סגור

ניתוח
הכללים נשברו: דורשי העבודה נעלמים, אבל המשרות נשארות פנויות

מספר דורשי העבודה ממשיך לרדת אך במקביל מספר המשרות הפנויות ממשיך לעלות. מצב זה הביא ליחס חסר תקדים של 1.1 דורשי עבודה לכל משרה פנויה. האינפלציה ועליית הריבית הצפויה עשויות להפוך את המגמה

דו"ח "דופק שוק העבודה" של שירות התעסוקה סיפק אתמול עוד שיא חדש, אחד המוזרים והמפתיעים ששוק העבודה פוסט־הקורונה כל כך מצטיין בהם. בחודש פברואר נרשם יחס של 1.1 דורשי עבודה בלבד לכל משרה פנויה.

זו ירידה מיחס של 1.2 בינואר וזה הרבה יותר נמוך מהמצב טרום משבר הקורונה שעמד על יחס של 1.7 דורשי עבודה למשרה פנויה. זה גם היחס הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות ב־2009. אם המגמה של עלייה במשרות הפנויות לא תיבלם על ידי האינפלציה ועליית הריבית, נראה בקרוב מצב של משרה פנויה לכל מובטל. לפני שנה, בראשית 2021, בתקופת הגל השלישי של הקורונה, היה עוד יחס של 12 דורשי עבודה לכל משרה פנויה.

2 צפייה בגלריה
אינפו שוק עבודה הדוק
אינפו שוק עבודה הדוק
שוק עבודה הדוק

לנתון החריג גרמו שני תהליכים מצטלבים: מצד אחד ירידה בלתי פוסקת במספר דורשי העבודה - מספר הרשומים בשירות התעסוקה ירד ב־3% מ־169 אלף בינואר ל־164 אלף בפברואר והשתווה לראשונה למספרם ערב משבר הקורונה. למרות הירידה, מספר המשרות הפנויות רשם ב־11 החודשים האחרונים 11 שיאים רצופים מאז תחילת המדידות והגיע ל־149.6 אלף.
את תעלומת המשרות הפנויות מסבכת עוד יותר העובדה ששיעור התעסוקה (לא כולל עובדים בחל"ת) עמד במחצית השנייה של פברואר על 61.4%, קרוב מאוד לשיעור התעסוקה לפני הקורונה - 62.1%. כלומר המשרות עומדות פנויות אף שאחוז העובדים במשק קרוב מאוד לחזרה מלאה לשגרה.
אנחנו לא לבד בעניין. סקירה השוואתית שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מגלה שהזינוק במספר המשרות הפנויות (מכלל המשרות במשק) הוא תופעה נפוצה במדינות המפותחות. שיעור המשרות הפנויות בישראל ברבעון הרביעי של 2021 עמד על 4.9%. לפנינו ארה”ב עם 6.9%. אחרינו בריטניה (4.2%), גרמניה (3.9%) וממוצע האיחוד האירופי (2.6%).
אבל האמת היא שגם נקודת ההתחלה של ישראל היתה גבוהה יותר - 3.4% משרות פנויות ברבעון הרביעי של 2019, לפני משבר הקורונה, לעומת 2.7% בבריטניה ו־2.1% באיחוד האירופי. לכן, העלייה בשיעור המשרות הפנויות בישראל מאז החל המשבר לפני שנתיים עומדת על 43% והיא דווקא נמוכה מזו של בריטניה (52%).
מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, ד"ר גל זהר, אומר שההסבר הרווח בעולם לזינוק העצום במספר המשרות הפנויות הוא מחסור במהגרי עבודה. אצלנו חסרים כ־23 אלף עובדי בניין, מטפלים סיעודיים, עובדי ניקיון, עובדי מטבח ומאבטחים. המחסור במהגרי עבודה יכול להסביר רק את השישית הזאת ממספר המשרות הפנויות. הוא יכול להיפתר חלקית באמצעות עולים ופליטים מאוקראינה.
על רקע זה אפשר להבין למה שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, האחראית לנושאי התעסוקה בממשלה, פנתה השבוע לשרת הפנים איילת שקד להעניק אשרות עבודה לפליטים. "אין בכך השלכה שלילית על שוק העבודה. ההיפך הוא הנכון", כתבה ברביבאי. אפשר לקוות שחלק מהעולים מאוקראינה יוכלו להשתלב כמהנדסים ולענות על חלק מהמחסור בתחום.
אי אפשר להתעלם מכך שבניגוד לציפיות שהקורונה תביא למחסור במשרות ולגלי פיטורים, היא הביאה דווקא לגל של התפטרויות. על פי נתוני שירות התעסוקה, שיעור המתפטרים ברבעון הראשון של 2018 ו־2019 עמד על 15% מדורשי העבודה והוא זינק ל־23% ב־2021. שיעור המתפטרים ברבעון הרביעי עמד בשנים שלפני הקורונה על 18% וב־2021 על 25%.

2 צפייה בגלריה
מימין נירה צימלס מנכ”לית ארגון בעצמי ד”ר גל זהר מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי
מימין נירה צימלס מנכ”לית ארגון בעצמי ד”ר גל זהר מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי
מימין: נירה צימלס, מנכ”לית ארגון “בעצמי”; ד”ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה; ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי
(צילום: איציק שוקל, מייקל מן, דוברות יש עתיד)

נראה שמספר המשרות הפנויות הגבוה נובע, בין היתר, מנכונות הולכת ופוחתת לעבוד בתנאים קשים או בשכר נמוך. מנהל המדיניות בקרן ברל כצנלסון, הכלכלן אביעד הומינר־רוזנבלום, אומר ש"זו תופעה גלובלית שאנשים לא רוצים לחזור לעבודות כמו מלצרות ומוכרים כי כי זו עבודה קשה והשכר לא טוב, וצעירים ראו בקורונה שאפשר להסתדר אחרת. הרבה ‘אוכלים’ חסכונות. חלק חיים על חשבון המשפחה וחלק פשוט למדו שאפשר להסתדר יותר בזול".

עלייה במשרות חלקיות

חלק משמעותי מהתופעה הזו הוא חוסר נכונות של אמהות, שבשנתיים האחרונות היו הרבה יותר עם הילדים בבית, לחזור למשרות מלאות במשרד. "יש רצון לאיזון בעבודה", אומרת סמנכ"לית שירות התעסוקה לשעבר נירה צימלס, היום מנכ"לית ארגון “בעצמי” העוסק בקידום אוכלוסיות מוחלשות בעבודה. "אמהות מחפשות משרות חלקיות שיותר נוחות לגידול הילדים. זה משהו פוסט־קורונה של רצון להיות עם הילדים ולא לרוץ אחרי העבודה. התופעה הזאת מדאיגה. במידה מסוימת הקורונה החזירה את הנשים הביתה".
ד”ר זהר משירות התעסוקה אומר שאחת הסיבות לעלייה במספר המשרות הפנויות היא הגידול בעבודה במשרות חלקיות. מספר העובדים במשרה חלקית עלה מרמה של כ־800 אלף לאורך רוב משבר הקורונה ל־900 אלף בינואר 2022.
צימלס מצביעה גם על כך שלצעירים יש היום אלטרנטיבה לעבודות שוחקות בשכר נמוך בדמות כלכלת הפלטפורמות. "עבודה בשעות מחייבות כבר לא מעניינת. הם רוצים עבודה מהבית וגמישות בעבודה". לדבריה, האינטרנט מציע עבודה גמישה. "אתה עובד כשאתה רוצה ומרוויח הרבה יותר משכר מינימום". זה כולל בעלי מקצועות חופשיים שמשווקים את עצמם באמצעות פלטפורמות בינלאומיות וגם שליחים בוולט.

בפריפריה האבטלה נמשכת

אלא שבסוף יש אנשים שגם במצב הנוכחי לא מוצאים עבודה. המשרות הפנויות הן בעיקר משרות שדורשות השכלה טכנולוגית גבוהה, כלומר מהנדסים והנדסאים, ומשרות שדורשות מיומנויות נמוכות כמו מאבטחים ועובדי ניקיון. נוצר ביקוש מאוד קוטבי לעובדים ויש הרבה פחות משרות אמצע של מעמד הביניים כמו פיננסים וביטוח.
יש גם חוסר התאמה גיאוגרפי. צימלס מציינת ש"רוב הביקוש למשרות במרכז ורוב המובטלים בפריפריה. אף אחד לא ייסע שעה פלוס לעבודה של קצת יותר משכר מינימום". מנתוני הלמ"ס עולה ש־62% מהמשרות הפנויות הן במחוזות תל אביב והמרכז אף על פי שרק 56% מהאוכלוסייה מתגוררים שם. מהדו"ח שפורסם אתמול עולה ש־35% מדורשי העבודה, כלומר יותר משליש, הם ערבים, אוכלוסייה שמרוכזת בצפון ובדרום - אף על פי שחלקם באוכלוסייה עומד על 21% בלבד.
רוני שניצר, מנהלת אגף אסטרטגיה, מחקר ותכנון מדיניות בזרוע העבודה של משרד הכלכלה, סבורה לעומת זאת שריבוי המשרות הפנויות בכל העולם הוא חלק מזה ש"המשק מסתדר מחדש". לדבריה, "שנתיים לא היתה תחלופת עובדים ועכשיו יש". היא מעריכה שהמספר יירד בחודשים הקרובים וייווצר שיווי משקל חדש. עם זאת, גם לדעתה זה יהיה שיווי משקל גבוה יותר מ־100 אלף המשרות הפנויות שהיו במשק הישראלי לפני הקורונה.
כמובן שהרמת הראש של האינפלציה והעלאה אפשרית של הריבית יכולות להפסיק את החגיגה ולהתחיל להוריד את מספר המשרות הפנויות. "אינפלציה גורמת להעלאות שכר ולכך שיהיו פחות משרות פנויות", אומר זהר. הומינר־רוזנבלום מציין שאינפלציה תלחץ יותר על אנשים לחזור לשוק העבודה "כי הכל מתייקר".