דעההוא מפחד: בין ההפיכה המשטרית בישראל להפיכה למדינה מוקצה
דעה
הוא מפחד: בין ההפיכה המשטרית בישראל להפיכה למדינה מוקצה
הבהילות שבה מיהר נתניהו לכנס מסיבת עיתונאים בעקבות עצומת הכלכלנים נסמכת על אזהרתם ש"אובדן האיזונים והבלמים הוא גורם עיקרי לנחשלות כלכלית". מקרה ליז טראס בבריטניה הדגים שהתרסקות כלכלית יכולה להתרחש בן לילה כשמובילים צעדים חסרי אחריות
1. המופע של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום רביעי שידר, לא רק במסרים אלא בעיקר בשפת גופו, לחץ. השאלה היא מה כל כך מטריד אותו. איזה תרחיש דיסטופי הוא מעלה בדמיונו, שגרם לו לערוך בפזיזות מסיבת עיתונאים מאולתרת עם כל השרים הכלכליים של ממשלתו? את היסוד לחשש הזה ניתן למצוא במשפט אחד שמופיע בעצומת האזהרה של 270 הכלכלנים החשובים והבכירים בישראל: "הערכה זו מבוססת על מחקרים המצוטטים ביותר במחקר הכלכלי, ביניהם אלה של זוכה פרס הנובל דגלאס נורת', ושל כלכלנים מהחשובים בעולם כמו אנדריי שלייפר ודארון אסמוגלו. מחקרים אלו מראים שקיומו של כוח פוליטי רב בידי הקבוצה השלטת, בלא איזונים ובלמים חזקים, הוא גורם עיקרי לנחשלות כלכלית. המחקרים מראים שללא מגבלות אפקטיביות על כוחם של מוסדות השלטון, גוברת החקיקה הפרסונלית והמנגנון הבירוקרטי נחלש והופך לבלתי מקצועי. לא במפתיע, בשנים האחרונות ניכרת עלייה ברמת השחיתות בהונגריה ובפולין".
אותם כלכלנים בכירים שמצוטטים כאן, לא התייחסו בינתיים למקרה הישראלי אבל מי שרוצה להבין כיצד תופס אסמוגלו את נתניהו, יכול לקבל הצצה לכך בגיליון ראש השנה של "כלכליסט": "נתניהו הוא האב המייסד של הפופוליזם הימני. הוא, יחד עם סילביו ברלוסקוני האיטלקי, החל ברקיחת השיטות שעליהן נבנו רבים אחרים מאוחר יותר כמו מארין לה־פן, דונלד טראמפ וגם בוריס ג'ונסון, במידה מסוימת. ברור שהוא ימשוך את השיח לכיוונים האלו (פופוליזם, א.פ)". ייתכן כי נתניהו מתחיל להבין שעבור מנהלי ההון העולמי, אלו שבוחנים אותו ומשקיעים אותו, אנחנו מתחילים להיראות מקום "מוקצה" בדומה להונגריה ופולין. שם לא שמים כסף. את זה כל הדיוט בכלכלה יכול להבין: אף אחד לא היה מסכים שבית ההשקעות שלו ירכוש עם כספי הפנסיה איגרות חוב או מטבע הונגרי, טורקי או פולני.
2. כניסה למשבצת הזו תהיה אסון לכלכלת ישראל שדוהרת על קטר ההייטק (כ־15% מהתמ"ג, מעל מחצית היצוא הישראלי, ומעל רבע מכלל מס הכנסה ליחידים); אותו הייטק אשר בין 75%–85% ממנו מונע מכסף זר. המנגנון הוא פשוט והודות לליז טראס – אותה ראשת ממשלת בריטניה למשך 45 ימים שבהם היא כמעט חיסלה את הכלכלה השישית בגודלה בעולם – הוא כבר סימולציה תיאורטית על ספרי הכלכלה. טראס, פופוליסטית ביסודה, הציעה "תוכנית כלכלית" חסרת הגיון כלכלי – הזנקת הסובסידיות תוך הפחתת מסים – בתקופה של אינפלציה שלא נרשמה בבריטניה 50 שנה.
היא הסתירה את התוכנית מהבנק המרכזי ומהנגיד הבריטי (שבתגובה הזניק את הריבית ב־0.5%) ומייד פיטרה את הפקיד המנוסה ביותר במשרד האוצר – המנכ"ל (שאינו משרת אמון). זה מה שקרה כאשר היא הציגה במסיבת עיתונאים את "תוכנית החירום" שלה ומנעה במו ידיה כל ביקורת מקצועית: זינוק בתשואות אג"ח ממשלתיות של בריטניה וקריסת הליש"ט, מה שהוביל לירידות שערים חדות בבורסה בלונדון; אזהרה של ה־IMF מפני מדיניות פיסקלית שנוגדת את המדיניות המוניטרית; הבנק המרכזי מכריז על תכנית רכישות אג"ח למניעת קריסת קרנות הפנסיה; שיתוק בשוק המשכנתאות – למעלה מ־40% מההצעות שהיו בשוק נמשכו חזרה מכיוון שהריבית זינקה והבנקים לא היו מוכנים כבר להלוות בריבית הישנה. והגראנד פינאלה: אזהרת דירוג האשראי של S&P (לתחזית "שלילי"). כל זה קרה בפרק זמן של קצת יותר מ־100 שעות. מאז הכרזתה של טראס ועד אזהרת הדירוג, מדד ה־FTSE איבד כ־8% (תוך 17 יום). אגב, התפקיד הראשון המשמעותי של טראס היה שרת המשפטים כאשר היא רצתה להוביל גם רפורמה במערכת המשפט. אחרי 11 חודשים ראש הממשלה פיטר אותה לאחר שהתעמתה חזיתית עם נשיא בית המשפט העליון. את ראשות הממשלה היא איבדה תוך חודש וחצי.
3. האם הצלילה המהירה של השקל בסוף שבוע אל מול מטבעות שותפות הסחר (מעל 2% מול הסל וכ־2.4% אל מול הדולר), יחד עם ההודעה של מנכ"ל בנק הפועלים שלפיה "נרשמה משיכת כספי פקדונות זרים ביומיים האחרונים (שאינם רק מתחום ההייטק)" וההודעה של שלושה גופים – לרבות פפאיה – על כוונתם להוציא את כספם מישראל מבשרים על אירועים דומים לאלה שהציתו את התהליכים בבריטניה? התשובה היא שאי אפשר לדעת. הבעיה הגדולה עם התהליכים הללו היא שאין לך שליטה עליהם ואף כלכלן מכובד לא יאמר היום שהוא ניבא את האירועים בבריטניה של טראס, לבטח לא את הטיימינג שלהם. התהליכים האלו אינם ליניאריים ואין אדם שיכול לקבוע את רצף האירועים (מה מגיע אחרי מה). מה שניתן ללמוד מהמקרה האנגלי הוא שהכל קשור בהכל: הדולר, הריבית, ההייטק, הבורסה, האינפלציה, המשכנתאות, הפנסיות, והחסכונות. אלו נושאים שנוגעים לכל אזרח. ייתכן כי גל טרור כמו זה שראינו בסוף השבוע הוא זה שיצית בסוף את המנגנון: יתכן כי תוספת הסיכון הפוליטי החדש לסיכון הגיאו־פוליטי הקבוע יכריע את הכף. מעלינו מרחפים ספקולנטים שממתינים לטרף קל: נייר כלשהו (לא משנה אם זה מטבע, אג"ח, CDS) שמושך אש כדי להתנפל עליו ולהשיג תשואה נאה תוך 24–48 שעות. זה משחק באש.
