עלייה קלה בגירעון באוקטובר - ל-4.9%
הוצאות הממשלה זינקו ל-58.7 מיליארד שקל - הרמה השנייה בגובהה השנה - בעוד שההכנסות צנחו ל-43.4 מיליארד שקל. לפי בנק ישראל, הממשלה צפויה לסיים את השנה עם גירעון של כ-5.1% מהתוצר
במונחי תוצר עמד הגירעון על כ-102.5 מיליארד שקל, נתון שמשקף את הפער בין הוצאות הממשלה להכנסותיה ב-12 החודשים האחרונים. מתחילת השנה, הגירעון הממשלתי עומד על כ-71.5 מיליארד שקל שהם כ-3.5% תוצר, בעוד שתקרת הגירעון הממשלתית עומדת על 5.2% שהם 104 מיליארד שקל. לפי התחזית של חטיבת המחקר בבנק ישראל הממשלה תעמוד בתקרה זו, ותסיים עם גרעון שנתי של כ-5.1%.
כשמסתכלים על חודש אוקטובר לבדו, הרי שהגירעון בחודש זה עמד על כ-15.3 מיליארד שקל - גבוה בהשוואה לנתוני 2025 (החודש היחידי בו הגירעון היה יותר גבוה מחודש זה היה בחודש יוני, החודש שבו אירע מבצע 'עם כלביא'). גירעון זה נובע מכך שהוצאות הממשלה בחודש זה היו גבוהות ועמדו על 58.7 מיליארד שקל (ההוצאה הגבוהה ביותר בשנה זו למעט חודש אפריל). ואילו הכנסות המדינה היו הנמוכות ביותר מאז פברואר (למעט חודש יוני, שהוא חודש המלחמה) ועמדו על 43.4 מיליארד שקל.
למרות שבחודש זה היו הוצאות קבועות והכנסות נמוכות, הרי שהמגמה השנתית של ההכנסות חיובית, כאשר בתחזית המקורית צפי ההכנסות היה 517 מיליארד שקל. תחזית זו עודכנה כלפי מעלה ב-21 מיליארד שקל - ל-539 מיליארד שקל. המשמעות היא שכעת גבו כ-85% מהסכום הגבוה הצפוי, וזאת למרות שנותר עוד רבעון מהשנה. ואכן, במסיבת העיתונאים שהתקיימה בשבוע שעבר אמר השר בצלאל סמוטריץ' כי נערך עדכון תחזיות נוסף שמגדיל את הכנסות המדינה בעוד 10 מיליארד לשנה זו.
על הנייר הגידול בהכנסות המדינה ממסים מושפע מגורמים שונים - משינוי חקיקת המס, דרך האינפלציה, סכומים חריגים של עסקאות יחידות, והגברת האכיפה על ההון השחור. בניתוח של רשות המסים עולה כי אם מנכים שינויי חקיקה, עליית מחירים, והכנסות חריגות הרי שגביית המסים במהלך השנה גבוהה ריאלית ב-6% בלבד. ובחודש אוקטובר הגביה גדולה ב-4.8% בלבד לעומת אוקטובר שעבר. עם זאת, למרות שחודש אוקטובר חלש יותר מאשר החודשים הקודמים, אנו עדיין נמצאים בתקופה בה ההכנסות ממסים נמצאות בגרף מתמיד של עלייה.
