פרשנות
פטור ממס הכנסה לעולים חדשים: לא שוויוני, לא מדיד, וספק אם יעודד עלייה
שר האוצר סמוטריץ' שוקל לקדם פטור ממס הכנסה לשלוש עד חמש שנים כדי לעודד יהודים לעלות לישראל, למרות שההטבה תבזבז הכנסות של מיליוני שקלים למדינה ועלולה להועיל בעיקר לעשירים שהיו מהגרים לארץ גם ללא תמריץ. הכלים להבאת עולים קיימים אבל נדרש מהממשלה להתאים אותם לעולים שהיא מעוניינת למשוך
"נעודד עלייה באמצעות הטבות מס דרמטיות. זה ציוני וזה יביא לכאן הון אנושי וכלכלי רב, שיצמיח גם הוא את המשק", כך אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אתמול בכנס השנתי של לשכת יועצי המס באילת. לכלכליסט נודע כי למרות שהמהלך אינו מגובש סופית ושר האוצר טרם ביקש עבודה מקצועית ונתונים בנושא, הכיוון הוא להעניק פטור ממס הכנסה ליהודים שיעלו לישראל בפרק זמן מוגדר – לצורך העניין שנת 2026 - למשך שלוש עד חמש שנים.
1. מדובר בצעד אכן דרמטי, שכן אין לאף קבוצה בישראל המגיעה לסף המס פטור באופן גורף ממסי הכנסה. הניסיון של סמוטריץ' לעודד עלייה הוא מבורך, הן מבחינה אידאולוגית, לבטח מבחינה דמוגרפית וגם מבחינה כלכלית. צודק שר האוצר שמזהה הזדמנות פז להשתמש בכלי כמו תקציב המדינה כדי לעודד עלייה דווקא בתקופה שבה ישנו זינוק באנטישמיות בכל העולם.
יתרה מכך, הרעיון להגביל או לתחום את התקופה לקבלת ההטבה הממשלתית גם הוא חכם, שכן הוא יוצר תחושה של "מבצע סוף עונה" ומפעיל לחץ, בעיקר על המתלבטים אם להגר או להישאר במדינתם. בנוסף, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), ישראל החלה לאבד תושבים (הגירה שלילית): לפי נתונים מספטמבר, מספר העוזבים את ישראל הוכפל תוך שנה אחת בלבד ומספר העולים נחתך, כאשר מאזן ההגירה הבינלאומי ערב ראש השנה תשפ"ו היה שלילי ועמד על 28 אלף ישראלים שעזבו את המדינה, לעומת 10,000 בערב ראש השנה שעבר - זינוק של פי 2.8.
שני המשתנים המשמעותיים יותר שהשפיעו על המספר הזה הם מספר העולים החדשים (שירד) והמאזן הפנימי של הישראלים – כמה עזבו את הארץ לעומת כמה חזרו מחו"ל. התמונה בקרב העולים מאז ההפיכה המשטרית ובעיקר מאז המלחמה היא קשה. אם ב־2022 הגיעו כ־74.4 אלף עולים - שיא של יותר מעשור, המספר הזה צנח ב־2023 ל־46 אלף בלבד, כשב־2024 הוא שוב ירד ל־31.1 אלף והשנה ל־25 אלף עולים בלבד. כלומר, מאז עליית ממשלת נתניהו הנוכחית נחתך מספר העולים בשני שלישים. מטריד לא פחות שמדובר בירידה מתמשכת ועקבית. 58% מהירידה במספר העולים (כ־29 אלף) חלה ב־2023.
ניתוח הנתונים של משרד הקליטה לפי חודשים מעלה כי הצניחה בעלייה לארץ באותה שנה החלה הרבה לפני 7 באוקטובר, לאחר שבינואר עוד נרשם מספר שיא של יותר מ־7,000 עולים. במהלך השנה צנח המספר ובספטמבר הוא כבר עמד על כ־2,000 עולים בלבד. כלומר, אי אפשר לייחס את הצניחה אך ורק למחדל ולמלחמה, למרות שהם בהחלט מאוד השפיעו. ברבעון האחרון של 2023 ממוצע העולים עמד על 1,588 עולים בלבד בחודש. כך שטוב שסמוטריץ' מבקש לתקן את הנזק שנוצר.
לגבי המשתנה השני, לפי הלמ"ס, נכון לספטמבר 2025 היו כ־79 אלף ישראלים שיצאו ועונים להגדרת "מהגר", לעומת כ־21 אלף שחזרו. כלומר, המאזן הפנימי בקרב ישראלים היה שלילי ועמד על כ־58 אלף איש. לצורך השוואה, בשנה שעברה (אז כבר יושמה שיטת החישוב החדשה) המספר הזה עמד על פחות מחצי: 27.5 אלף איש. כלומר, בערב ראש השנה 2024 היו 55.3 אלף ישראלים מועמדים להגירה, לעומת 27.8 ישראלים ששבו. אין אפשרות לבצע השוואת נתונים אחורנית, שכן לפני 2023 הנתונים הקיימים הם לפי שיטת החישוב והגדרות הישנים.
2. אז למרות שישנה הצדקה לעודד עלייה, בכלכלה ציבורית חייבים לשאול את אם זה הכלי הנכון. אחרת, מדובר בבזבוז כספי ציבור. אסור לשכוח כי קל מאוד להתפתות עם השימוש ב"פטורים" (הטבות מס). הרי מדובר בהוצאה תקציבית סמויה כאשר המדינה מוותרת על הכנסה בטוחה אך ללא בקרה, שקיפות או מדידת יעילות. זו הסיבה שהאוצר ובנק ישראל (והכלכלנים הישראלים בכלל) מעוניינים להימנע ככל האפשר משימוש בכלי הזה.
נציין שטרם קמה ממשלה בישראל שהצליחה להיפטר מפטור אחר שניתן לעולים - פטור מדיווח ותשלום מס הכנסה לעולים עשירים, המכונה "חוק מילצ'ן". ככלל, הפקידות הכלכלית המקצועית חותרת להפחית שימוש בכלי הזה על רקע שלל החסרונות שלו, כמו למשל שהעלות התקציבית האמיתית תתגלה רק בדיעבד - בניגוד להטבה בצורה של הקצאה תקציבית שעלותה נקבעת מלכתחילה. הרי פטור ממס הוא שימוש בכספי ציבור לכל דבר ועניין למרות שאין מדובר בהוצאה ממשלתי ממש, שכן, מדובר במניעת הכנסה ודאית לקופת המדינה שעימה היה אפשר לממן ביטחון, בריאות וחינוך.
3. כאן מתחילה הבעיה: האם פטור ממס הכנסה הוא זה שיתמרץ יהודים לעלות ארצה? זו השאלה הרלבנטית. הטעות הנפוצה היא לשאול את השאלה הלא נכונה, למשל האם יהודים עשירים (שמגיעים לסף המס) היו מוטבים מהמהלך. התשובה פשוטה: ברור שכן. אך השאלה היא האם כדאי להשתמש בכספי ציבור – שכבר לא יעברו לחינוך, בריאות וביטחון - כדי לעודד יהודי עשיר שממילא היה עולה ללא ההטבה.
גורמים בממשלה מסבירים כי במשרד הקליטה סבורים שמס הכנסה אינו הגורם המעכב העיקרי של עליית יהודים ארצה, אלא יותר לימוד השפה העברית ואפשרויות תעסוקה. פטור ממס נשמע טוב והוא גימיק שיווקי מצוין, אך ההחלטה להגר איננה רכישת זוג נעליים והעולה החדש לוקח בחשבון הרבה מאוד משתנים. לכן, פטור ממס הכנסה עלול לפספס את המטרה ולא ממש לתמרץ עלייה כי החסמים הם בעלי אופי מבני או ארוך טווח יותר.
4. בהקשר הזה אחד מהקהלים החשובים ביותר עבור עלייה הוא צעירים (גילאי 30-18) שכן ההסתברות שצעיר ייקלט ולא יעזוב את הארץ אחרי עלייתו היא גבוהה יותר מאשר של מבוגר. לכן, אם למשל קהל היעד של העלייה הוא צעירים, ספק אם פטור ממס הכנסה הוא הכלי המתאים שכן צעירים לרוב לא מגיעים לסף המס מפני שרובם עובדים בעבודות זמניות, לא במשרה מלאה לרוב, או סטודנטים ולא עובדים. בנוסף, שכרם של צעירים נוטה להיות נמוך מזה של מבוגרים מפני שחלק גדול יותר מהצעירים אינו בעל השכלה גבוהה.
דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מיוני 2023 מצא כי שכר בני 24-18 היה כ־29% מהשכר הממוצע במשק באותה שנה, כאשר שכרם של בני 34-25 זה היה 83% בלבד (עבור יהודים לא חרדים). כלומר, המהלך לפטור עולים צעירים ממס הכנסה ממש לא יעיל ובסופו של דבר עלול לבזבז משאבים יקרים ואף להגדיל עוד יותר את אי השוויון שכן מדובר בצעד רגרסיבי: הטבה לעשירים שממילא היו עולים ופחות סיוע למי שהמדינה באמת ביקשה למשוך.
5 כאמור, הכלי לעידוד עלייה טרם גובש ועוד לא החלה עבודת מטה רצינית בנושא. לכן, בשלב זה, ייאמר לזכותו של סמוטריץ' כי הוא טרם קיבל החלטה. ישנם כמה היבטים וקריטריונים שעליו לקחת בחשבון בעת גיבוש הכלי. ייתכן שהבעיה האמיתית אינה הירידה בעלייה אלא השימור של העולים לאורך השנים הראשונות בישראל, כשהם מתקשים להיקלט בארץ.
לכן כדאי לבחון הטבות שמותנות בקליטה ארוכת טווח — למשל מי שנשאר בארץ חמש שנים, יוכל לקבל את ההטבה בשנה השישית. בנוסף, במקום ויתור על מיליוני שקלים ממסים, כדאי לבחון להשקיע ישירות במוקדים שמהווים חסם לעלייה: לימודי עברית, הכשרות תעסוקה, הכרה בתארים ממדינות זרות.
אם בכוונת סמוטריץ' "להרוג שתי ציפורים במכה אחת" וגם להביא לעליית רופאים כדי לטפל במחסור החריף בכוח אדם במערכת הבריאות - כדאי לתפור מהלך מיוחד עבורם, מפני שלאוכלוסייה הזו יש צרכים מאוד ספציפיים. ארגונים כמו הסוכנות היהודית, "אופק" ו"נפש ונפש" הנמצאים בשטח זה שנים רבות מחזיקים המון מידע ונתונים על קהלים אלו ויכולים להציף מיידית את צרכיהם כדי לייעל את השימוש במשאב הציבורי. לא צריכים להמציא את הגלגל מחדש: לעיתים הכלי קיים ויש רק צורך לחזק אותו.
