הבוננזה של אנבידיה והאיום האיראני: מה מסתתר מאחורי הדירוג של S&P לישראל
הדוח המלא של S&P חושף כי כלכלת ישראל מצדיקה דירוג גבוה בשתי דרגות, אך הסיכונים הביטחוניים מונעים את העלאתו. הסוכנות הקפיצה את תחזית הצמיחה ל-7% ב-2027, בין היתר בזכות אנבידיה, אך מזהירה מפני גידול בחוב והעלאות מסים
סוכנות הדירוג S&P פרסמה אתמול (ב') ניתוח מלא על כלכלת ישראל, שלושה ימים אחרי שהותירה את הדירוג ללא שינוי, ברמה של A עם תחזית יציבה. הדוח חושף בין היתר את השיקולים שהובילו להחלטה זו.
לפי הניתוח של S&P, מצבה הכלכלי של ישראל מצדיק דירוג אשראי של AA-, כפי שהיה לפני המלחמה. ואולם, הסוכנות מפחיתה מהדירוג שתי דרגות, לרמה של A, בשל הסיכונים הביטחוניים הנובעים מהעימות עם איראן ושלוחותיה. במילים אחרות, אלמלא הסיכון הגאופוליטי, ישראל הייתה יכולה לשמור על דירוג האשראי שהיה לה לפני המלחמה. מסקנה זו עולה מהציונים שהעניקה הסוכנות לישראל בארבעה תחומים: מצב הכלכלה, קשרי הסחר והכספים עם העולם, מצב תקציב המדינה והמדיניות המוניטרית.
בהתאם לכך, S&P מציינת שהדירוג עשוי לעלות אם תהיה ירידה משמעותית ומתמשכת בסיכונים הביטחוניים באזור, או אם הצמיחה והתוצאות הפיסקליות יהיו טובות בהרבה מהתחזית. תרחיש הבסיס שלה, עם זאת, הוא שהסכסוך במזרח התיכון יימשך לתוך 2027, ושסבב ישיר נוסף בין ארה"ב, ישראל ואיראן אפשרי.
S&P העלתה את תחזית הצמיחה של ישראל ל-5.5% ב-2026, לעומת 3.1% בתחזית הקודמת שפרסמה במאי, ול-7% ב-2027, לעומת 5.9% בתחזית הקודמת. השיפור בתחזיות נובע בין היתר משינוי בשיטת חישוב התוצר של הלמ"ס, הכוללת כעת גם ייצור בחו"ל של חברות טכנולוגיה ישראליות, ובראשן אנבידיה.
לדברי הסוכנות, הכנסות המס עלו ב-13.3% בינואר-ספטמבר, בעיקר בזכות תשלומי המס של אנבידיה. הגירעון הממשלתי הכולל צפוי לעמוד על 5.2% תוצר השנה ועל 4.9% ב-2027, והחוב הממשלתי צפוי לעמוד על כמעט 68% תוצר ב-2026 ועל 67.1% ב-2027. אלא שהירידה הצפויה ביחס החוב לתוצר ב-2027 אינה מעידה בהכרח על שיפור במצב הפיננסי של ישראל. למעשה, החוב של המדינה צפוי להמשיך לגדול, אך מכיוון שהתוצר צפוי לצמוח בקצב מהיר יותר, שיעור החוב ביחס אליו יירד זמנית. לפי S&P, ללא תוכנית רב-שנתית לצמצום הגירעון, יחס החוב לתוצר ישוב לעלות ויגיע ל-68.2% ב-2029, רמה גבוהה מזו הנוכחית.
ההוצאה על ביטחון צפויה להגיע ליותר מ-7% מהתוצר ב-2026. מכיוון שההוצאות על שירותים אזרחיים כבר נמוכות, S&P מעריכה שהממשלה תתקשה לצמצם את הגירעון באמצעות קיצוצים נוספים בתקציב, ותיאלץ להסתמך בעיקר על הגדלת הכנסות המדינה, למשל באמצעות העלאת מסים.
הסוכנות מציינת כי הבחירות לא הניבו הכרעה, וישראל תיכנס ל-2027 בלי תקציב מאושר. בתחום הביטחוני, היא אינה רואה הבדל של ממש בין הגושים: שניהם תומכים בהוצאה ביטחונית גבוהה ובחופש פעולה מול איראן. ההבדל, לפי S&P, הוא שהאופוזיציה פתוחה יותר ליוזמות דיפלומטיות, וממשלה בראשותה צפויה לתעדף את חיזוק מוסדות המדינה וצמצום הפטורים לחרדים משירות צבאי ומעבודה.
