סגור

דעה
ירוק ללא כיסוי: הטעיית הצרכנים הגדולה

בישראל רוב מתקני הטיפול בפסולת לא עומדים בתקנים הבינלאומיים כדי שכלים ידידותיים לסביבה אכן יתכלו. הכלים האלה מזהמים בסוף באותה מידה כמו כלים חד פעמיים "רגילים". רוב היצרנים והיבואנים יודעים את זה, אבל מעדיפים להצניע

"גרינווש" (Greenwash), או כפי שהאקדמיה ללשון בחרה לתרגם אותה: 'התיירקקות' – היא ניסיון של גורמים מסחריים להיראות יותר ידידותיים לסביבה וכך לגרום לצרכנים לחשוב שהמוצרים שלהם בטוחים לשימוש ולא מזהמים. או במילים פשוטות יותר: הטעיה. התופעה הזו לא חדשה, אך נראה שלאחרונה היא התגברה מאוד, בעיקר בעקבות העלייה בביקוש למוצרים עם אחריות סביבתית וחברתית.
כדי להבין את התופעה ואת הנזק שלה אפשר לקחת את הפלסטיק והכלים החד פעמיים. לפי דו"ח של אדם טבע ודין, בישראל מייצרים מדי שנה כמיליון טון פסולת פלסטיק, כלומר למעלה מ-100 ק”ג לאדם. עם המודעות הגוברת לנזקי הפלסטיק וחוק השקיות המבורך, נוצר ביקוש לכלים חד פעמיים מחומרים "טבעיים" ו"מתכלים", מתוך כוונה לצמצם את הנזק הסביבתי. הבעיה היא שהצהרת היצרנים לגבי הכלים לא מדויקת.
המוצרים האלו עשויים לרוב מפלסטיק ממקורות ביולוגיים, שיכולים להתכלות רק בתנאים מסוימים. תנאים, שתופתעו לשמוע, אינם מתקיימים בישראל. במדינות רבות בעולם נהוגה הפרדת פסולת במקור, כלומר שזכוכית מטופלת בנפרד מפסולת אורגנית. כך ניתן להשליך את הכלים יחד עם הפסולת האורגנית, שמפונה לקומפוסטר תעשייתי שמגיע לטמפרטורות שאכן יכולות לטפל במוצרים האלו בצורה הרבה פחות מזהמת.
1 צפייה בגלריה
חנות של כלים חד פעמיים בירושלים
חנות של כלים חד פעמיים בירושלים
חנות של כלים חד פעמיים בירושלים
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בישראל רוב מתקני הטיפול בפסולת לא עומדים בתקנים הבינלאומיים כדי שאותם כלים אכן יתכלו. במקרה הגרוע יותר, בו הכלים כלל לא מגיעים למתקני הפסולת, הם לא יתכלו לעולם, אלא יתפוררו לחלקיקים קטנים הנקראים מיקרו פלסטיק, שיכולים להגיע למי השתייה שלנו ולדגים שאנחנו אוכלים. בשורה התחתונה, הכלים האלו אולי היו יכולים לזכות לכינוי "ידידותיים לסביבה" במדינה אחרת. כאן הם אינם מזהמים פחות מכלים חד פעמיים "רגילים". רוב היצרנים והיבואנים יודעים את זה, אבל מעדיפים להצניע.
מעבר להונאת הצרכנים, הפגיעה של ההתיירקקות היא כפולה: עלייה בשימוש במוצרים שהורגלנו לחשוב שהם מזהמים פחות, אבל למעשה מזהמים באותה מידה או אפילו יותר; ומניעה של פיתוח פתרונות סביבתיים אמיתיים וברי-קיימא. השקטת המצפון על ידי שימוש בכלים "מתכלים" יכולה לגרום דווקא לעלייה בשימוש בהם ומניעת פתרון מערכתי יותר, כגון הקמת תשתיות לכלים רב פעמיים או שימוש בכלים רב פעמיים בטייק-אוויי תמורת פיקדון.
אחד המנגנונים שיכולים לצמצם את הגרינווש הוא תו ירוק מסודר על ידי גוף רשמי, שעושה סדר לצרכן ומבהיר מה בדיוק התכונות הסביבתיות של המוצר. בישראל, מכון התקנים מנפיק תו ירוק למוצרים שהשפעתם הסביבתית נמוכה, אלא שמדובר בתהליך ארוך, מסובך ויקר, מה שמונע מיצרנים קטנים לגשת בכלל אליו. בנוסף, התו הירוק כיום אינו מפרט בצורה ברורה מהן התכונות הסביבתיות של המוצר.
הפעם האחרונה שהמשרד להגנת הסביבה ניסה להתמודד עם התופעה הייתה אי שם ב-2014, כשפרסם מדריך להצהרות סביבתיות מהימנות. מאז לא נעשו מספיק מאמצים לאכוף את המלצות המדריך והנושא נשאר פרוץ. כעת, כשממשלה חדשה עומדת בפתח ושרה חדשה נכנסה למשרד, נוצרה הזדמנות לטפל גם בתופעה המזיקה הזו.
הפתרונות מגוונים ומספיק להסתכל קצת על מה שקורה בעולם וללמוד. האיחוד האירופי, למשל, העביר בקיץ של 2020 חוק למניעת גרינווש בהשקעות ירוקות; בבריטניה הושק פרויקט על ידי רשות השווקים והתחרות (CMA) לבדיקת הצהרות סביבתיות של חברות; בהולנד חברות שמפרסמות הצהרות כוזבות עלולות לספוג קנסות כבדים של עד 900 אלף יורו או 1% מההכנסות ויש עוד דוגמאות רבות. הפתרונות רבים ומגוונים, אבל הבסיס לכולם הוא ממשלה שאכפת לה באמת מעתיד ילדינו ומוכנה לנקוט צעדים משמעותיים היום כדי שיהיה לנו מחר.
עדי אשכנזי-הרפז היא מנהלת תחום קיימות ובנייה ירוקה בחברת טמבור

לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.