים שזועקים לשמיים – לפגוע ולשבש את תפקוד בתי המשפט; לפגוע ולשבש את תפקוד היועצת המשפטית לממשלה. המאמץ של בג"ץ לתקן את השיבושים האלה עובר בהחלטות שנועדו לקיים את שלטון החוק שהמאמץ לשבור את מפרקתו משותף למאמץ לשבור את עמוד השדרה המשפטי של מדינת ישראל לכל אורכו – ממצבת השופטים ועד היועצת המשפטית לממשלה.
