השופט קבע: איש עסקים ישראלי חויב לשלם לזוגתו לשעבר 230 מיליון שקל
ההחלטה ניתנה באחד מסכסוכי הרכוש היקרים בישראל בשנים האחרונות, על בסיס שני הסכמי ממון שנחתמו בין הצדדים לפני כ-15 שנה וקיבלו תוקף של פסקי דין. האיש ניסה לעכב את התשלומים בטענה שהאישה חייבת לו דברים שטרם החזירה - השופט דחה את הטענה ופסק העברה מיידית של הסכומים
החלטת השופט יהורם שקד מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב חייבה איש עסקים ישראלי לשלם לבת זוגתו לשעבר כ-230 מיליון שקל — באחד מסכסוכי הרכוש היקרים שנראו בישראל בשנים האחרונות. מההחלטה עולה כי לפני כ-15 שנה נחתם בין בני הזוג הסכם ממון שאושר וקיבל תוקף של פסק דין. כתשע שנים לאחר מכן נחתם הסכם נוסף שכותרתו "תוספת להסכם ממון", שאף הוא קיבל תוקף של פסק דין.
ההסכם הראשון קבע משטר של הפרדה רכושית מוחלטת בין בני הזוג, למעט עניינים מפורשים. עם מתן הודעת פירוד התחייב האיש להעביר לאישה תשלום חד-פעמי של 35 מיליון שקל צמוד למדד, וכן את הבית במרכז הארץ שבבעלותו. דירה בחו"ל תעבור לבעלות האיש, ובתוך 90 ימים יעביר לאישה מחצית מזכויותיו בחברה בחו"ל — לרבות דיבידנדים ומניות, ולא פחות מ-10 מיליון דולר. בהסכם השני, שנחתם לאחר מכירת החברה, נקבע כי האיש יעביר לאישה 57 מיליון דולר נטו.
הצדדים נחלקו בשאלה היכן יש לבצע את פסקי הדין. האישה סברה כי לשכת ההוצאה לפועל היא המקום המתאים, ואילו האיש טען כי יש לאכוף את פסקי הדין בבית המשפט לענייני משפחה — ועמדתו התקבלה.
חפצי האומנות
האיש טען כי אין לאפשר לאישה לקבל סכומים כלשהם עד לבירור כל טענותיו כלפיה. לשיטתו, מדובר בחיובים שלובים, ולכן אין לאפשר לאישה ליהנות מפירות ההסכם כל עוד לא מילאה את חיוביה כלפיו — ובכלל זה השבת חפצי אומנות, ויתור על זכויות במקרקעין שרכש, והשבת הלוואה שהעביר לה.
השופט דחה את עמדת איש העסקים וקבע: "שגגה יסודית נפלה בידי האיש... סברתו כי בני הזוג עודם מצויים במישור החוזי, תוך התעלמות מוחלטת ומופגנת משתי עובדות יסוד: האחת — ההסכמים קיבלו תוקף של פסקי דין. השנייה — ההליך שבפני הוא הליך ביצוע פסק דין". עוד קבע השופט כי קרא את שני ההסכמים פעם אחר פעם ולא מצא כל חיוב ברור וקצוב של האישה כלפי האיש שיש בכוחו לעכב את העברת הסכומים לידיה.
לפיכך, על איש העסקים להעביר לבת זוגתו לשעבר שני סכומים: 35 מיליון שקל צמודים למדד משנת 2011, וסכום של 57 מיליון דולר בתוספת ריבית שנתית של 2% משנת 2020.
עו"ד אוהד הופמן, שותף במשרד הופמן & פרידנברג המתמחה בענייני משפחה וירושה, שלא ייצג בתיק, מסביר: "סגן הנשיאה שקד לא משאיר הרבה מקום לספק: הזירה הטבעית לאכיפת פסקי דין של איזון משאבים היא בית המשפט לענייני משפחה, לא לשכת ההוצאה לפועל. החוק אמנם פותח דלת לאכיפה דרך ההוצאה לפועל, אבל בעיקר כשמדובר בחיובים כספיים נקיים. כשמדובר בסכסוך משפחתי מורכב, המקום שרואה את התמונה המלאה הוא בית המשפט לענייני משפחה. בשורה התחתונה, למרות שהתקבלה עמדת האיש לגבי הזירה המתאימה, הניסיון שלו לבלום תשלומים לאישה לא עבר. בהיעדר קביעה שהחיובים תלויים זה בזה, בית המשפט הורה להעביר לאישה באופן מיידי את הסכומים שאינם שנויים במחלוקת, בלי להמתין לסיום הקרב המשפטי".
עו"ד שמוליק קסוטו, מבאי כוח האיש, מסר בתגובה: "לצערי ההחלטה הזו שגויה מהיסוד. צד לא יכול לבקש לאכוף רק את החלק מהסכם הממון הנוח לו, בזמן שהוא מתכחש להתחייבויותיו לפי אותו הסכם. מרשי הודיע מראש שימלא בשמחה את כל התחייבויותיו ברגע שאשתו לשעבר תפסיק להתכחש להתחייבויותיה כלפיו. אך מכיוון שהיא מסרבת לכך — למשל, מסרבת לפנות נכסי נדל"ן שבבעלותו הבלעדית — הוא רשאי לעכב מכוח החוק".
עו"ד ליהי איינס, המייצגת את האישה, מסרה בתגובה: "אני מברכת על ההחלטה, שמדברת בעד עצמה ואינה אלא הבהרה על זכויותיה הקיימות של מרשתי. צר לנו שהדברים מתנהלים בבית המשפט, ואנו מקווים שניתן יהיה לסיים את המחלוקת — לרבות ביחס ליתרת הנכסים המגיעים למרשתי בדין ובהסכם".
