סגור
מנכ"ל החינוך העצמאי אליעזר סורוצקין
מנכ"ל רשת החינוך העצמאי אליעזר סורוצקין. ציפייה מהאוצר לשלם את החובות (צילום: ויקיפדיה)

בלעדי
רשות המסים עיקלה את החשבון של החינוך העצמאי

החוב המקורי של החינוך העצמאי עמד על כ-35 מיליון שקל בגין אי תשלום מס שחייבים בו מלכ"רים בין השנים 2014-2017. מנכ"ל העמותה: "לא יודע במה מדובר"

חשבון הבנק של החינוך העצמאי עוקל בגין חוב לרשות המסים, החוב המקורי עומד על כ־35 מיליון שקל, בגין אי תשלום מלא של מס שכר (מס שחייבים בו מלכ"רים, בשיעור של 7.5% מסך השכר שמשלם המלכ"ר, ש"ט) בשנים 2014־2017, אך לפי דוחו"ת העמותה בשנים קודמות, הדרישה המלאה של רשות המסים היא כ־59 מיליוני שקל. דבר קיומו של החוב לרשות המסים היה ידוע, אך העובדה שהעמותה לא הסדירה את החוב עד שרשות המסים עיקלה את החשבון מדגימה שוב את התפיסה של העמותה כי היא אינה אחראית למצבה הפיננסי, וכי המדינה תצטרך לממן ולשפות אותה בגין התנהלות לא־אחראית.
"החינוך העצמאי" היא עמותה שמפעילה כ־270 מוסדות לימוד עם כ־120 אלף תלמידים חרדים, וכ־15 אלף עובדים. העמותה נהנית ממעמד משפטי מיוחד: מצד אחד, מוסדות הלימוד בעמותה אינם רשמיים, הם לא מופעלים על ידי המדינה והפיקוח עליהם עקיף ומוגבל, מצד שני, ובשונה ממוסדות חינוך אחרים שאינם רשמיים זוכה העמותה לתקצוב מלא של 100%, כיתר המוסדות הרשמיים בישראל. במשך השנים צברה העמותה גרעונות בהיקף של כ־350 מיליון שקל.
בנוגע לחוב לרשות המסים, נכתב כבר בדו"ח העמותה ל־2021 כי "לדעת הנהלת העמותה, החשב הכללי האחראי על תשלום השכר בעמותה, יישא בעלויות אלו, ועל כן לא נערכה הפרשה". במילים אחרות: כי לתפיסתה היא אינה אחראית למצבה הפיננסי. ואכן סביר להניח כי בסופו של דבר האוצר ייאלץ לשלם חלק מהגרעונות של העמותה, בפרט בכל הנוגע לחוב לרשות המסים, כפי שדווח ב"כלכליסט", באוצר סבורים כי אכן על המשרד לשלם את החובות במסים. עם זאת בימים אלו מתקיים הליך אזרחי שמקדם היזם ישראל קרויזר הקורא למינוי מנהל מיוחד לעמותה, בעתירה של קרויזר נטען כי לאוצר אסור לשאת בגרעונות הללו ללא מינוי מנהל מיוחד.
המצב האנומלי של עמותת החינוך העצמאי, בו היא מצד אחד לא כפופה למדינה, אך מצד שני מגובה ומשופה על ידי המדינה מביא למה שמכונה בספרות הכלכלית "סיכון מוסרי": לעמותה אין תמריץ להתנהל כראוי מבחינה פיננסית. ובגלל הכוח הרב שיש לעמותה במגזר החרדי, והנורמות הנמוכות בו בנוגע לממשל תאגידי, מתברר כי שנים העמותה לא שמרה על זכויות עובדים. גם מנהלי העמותה לא חוששים לכסאם. את חוסר האחריות הדגים מנכ"ל העמותה, אליעזר סורוצקין, שאמר: "אני לא יודע במה מדובר, כדאי לנסות לדבר עם המשרד בירושלים".
אחד הטיעונים המרכזיים של העמותה הוא כי בתוך העמותה יושב נציג של החשב הכללי, ולכן האוצר למעשה מפקח וממילא אחראי על כל מה שקורה בה, אלא שבאופן אירוני, העמותה לא מצייתת או מתחשבת בנציג החשב בעמותה, ונוכחותו שם הופכת לאסטרטגיה של הסרת אחריות.במסמך שכתבו כלכלני אגף התקציבים ופורסם ב"כלכליסט", ניסחו פקידי האגף את התופעה כך "נוכחות וסמכויות החשב נועדו לכאורה לחיזוק השמירה על הנהלים ומניעת אי־סדרים כספיים, אך בפועל, גם כאשר החשב מוצא אי־סדרים הוא ממשיך לאשר תשלומי שכר מחשש להלנת שכר. במקרים מסוימים החשב נותן הנחייה להפסיק את אי־הסדרים, אך הרשתות מתעלמות מהנחיותיו... הימצאות החשב ברשת יצרה מעין אבסורד שבו המפוקח שמח במפקח שכן למפקח אין סמכות אמיתית ומתוקף אחריותו 'מלבין' את החריגות שמצא".