בהרב מיארה לבג"ץ: "הממשלה מנסה להנדס את מבנה הוועדה שתדון בהדחתי"
היועמ"שית הגישה היום לבג"ץ את תגובתה להודעת הממשלה שלפיה היא מוכנה שוועדת גרוניס תדון בהדחתה - אך הציבה לכך תנאים יוצאי דופן, בהם התכנסות בהרכב חסר; לדבריה, "הממשלה אינה יכולה להתנות את פנייתה לוועדה בכך שהיא תמנה נציג שיבטיח מראש כי לא יחלוק על עמדותיה"
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כתבה הבוקר (ב') לבג"ץ כי הודעת הממשלה שלפיה היא מוכנה להחזיר את הדיון בהדחתה לוועדת גרוניס אך תוך כדי הצבת תנאים יוצאי דופן – התכנסות בהרכב חסר ללא שר משפטים לשעבר או יועמ"ש לשעבר וקציבת זמן ההחלטה - היא "ניסיון נוסף ליצור מתווה חדשה, אד-הוק, תוך כדי ההליך, שנועד לפגוע במקצועיותה של הוועדה המקצועית-ציבורית ובשיקול דעתה המקצועי, ולהבטיח מראש את עמדת נציג הממשלה".
עוד כותבת בהרב מיארה לבג"ץ כי "הממשלה גילתה כבר במרץ 2025 את דעתה באשר לתוצאה אותה היא מבקשת להשיג – פיטורי היועצת המשפטית לממשלה. בקשתם הנוכחית של השרים מבית המשפט הנכבד היא משום ניסיון נוסף להבטיח תוצאה זו, תוך ניסיון למנוע מהוועדה אפשרות לקיום דיון סדור ומעמיק, וכן להכתיב מראש את עמדת שר המשפטים לשעבר או לחלופין לשנות דה-פקטו את הרכב הוועדה, כך שיתאים לצרכיה הרגעיים של הממשלה".
עמדתה זו של בהרב מיארה לבג"ץ בעתירות נגד הדחתה, הוגשה לאחר שבתחילת ספטמבר הורו 9 שופטי בג"ץ על ביטול הדיון בעתירות שתוכנן לאותו שבוע והוציאו צווים על תנאי נגד הדחתה של בהרב מיארה בידי הממשלה.
לצד הוצאת הצווים המליצו השופטים לממשלה "לחזור למתווה סיום כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה אשר הומלץ על ידי ועדת שמגר, ואומץ כאמור בהחלטה 2274" – כלומר שסיום כהונת יועץ משפטי צריכה להתבצע בוועדה הציבורית שהמלצתה היוותה חלק מהליך המינוי, במקרה הזה ועדת גרוניס, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס.
השופטים כתבו שהחלטת ממשלה 2274 משנת 2000 הסדירה את הרכב הוועדה הציבורית שבה על הממשלה להיוועץ בקשר למינוי יועץ משפטי, וקבעה גם את החובה להיוועץ בוועדה הזו הן בעת מינוי יועץ משפטי לממשלה והן ביחס לפיטוריו. השופטים כתבו כי "לא הוצגו לפנינו בשלב זה טעמים המצדיקים סטייה מהחלטה 2274".
במהלך הניסיון להדיח את בהרב מיארה הממשלה לא הצליחה לאייש את ועדת גרוניס כדי להוציא לפועל את הליך ההדחה, בין השאר לאחר שלא הצליחה למצוא שר משפטים לשעבר או יועץ משפטי לממשלה לשעבר שיסכימו לשבת בהליך. מסיבה זו הממשלה לא הצליחה לכנס את הוועדה, בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2000 (המתבססת על המלצות ועדת שמגר, אשר הוקמה לאחר פרשת בראון-חברון). מסיבה זו הממשלה שינתה את הכללים תוך כדי תנועה, והחליטה פה אחד על הקמת ועדת שרים בראשות השר עמיחי שקלי, שניהלה את ההליך, המזינה אצת בהרב מיארה ל"שימוע" (שאליו לא הגיעה) והמליצה על הדחתה, המלצה שהממשלה אימצה בחום. לאחר מכן הוגשו נגד הממשלה העתירות לבג"ץ וניתנו הצווים שבלמו את ההדחה.
בשבוע שעבר הודיעה הממשלה לבג"ץ, שהיא מסכימה לדון בהצעת השופטים לחזור לוועדת גרוניס, ואולם ביקשה מבג"ץ "הבהרות" שהיו למעשה הצבת תנאים: שהוועדה תוכל להתכנס ללא שר משפטים או יועמ"ש לשעבר, כנדרש, ושיתאפשר לוועדה להשלים את ההליך בתוך שבועיים. בכפוף לכך, כתבה הממשלה כי היא "מוכנה משיקולים מעשיים לצורך חיסכון בזמן ותחת מחאה, לקיים דיון בהצעתו הדיונית של בית המשפט - ככל שתתגבש להצעה ברורה ושלמה שתבטיח את ביצוע הליך ההיוועצות באופן מהיר".
הבוקר, כאמור, בהרב מיארה הגיבה, באמצעות מחלקת הבג"צים בפרקליטות, לעמדה זו של הממשלה - וכתבה לבג"ץ שאסור לקבלה. לדברי היועמ"שית, "השרים, בהודעתם, דחו למעשה את הצעתו של בית המשפט הנכבד", והיא מסבירה כי הצעת בג"ץ היא כי הממשלה תפנה לקבלת המלצת ועדת גרוניס, "תוך שמירת ההרכב וסדרי הדיון". לטענת היועמ"שית, בקשת השרים לקבלת 'הבהרה' מבית המשפט הנכבד בדבר סטייה מהחלטה 2274, כתנאי לכך שהממשלה תדון בהמלצת ביהמ"ש, "חורגת ממסגרת הדיון שכבר נחתמה במסגרת הצווים על תנאי שהוצאו, ולכן אינה אפשרית".
היא כותבת עוד שאותן "הבהרות", הן למעשה ניסיון נוסף של הממשלה להבטיח את תוצאות הליך ההדחה, לאחר שהממשלה כבר הגיעה למסקנה שבמתווה הקיים של הוועדה – בהתאם להמלצות ועדת שמגר - היא לא תצלח בניסיון להדיחה. לדברי בהרב מיארה, בבקשה ל'הבהרות' כתנאי לדיון בממשלה בהמלצת ביהמ"ש, הממשלה למעשה חושפת שהיא לא מתכוונת לקיים היוועצות אמיתית עם הוועדה, "אלא היא מבקשת 'לסמן וי' על תהליך ההיוועצות, ופעם נוספת לשנות את הכללים כדי 'להנדס' מראש את מבנה הוועדה, את הרכבה ועל ידי כך לפגום בעצמאותה".
לדבריה, הודעת השרים הנוכחית, לא שונה מהתנהלות הממשלה מתחילת ההליך והיא, לטענתה, "משחזרת את התפיסה לפיה אם לא ניתן להבטיח מראש את המסקנה שאליה יגיע שר המשפטים לשעבר או היועץ המשפטי לשעבר, בבחינת היה 'חותמת גומי', אזי עדיף לסלק פונקציה משמעותית זו מהרכב הוועדה. מדובר למעשה ב'אותה גברת בשינוי אדרת'".
בהרב מיארה כותבת לבג"ץ כי הממשלה עצמה כבר חשפה כיצד היא ערכה מיפוי לכל אחד משרי המשפטים והיועמ"שים לשעבר, "בהתאם לקרבתם הרעיונית לממשלה", במטרה לבדוק האם במינויו כל אחד מהם לוועדה תובטח התוצאה הרצויה, ונמצאו רק שלושה מועמדים פוטנציאליים, שגם הם סירבו לקחת חלק בהליך למרות מאמצי שכנוע של שר המשפטים יריב לוין. לדבריה, הממשלה חוששת לאייש את הוועדה בנציג שהיא לא תהיה בטוחה שיישר עמה קו, ולכן היא לא בחרה אחד כזה. "מובן שהממשלה אינה יכולה להתנות את פנייתה לוועדה המקצועית-ציבורית לשם קיום הליך פיטורי היועץ המשפטי לממשלה בכך שהיא תמנה נציג שיבטיח מראש כי לא יחלוק על עמדות הממשלה ויתמוך בה", כותבת היועמ"שית לבג"ץ.
היא מבקשת מבג"ץ שלא לקבל את תנאי הממשלה שהוצבו: פעילות הוועדה בהרכב חלקי, בזמן קצר ביותר ותוך קביעה מראש שכלל ויהיה עיכוב בהחלטת הוועדה ייראו את הממשלה כאילו נועצה בוועדה. "אין מקום להיענות לכך", מסכמת בהרב מיארה. "היענות לתנאים שהציבו השרים לפעול בהתאם למתווה הקיים, מביאים לריקון מתוכן את הערובה המובנית היחידה שנקבעה בדו"ח ועדת שמגר להבטחת אי-תלותו ועצמאותו המקצועית של מוסד היועץ המשפטי לממשלה בהקשר של סמכות הפיטורים".
