תקציב הפריימריז של ברקת הגיע ל-730 אלף שקל - כמעט פי 2 מתקרת ההוצאות
תקרת ההוצאות למועמד עומדת על 380 אלף שקל. ברקת מימן את הקמפיין מכיסו, ובמבקר המדינה יבדקו אם חרג מהמגבלה; בפריימריז הקודמים נקנס ב־50 אלף שקל לאחר שחרג מתקרת ההוצאות בכ־70%
עכשיו, כשהרוחות נרגעו, חלק מהמועמדים בפריימריז בליכוד מתפנים לדווח למבקר המדינה על תרומות שגייסו במסגרת התמודדותם. ניתוח כלכליסט לנתונים באתר מבקר המדינה מלמד כי היקף הגיוסים לתרומות עומד על כ-1.3 מיליון שקל במפלגת הליכוד. לשם השוואה, במפלגת הדמוקרטים הנתון עומד על כ-4.2 מיליון שקל, וזאת על רקע מספר מתמודדים רב, שרובם המוחלט אינם חברי כנסת ולא מקבלים החזר הוצאות מהמדינה.
במקום הראשון בהיקף הכספים שהועמדו לקמפיין נמצא שר הכלכלה ניר ברקת. אלא שבמקרה שלו, כלל ה"תרומות" שדווחו עד כה, בהיקף של כ-730 אלף שקל, הגיעו מכיסו הפרטי. ברקת, שהגיע למקום ה-15 בספירת הקולות הארצית בפריימריז עם כ-23 אלף קולות, שובץ במקום ה-24 ברשימת הליכוד. לצד המימון העצמי, ברקת מכהן כחבר כנסת ולכן זכאי להחזר הוצאות מקופת המדינה של 380 אלף שקל, שהיא גם גבול ההוצאה וההכנסה המותרת מתרומות. ברקת טוען כי הוא לא משתמש בכספי ציבור כדי לממן את הקמפיין, אך לפחות בקמפיין הקודם הוא השתמש ב-330 אלף שקל מכספי המדינה כדי לפרסם את עצמו. גם אם הפעם יפעל אחרת, כפי שהוא מצהיר, נראה שאינו זקוק לכספי ציבור כדי לפרוץ את תקרת התרומות וההכנסות המותרות: הסכום שדיווח עליו למבקר גבוה בפני עצמו מהתקרה המותרת כמעט פי 2. נזכיר, תפקיד המגבלה נועד לשמור על שוויון בין המתמודדים.
גורמים במשרד מבקר המדינה הסבירו לכלכליסט כי הנושא ייבדק, כך שאם ברקת פרץ את התקרה המותרת, הוא צפוי להיקנס. בפריימריז הקודמים הטיל מבקר המדינה קנס של 50 אלף שקל על ברקת, לאחר שנמצא כי חרג מתקרת ההוצאות בכ-70%, והוציא בסך הכול 231 אלף שקל. בסביבת השר מדגישים כי דו"ח ההוצאות הסופי של הקמפיין טרם הוגש, וכי עצם הדיווח המדובר אינו מלמד בהכרח שכל הסכום הוצא במסגרת מערכת הבחירות. לדבריהם, ייתכן שחלק מהכספים יועדו למטרות אחרות או לא נוצלו בפועל.
בקמפיין הפריימריז בליכוד באוגוסט 2026, נקלע השר ברקת למשבר פוליטי קשה בעקבות פרסומים על ניסיון הדחה לכאורה של בנימין נתניהו אחרי 7 באוקטובר, יוזמה אותה הוביל לכאורה ברקת. גורמים בסביבת רה"מ טענו שברקת ויולי אדלשטיין הובילו ניסיון מרד והפלת נתניהו, מה שיצר מתיחות קשה וסגירת חשבון לקראת הפריימריז. בתגובה ברקת יצא בקמפיין חדש וטען כי מדובר בניסיון "חיסול פוליטי" מצד ערוץ 12 וגיא פלג, וקרא לתומכיו להתגייס עבורו. תוצאת הפריימריז: בבחירות הפנימיות שנערכו ב-18 באוגוסט 2026, נתניהו רשם ניצחון מוחלט, בעוד שברקת ספג מכה קשה. לאחר הפריימריז פרסם "תודה מעומק הלב על התמיכה מול הניסיון של חדשות 12 לחסל אותי בפריימריז". התרומה שתרם לעצמו נועדה לממן את הקמפיין בפריימריז.
במקום החמישי בהיקף התרומות, כפי שדווחו עד כה, נמצא אפי נווה, שקיבל תרומה מאחיו צביקה נווה, החוקר הפרטי, בגובה 13 אלף שקל, כמו גם תרומה מכידן דהרי עצמו בגובה 12 אלף שקל, המחזיק בבעלות בישפרו יחד עם ירון אדיב, שלא תרם. עוד תרם לנווה עמרי מנשה 10 אלף שקל. נווה הגיע למקום הראשון במשבצת של מישור החוף, ושובץ ברשימת הליכוד במקום ה-36.
במקום השני והשלישי נמצאים דין מילוא, שגייס 85 אלף שקל, ודור חרל"פ, שגייס 67 אלף שקל, שנמצאים במקומות לא ריאליים, יחד עם צביאל רובין (50 אלף שקל), שנמצא במקום ה-42 והספק-ריאלי ברשימה לכנסת.
מלשכת השר ניר ברקת נמסר: "השר ניר ברקת משלם מכיסו הפרטי את כל הוצאותיו, כולל הוצאות הקמפיין. הדו"ח על הוצאות הפריימריז טרם הוגש למבקר המדינה ועל כן שאלתכם תמוהה ומגמתית".
במשרד מבקר המדינה מסרו: "כללי תקרת ההכנסות וההוצאות נועדו לשמור על שוויון בין המועמדים. על פי הכללים, מועמד בבחירות מקדימות יכול לקבל הכנסות עצמיות או מענק ולהוציא הוצאות בסכום שלא יעלה על הסכום שנקבע בחוק: 380 אלף שקל".
