פרשנות
היה לי חבר, היה לי אח: אנשי המקצוע שבשירות ההפיכה המשטרית
ראש השב"כ דוד זיני והיועצת המשפטית של משרד המשפטים יעל קוטיק הם שניים מאנשי המקצוע המובילים בשירות ההפיכה המשטרית. לשניהם יש בני משפחה שמייצרים עבורם בעיה, שניהם לא בדיוק הכי מתאימים ושניהם עלו לגדולה ולכותרות בנסיבות שמטילות צל כבד על תפקודם
1. יום אחד, כשייכתב לקסיקון ההפיכה המשטרית - בתקווה שזה יתרחש אחרי שתובס – יפורטו בעלי המקצוע שהתייצבו לשירותה. ביניהם בולטים שניים שעושים כותרות בימים אלה ממש: ראש השב"כ דוד זיני והיועצת המשפטית של משרד המשפטים עו"ד יעל קוטיק. אצל שניהם יש אחים, שאיכשהו מתקשרים ומעיבים על כהונותיהם, ויש גם קונטקסט משפחתי שמכשיר אותם לייעודם בשירות ההפיכה.
אצל זיני זה הרקע המשיחי. נתניהו של פעם פסל אותו מלכהן כמזכירו הצבאי, ועכשיו מינה אותו לראש השב"כ, לאחר שקשר את גורלו וגורלנו הפוליטי למשיחיים ולכהניסטים. נתניהו החליט שהוא נכנס למיטה הקואליציונית עם הגזענים הקיצוניים האלה, אבל למה, לכל הרוחות, נתן להם כל כך הרבה תפקידי מפתח בממשלו: שר אוצר שאחראי על השטחים, שר ממונה על המשטרה, ראש ועדת חוקה, שני חברים בוועדה לבחירת שופטים וגם ראש השב"כ. אולי אחרי שהבין את מי העמיס על עגלת הליכוד שלו והכניס לכנסת, הוא נאחז בעתה ופנה לישועת הכהניסטים. מהפח אל הפחת. איזה פח מצחין, איזו פחת מסוכנת.
לשכת הייעוץ במשרד המשפטים נחשבת לנחותה ביותר בשרשרת האיכות שיש למשרד להציע. כשמגיע למשרד עורך דין מבריק הוא נושא עיניו למחלקות הבג"צים, החקיקה ולפרקליטות
2. לזיני אין רקע וניסיון במלאכות שהשב"כ עוסק בהן. אבל נגד זה יש טיעון לא רע - אם מומחי הארגון הביאו אותנו ל־7 באוקטובר, אז אולי ראוי להביא מישהו מבחוץ, לוחם עז נפש שיביא בשורה חדשה. אלא שהבשורה הזו נישאת על רוח אידאולוגית מסוכנת לדמוקרטיה. אצל זיני זה האבא והרעיה שמופקדים על הרוח, האחים שמואל ובצלאל שממוקדים בחומר (האחד אצל מקורבו של נתניהו המיליארדר ג'יי פאליק, והשני במלאכות שמצאו דרכן לכתב האישום על הברחות הסיגריות לעזה). ומתברר שיש גם בן, שהוא עבריין בפוטנציה במערכות השב"כ, ולא מישהו שכבר פרע בפלסטינים. התברר שהסעיף המוזר, שלפיו כהונת זיני תופסק אם קרוב משפחתו ייתפס במעשים קיצוניים, כוון לבן, לא לאח.
"סיוע לאויב בזמן מלחמה", לפי ההיגיון הזה, חמור פחות מהכאת רועים ושריפת רכוש. אינני רואה כיצד לשון הסעיף מבדילה בין החומרות. כתב האישום נגד בצלאל כולל סיוע לאויב בזמן מלחמה, מגע עם סוכן זר, לקיחת שוחד, עבירות מחוק הטרור ועוד. גרוניס היה נשיא אבל לא נביא, אבל התחזית נפלה קרוב למציאות. ביחס לאח, לא לבן. בסך הכל סיגריות, לועגים כבר בערוץ 14. בסך הכל סיגרים, לעג טראמפ בכנסת על אישומי נתניהו. סיגרים וסיגריות, אלא שלא מדובר כאן בעשן בלבד.
דוד כמובן לא אחראי למעשי בצלאל אבל העובדה שהשב"כ נמנע, בגלל ניגוד העניינים, לחקור, והעביר את הטיפול למשטרה היא כבר בעיה. אולי פגיעה באיכות החקירה, אם כי נראה שנעשתה כאן עבודה רצינית.
3. גם אצל יעל קוטיק המשפחה היא סיפור מפתח. כשהתמנתה ליועצת המשפטית של המשרד הסתירה, כפי שדיווח מיכאל האוזר טוב ב"הארץ", את קשרי החברות בין בעלה אילון ואחיה צחי ינוקא לבין שר המשפטים יריב לוין. זה בסדר כשלוין מינה אותה למשרת אמון של משנה למנכ"ל; זה לא בסדר כשהתמנתה ליועצת משפטית, לא לפני שלמתחריה הראויים לתפקיד הובהר שחבל להם להתמודד, כי ממילא אין להם סיכוי והם גם יהיו חשופים לנקמה מצדה.
בשיחות עם אנשי משרד המשפטים שמכירים אותה, מתוארת קוטיק כמשפטנית בינונית ומטה, הערכה שנתמכת היטב בתפקיד שמילאה לאורך שנים ארוכות: מספר 2 בלשכה המשפטית של המשרד. לשכת הייעוץ נחשבת לנחותה ביותר בשרשרת האיכות והיוקרה שיש למשרד להציע. כשמגיע למשרד המשפטים עורך דין או מתמחה מבריק, הוא נושא עיניו למחלקת הבג"צים, לייעוץ וחקיקה, לפרקליטות. הוא לא יעלה על דעתו להגיע ללשכה המשפטית.
להבדיל מיועצים משפטיים למשרדי ממשלה אחרים, שטובלים ידיהם גם בתכנים הספציפיים (אוצר, חינוך, אנרגיה, תחבורה וכו'), במשרד המשפטים תפקידי הליבה היוקרתיים נמצאים ממילא אצל אחרים. הלשכה המשפטית עוסקת בעיקר בתחזוק אדמיניסטרטיבי – חוזים, תכנון ובנייה, דיני עבודה וקצת דין משמעתי. כך, למשל, עסקה קוטיק בתלונה המשמעתית שהוגשה נגד עמית איסמן, אז פרקליט מחוז חיפה והיום פרקליט המדינה, על התבטאויות לא הולמות. היא גם לא נחשבה ליעילה במיוחד. מישהו נזכר שאם רצו למסמס משהו, העבירו אליה לטפל, ושמה אפילו הפך לפועל – "לְקַטֵק", שפירושו למרוח את הסיפור.
4. ועכשיו כשהמפכ"ל של בן גביר גלגל לידיה של יועצת המשרד את תיק הפצ"רית, הוא העביר הכרעה כבדת משקל לידיה של משפטנית שמוערכת כבינונית, וגרוע מזה – חסרת כל כלים וניסיון במשפט פלילי. הקירבה התעסוקתית הכי גדולה של קוטיק לפלילים היא שירות קצר במערך החנינות וקצת דין משמעתי. אבל הציפיות ממנה גדולות: לעשות מאמץ נוסף כדי ללכלך את היועצת גלי בהרב־מיארה בפרשת הפצ"רית ולהביא לשולחיה, השרים לוין ובן גביר, את הגביע הקדוש – את ראשה.
קוטיק נמנית עם המשפטנים המקורבים והמייעצים לשר, בעיקר ביוזמות שנועדו לקדם את ההפיכה המשטרית. כך פורסם שהיתה שותפה ליוזמת החלשת הייעוץ המשפטי ושחרור הפוליטיקאים ממגבלותיו. זה בדיוק מה שלוין מצפה מהמשפטנים שיזכו לתמיכתו.
וחוץ מהנאמנות לבשורת ההפיכה, חולקת קוטיק תכונה נוספת עם חביביו האחרים של השר: משפטנים שהוא מנסה לקדם או בוחר בהם לייצגו או לייצג בבג"ץ את ממשלת ההפיכה. מדובר בכאלה שממש לא מוערכים כ"שפיצים" של המקצוע. ניקח, למשל, את שני מועמדיו של לוין לעליון, הד"ר אביעד בקשי ורפי ביטון. ההתנגדות למינוים נובעת מהיגיון פשוט. כשאתה ממנה לעליון מישהו מחוץ לעולם השפיטה – איש אקדמיה או עורך דין – חשוב לבחור מהמאגר של הטובים ביותר. עו"ד שחר בן מאיר בדק את הרקורד האקדמי של מועמדי לוין. "בשונה מפרופ' דפנה ברק־ארז, לדוגמה", הוא כותב, "שמונתה לאחר שנים כדקאנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, אחרי פוסט דוקטורט בהרווארד ועשרות מאמרים וספרים, לד"ר בקשי מופיעים בגוגל סקולר שבעה מאמרים, ועוד שלושה במאגר 'נבו' שסוקר כתבי עת משפטיים. סך הכל 10 מאמרים, כולם עם כותבים נוספים, והוא לא חבר סגל באף פקולטה רצינית למשפטים".
5. במדרג המקצועי של עורכי דין בשירות המדינה, קוטיק היא סוג של בקשי. עורכת דין בינונית נטולת רקורד מרשים – ויעיד על כך המסלול שעשתה. התואר של "יועצת משפטית של משרד המשפטים" (פעמיים "משפט" באותו משפט!) הוא מרשים ובכיר, אבל אין מאחוריו לא תוכן, לא יוקרה וכאמור גם לא דמות מרשימה במיוחד, אלא דמות שנועדה לרצות, לספק את הסחורה המבוקשת. אלו אנשי המקצוע שההפיכה מבקשת לקדם ולמנות.
זיני וקוטיק הם פניו של השירות הציבורי שמשרת את ממשלת ההפיכה המשטרית. לא הכי מתאימים, מקודמים בהליכים מפוקפקים, קצת מסובכים בגלל האחים, אבל נאמנים ומקושרים, משפחתית ורעיונית.
