הבשורה לעסקים ומשקי בית שצ'קים שלהם חזרו בתקופת המלחמה עם איראן
תקנות חירום שהוביל בנק ישראל ימחקו רטרואקטיבית צ'קים חוזרים שנרשמו ב-30-13 ביוני - ללא צורך בהגשת בקשה. המשמעות: מי שחשבונו הוגבל בשל צ'קים ללא כיסוי - יזכה ל"חנינה פיננסית"
חצי שנה לאחר תום מבצע "עם כלביא", שר המשפטים יריב לוין חתם על תקנות חירום שימחקו רטרואקטיבית צ'קים חוזרים שנרשמו במהלך המבצע - ללא צורך בהגשת בקשה. זאת, כחלק ממהלך שהוביל בנק ישראל בשיתוף משרד האוצר. המטרה: לנטרל את ההשלכות ארוכות הטווח של חוק שיקים ללא כיסוי עבור מי שנפגעו בתקופה זו.
על פי החוק הקיים, לקוח שסורבו בחשבונו עשרה צ'קים במשך 12 חודשים מוגדר כ"לקוח מוגבל" – סטטוס הגורר סנקציות, בהן איסור על שימוש בשיקים ופגיעה קשה בדירוג האשראי. התקנות החדשות קובעות כי השיקים שחזרו בתקופת המבצע ייגרעו כעת לצמיתות ממניין השיקים המסורבים. המשמעות עבור בעלי עסקים שחשבונם הוגבל בחצי השנה האחרונה בהתבסס על אותם שיקים היא דרמטית: ההגבלה על חשבונם תבוטל, והדיווחים השליליים יימחקו ממערכת נתוני האשראי.
הבשורה המרכזית בתקנות היא תחולתן הרטרואקטיבית. אף שההחלטה התקבלה כעת, היא מתייחסת לצ'קים שסורבו בשל היעדר כיסוי בטווח התאריכים שבין 30-13 ביוני. אזרחים רבים כבר ספגו את הסנקציות בחודשים שחלפו, וכעת המערכת תתקן את הרישומים רטרואקטיבית.
בבנק ישראל מדגישים כי מדובר במהלך גורף ואוטומטי שאינו מצריך הגשת בקשה מצד הלקוח, אך במקביל מחדדים את ההבחנה בין המישור הבנקאי למישור האזרחי. המחיקה מהרישום הבנקאי היא הקלה רגולטורית שנועדה למנוע קריסה של עסקים ומשקי בית, אך היא אינה פוטרת את מושך הצ'יק מחובתו לשלם את הכסף למוטב. נושים שטרם קיבלו את כספם רשאים להמשיך ולפעול לגביית החוב, לרבות באמצעות הליכי הוצאה לפועל.
צעד זה אינו תקדימי בנוף הישראלי, ומצטרף לשורה של הקלות דומות שניתנו בעתות משבר לאומיות, כגון בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" ובמשבר הקורונה. ההבנה המנחה במהלכים אלו היא כי בעת מצב ביטחוני חריג, היצמדות לכללים היבשים של חוק שיקים ללא כיסוי עלולה להסב נזק בלתי הפיך למשק, וכי נדרשת גמישות המאפשרת שיקום כלכלי גם באיחור של מספר חודשים.
