הדמוגרפיה לא משקרת: פחות עולים, יותר יורדים
מאזן ההגירה של ישראל בשנה האחרונה עמד על 28 אלף ישראלים שעזבו את הארץ – זינוק של פי 2.8 לעומת השנה הקודמת. מספר העולים ירד לשפל של 25 אלף
נתוני הדמוגרפיה שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מאששים את התחושה כי עולים חדשים וגם ישראלים רבים, גילו שהם לא רוצים לחיות במדינת מלחמה, תחת הפיכה משטרית. "בסופר־ספרטה" - כמו שקרא לה ראש הממשלה נתניהו. מספר העוזבים את ישראל הוכפל תוך שנה אחת בלבד, ומספר העולים נחתך.לפי הנתונים היבשים, מאזן ההגירה הבינלאומי ערב ראש השנה תשפ"ו היה שלילי, ועמד על 28 אלף ישראלים שעזבו את המדינה, לעומת 10,000 בערב ראש השנה שעבר - זינוק של פי 2.8.
שלושה משתנים מרכיבים את המאזן הבינלאומי. הראשון הוא פחות רלוונטי הוא סעיף"איחוד משפחות", שמתיחס לפלסטינים שמקבלים אזרחות אחרי שהתחתנו עם אזרחים בעלי תעודת זהות כחולה. הנתון העדכני הוא 5,000 לעומת 6,400 בשנה שעברה. שני המשתנים המשמעותיים יותר הם מספר העולים החדשים, והמאזן הפנימי של הישראלים – כמה "ירדו" לעומת כמה "חזרו" מחו"ל.
התמונה בקרב העולים מאז ההפיכה המשטרית ובעיקר מאז המלחמה היא קשה. אם ב־2022 הגיעו כ־74.4 אלף עולים, שיא של יותר מעשור, המספר הזה צנח ב־2023 ל־46 אלף בלבד, כשב־2024 זה שוב ירד ל־31.1 אלף והשנה ל־25 אלף עולים בלבד (הנתונים הם מספטמבר לספטמבר בכל שנה). כלומר, מאז עליית ממשלת נתניהו־סמוטריץ'־חרדים נחתך מספר העולים בשני שליש. מטריד לא פחות שמדובר בירידה מתמשכת ועקבית.
58% מהירידה במספר העולים (כ־29 אלף) חלה ב־2023. ניתוח הנתונים של משרד הקליטה לפי חודשים מעלה כי הצניחה בעלייה באותה שנה החלה הרבה לפני 7.10 לאחר שבינואר עוד נרשם מספר שיא של יותר מ־7 אלף עולים. במהלך השנה צנח המספר ובספטמבר הוא כבר עמד על כ־2,000 עולים. כלומר, אי אפשר לייחס את הצניחה אך ורק למחדל ולמלחמה, למרות שהיא בהחלט מאוד השפיעה. ברבעון האחרון של 2023 ממוצע העולים עמד על 1,588 עולים בלבד בחודש.
הסיפור הגדול הוא מה קרה לישראלים שירדו מהארץ. כדי להבין את משמעות הנתונים חשוב להכיר את שיטת המדידה החדשה יחסית של הלמ"ס (הגדרת ההגירה). הלשכה עדכנה את ההגדרות של הישראלים היוצאים מספירה לפיה נמדדת שהייה רצופה של שנה בחו"ל (365 יום), להגדרה שבה נמדדת שהייה מצטברת בחו"ל של לפחות 275 יום במהלך שנה ממועד היציאה הקובעת - מהם 90 הימים הראשונים בחו"ל ברציפות. וזאת, כשלא מובאים בחשבון ביקורים בארץ בשנה שלאחר היציאה.
הרעיון מאחורי ההגדרה החדשה הוא לתת לישראלי שיוצא לחו"ל הזדמנות לשוב אליה במהלך תשעה החודשים במצטבר אחרי שעזב, לפני שמחשיבים אותו "מהגר". רק אחרי התקופה הזו הוא מסומן כ"מועמד להגירה".
לפי הלמ"ס, נכון לספטמבר 2025 היו כ־79 אלף ישראלים שיצאו ועונים להגדרת "מהגר", לעומת כ־21 אלף שחזרו. כלומר, המאזן הפנימי בקרב ישראלים היה שלילי ועמד על כ־58 אלף איש. לצורך השוואה, בשנה שעברה (אז כבר יושמה השיטה החדשה) המספר הזה עמד על פחות מחצי: 27.5 אלף איש. כלומר, בערב ראש השנה 2024 היו 55.3 אלף ישראלים מועמדים להגירה לעומת 27.8 ישראלים ששבו (ההפרש הוא אותו 27.5 אלף). אין אפשרות לבצע השוואת נתונים אחורנית שכן ב־2023 הנתונים כבר עובדו לפי השיטה הישנה.
