סגור
מפגינות בתחפושת של "סיפורה של שפחה" בדרך לירושלים יום השיבוש הלאומי הפיכה משטרית הפגנה מחאה
מפגינות בתחפושת של "סיפורה של שפחה" (אוהד צויגנברג)

פרשנות
בית הנשיא ימינה: ההפיכה עלתה על מסלול עוקף

בעת שההפיכה המשפטית מקרטעת בבית הנשיא, מבול הצעות החוק של הקואליציה יוביל להשלטת עליונות היהדות על פני הדמוקרטיה

1. קואליציית נתניהו אסירת תודה לח"כ אבי מעוז על שהואיל להצביע בעד התקציב. ועכשיו הוא מתבקש לסור לדוכן לקבלת המדליות. האיש החשוך הזה שבמדינה דמוקרטית אמיתית אסור היה לו להתקרב לבניין הפרלמנט הוא כיום ישות פוליטית לגיטימית, מחזיק תיק ההומופוביה ברשימה הגזענית־משיחית־הומופובית של סמוטריץ' ובן גביר. המדליה הראשונה היא השינוי בטפסים הממשלתיים שיופיעו בהם גם המילים אבא ואמא ולא רק המונחים הורה 1 והורה 2. ועכשיו התבשרנו על מדליה נוספת: תקציב של 285 מיליון שקל ל"חיזוק הזהות היהודית". הכוונה המקורית הייתה להעביר לאחריותו את הפיקוח על התוכניות החיצוניות במשרד החינוך, אבל בגלל הזעם הציבורי הוא צפוי לפקח על "תוכניות חיצוניות אחרות", שדרך הפעלתן עדיין אינה ברורה, אבל טיבן ותוכנן ברור לגמרי.
2. מעוז הוא סימפטום לסדרה ארוכה של הצעות שניחתות עלינו מכל עבר. לרוב הצעות פרטיות שנועדו לחמוק מנחת ביקורתה של היועצת המשפטית לממשלה ולעבור לטיפולו של ח"כ שמחה רוטמן בוועדת חוקה, או סוג של ועדה מיוחדת בראשות יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ. המשותף להצעות הוא במהותן כ"עוקפות דמוקרטיה". והן עוקפות גם את ה"רפורמה משפטית" שתקועה ב"שיחות בית הנשיא" לרווחתו של נתניהו ולרווחתה של יותר ממחצית המדינה. אבל טועה מי שחושב שהשהיית ההפיכה המשפטית היא ערובה להשהיית ההפיכה המשטרית. לנתניהו יש יותר מדרך אחת להפיל את הדמוקרטיה.
צריך להבחין בין שני המסלולים. הראשון, חוקי ה"רפורמה" המשפטית שנועדו לגדיעת העצמאות המשפטית (מינוי שופטים ויועמ"שים בידי הממשלה) והביקורת השיפוטית (הסרת התערבות בג"ץ בחקיקה ובהחלטות השלטון). המסלול השני הוא שינוי צביונה של המדינה באמצעות חקיקה וסמכויות שנועדו לשרת את שלושת שותפי ויעדי הקואליציה: הסדרים פרסונליים מושחתים כמו מילוט הנאשם נתניהו ממשפטו או החזרת המורשע אריה דרעי לממשלה; חיזוק הצביון הדתי־אמוני של המדינה בואכה מדינת הלכה; קיבוע ההטבות לחרדים — בעיקר בגיוס ובתקציבים.
3. ובשירות היעדים האלה ניחת המבול הזה. לא יאומן עד כמה עסוקים בקואליציה הזו למגר ולהשמיד את מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית. מגיע לכנסת ח"כ חדש עמית לוי ומיד משגר הצעת חוק לגיוס תרומות לנאשם וגם למשפחתו למימון משפטיהם ובריאותם. מגיע ח"כ חדש בועז ביסמוט, העיתונאי (!), ומיד מציע לתקן את חוק האזנת סתר באופן שיפגע אנושות בתחקיר העיתונאי. מגיע שר תקשורת חדש שלמה קרעי ונשבע להחריב את תאגיד השידור "כאן" שמבסס עצמו כמופת של איכות ויושרה. זמנית, התאגיד ניצל אבל הגרזן שממשיך להסתובב נחת כנראה בגלי צה"ל וכבר דווח על הכוונה להחזיר את יעקב ברדוגו לעמדת הפרשן.
ועוד רעיונות מהימים האלה ממש. ח"כ אריאל קלנר מציע למסות ב־65% תרומות לעמותות מ"ישות מדינית זרה". צלב הכוונת מונח כאן על ארגוני זכויות אדם שמקבלים תרומות שקופות וגלויות ממדינות שוחרות דמוקרטיה. לעומת זאת, לא ימוסו ארגונים כמו "אם תרצו", "קהלת" או "ישראל היום" שממומנים בידי מיליארדרים פרטיים, תושבי חוץ, שמבקשים לכרסם בצביונה הדמוקרטי של ישראל. הצעה נוספת של ח"כ לימור סון הר־מלך מעוצמה יהודית היא השעייה ממוסד אקדמי של סטודנטים שיניפו את דגל פלסטין. הפרופסורים יהפכו לשוטרים, והסטודנטים שלא מניפים יהפכו למלשינים. זו האקדמיה וזהו החזון בעיני העוצמה היהודית. להצעה זו כבר התנגדה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה במלים שמבשרות פסילה: "קשיים חוקתיים של ממש העולים לכדי מניעה חוקתית".
4. אלה הצעות שגורלן לא ברור, האם הן יסתיימו כנפיחה תקשורתית או בקריאה שלישית. אבל הן בהחלט מלמדות על המחוייבות העמוקה של חברי הכנסת לשלושת יעדי הקואליציה: ביצורו של נתניהו, קידום מדינת הלכה, וחיזוק היבדלות החרדים. ועכשיו נחת פטיש גדול יותר, ושוב מבית מדרשה של העוצמה היהודית – השלטת חוק הלאום על החלטות, פעולות ומדיניות הממשלה. המשמעות היא הנצחת העליונות היהודית על פני ערכים "מתחרים" כמו שוויון, זכויות למיעוטים, ללהט"בים, לנשים, לרפורמים, לכל מה שלא בא בטוב לקברניטי העוצמה כבן גביר, סמוטריץ', מעוז והחתום על ההצעה שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף. גם להצעה זו צפויה בהרב־מיארה להתנגד מהטעם שהממשלה לא יכולה להעדיף ערך אחד על פני האחרים במקום שהכנסת והמחוקק קבעו שהערכים מצויים באותו המדרג. בן גביר בתגובתו הפך את היועצת לאנטי ציונית: "מי שמתנגד להצעה שלנו – למעשה הופך את עצמו למתנגד לציונות". אגב הצעת החוק הזו כבר גורמת לירי בתוך הנגמ"ש ככל שהדימוי הזה רלבנטי לחרדים שמתנגדים לנוסח הנוכחי. למשל, מהטעם שהעדיפות, אם תינתן ליוצאי צבא, עלולה לדלג עליהם.
5. מבול ההצעות והרעיונות מלמד שהזנב הבן גבירי ממשיך לכשכש, ובמלוא העוצמה (היהודית), בכלב הקואליציוני, ולהשליט עליו את עליונות היהדות על פני הדמוקרטיה במשוואה החוקתית "יהודית ודמוקרטית" שמכוננת את זהותה של מדינת ישראל. כלומר, ההפיכה המשטרית כבר מתנהלת כאן במקביל להפיכה המשפטית שמקרטעת כרגע בבית הנשיא. את המלחמה הזו בשתי חזיתות כופה נתניהו על עמו.