משרד התקשורת מאיץ במתחרות של בזק לפרוס תשתית עצמאית
משרד התקשורת רוצה להגביל את השימוש של פרטנר, סלקום והוט בתשתית של בזק, כדי לדחוף אותן להשקיע בפריסת סיבים עצמאית. בבזק מתמקדים בכך שהמהלך יבטל את הפיקוח על המחירים בשוק בפחות מ־3 שנים
במשרד התקשורת הודיעו אתמול על מהלך להפחתת מחירי השוק הסיטונאי באינטרנט ב־30%. בבזק מעריכים שלהחלטה לא תהיה השפעה מהותית על התוצאות, ואולי היא אף תוביל לשיפור חד פעמי בתוצאות yes, ובוחרים להתמקד בביטול הפיקוח על המחירים בתוך פחות משלוש שנים. במשרד התקשורת מקווים שההפחתה הצפויה בתעריפי השוק הסיטונאי תוביל לירידה במחיר לצרכן, ובמקביל תעודד השקעה בתשתיות מתחרות לבזק. ההצעה עוד כפופה לשימוע ולכן ייתכנו שינויים בטרם ההחלטה הסופית.
רפורמת השוק הסיטונאי, שהחלה לפני עשור, מחייבת את בזק להשכיר את התשתיות שלה לחברות התקשורת המתחרות – כמו למשל פרטנר וסלקום, במטרה לייצר תחרות בשוק ולאפשר כניסה של שחקנים חדשים. בזק מחזיקה בתשתית פאסיבית (תעלות ועמודים, למשל, בהם עוברים כבלי התקשורת) בפריסה ארצית מלאה, שעברה לבעלות פרטית כשהחברה הופרטה. המשמעות היא שללא השוק הסיטונאי, חברת תקשורת תיאלץ להקים תשתית עד לבית הלקוח במחיר גבוה – שיהפוך את הפרויקט ללא כלכלי, בטח לא מול תשתית קיימת של בזק.
כדי למנוע מצב שבו בזק קובעת מחירים גבוהים במיוחד שלא יאפשרו תחרות, התעריפים של השוק הסיטונאי נקבעים במשרד התקשורת ומתעדכנים אחת למספר שנים. במסגרת השוק הסיטונאי יש מספר מוצרים שונים, כמו למשל השכרה של כל התשתית הפאסיבית מבזק ושחברות אחרות יפרסו בה סיבים אופטיים משל עצמן, או שימוש בכל התשתית של בזק. ככל שהחברה שוכרת יותר שירותים מבזק (כמו למשל שימוש בסיבים עצמם ולא רק בתשתיות הפאסיביות), התשלום מתייקר.
אחת מהסיבות להחלטה להפחית את המחירים היא שתשתיות הסיבים פחות רגישות לכמות התעבורה שעוברת בהן – ולכן ניתן להוזיל את המחירים.
השינוי המרכזי הוא הפחתה של של 30% בשירות ה־BSA (Bit stream access), שהוא למעשה שימוש מלא בתשתית בזק עד בית הלקוח. המחיר שמשלמות החברות לבזק יפחת מ־72 שקל לחודש ל־49 שקל לחודש למשק בית. במשרד גם הבהירו שעסקים קטנים יוכלו ליהנות ממחירי האינטרנט הביתי, אם יבחרו בכך, ולא יחויבו בשירות עסקי. התשלום עבור פריסת סיבים עצמאית על תשתיות פאסיביות של בזק יופחת בכ־40%, מ־250 שקל לק"מ ל־150 ששקל לק"מ.
התעריפים הסיטונאיים איפשרו לשחקנים החדשים בשוק האינטרנט להתחרות בבזק – כשהם יכולים לבחור בכל חודש כמה קווים לרכוש מבזק, ללא התחייבות. במקביל נוצרו בשוק התקשורת הסכמי IRU – בהסכמים אלו שחקניות בשוק שלא מחזיקות בתשתית מתחייבות למספר קווים שישכרו מחברת התשתית לתקופה ארוכה, בתמורה לתעריף מופחת לכל קו לעומת מחירי משרד התקשורת. לפי ההצעה של משרד התקשורת, הסכמי ה־IRU הקיימים, כמו למשל ההסכם של פרטנר עם בזק, לא ייפגעו וימשיכו כרגיל. אם החברות ירצו להרחיב את ההסכמים – הן יידרשו לפנות למשרד.
כיום בישראל יש שלוש רשתות סיבים אופטיים: בזק עם נגישות לכ־2.6 מיליון משקי בית, IBC עם נגישות ל־2.2 מיליון משקי בית ופרטנר עם קצת פחות מ־1.1 מיליון משקי בית. סך הכל יש בישראל מעל 3 מיליון משקי בית, כך שלבתים רבים מגיעה יותר מתשתית אחת.
עדכון התעריפים הסיטונאיים שבזק יכולה לגבות אמנם ירדו, אך היא מקבלת גם הטבה משמעותית. כאמור, לחברות התקשורת יש מספר שירותים שהן יכולות לרכוש מבזק, בתעריפים שונים. השירות היקר ביותר הוא ה־BSA, שימוש בכל תשתית בזק (תשתיות פאסיביות וסיבים) מלבד הנתב בבית הלקוח.
במשרד התקשורת רוצים להגביל את השימוש בשירותים סיטונאיים אקטיביים (BSA) על גבי רשת בזק ל־15% בלבד מלקוחות הסיבים (בכמות הנוכחית) של כל חברה. בתחילת 2028 המספר יפחת ל־5% מסך המנויים של החברה.
לבזק תישמר האפשרות להשכיר את שירותי התשתית שלה בכל מחיר שתרצה לחברות האחרות בשוק, אך המחיר כבר לא יהיה מפוקח מעבר לכמות המינימלית של הלקוחות שהגדירו במשרד. כך, למרות שהמשקיעים שלחו את מניית בזק לירידות זמניות – בחברה דיווחו לבורסה שלמהלך החדש של המשרד לא צפויה השפעה מהותית על תוצאותיה, ואף ייתכן שהוא יוביל לשיפור חד פעמי בתוצאות yes שמוכרת חבילות סיבים גם כן. ההגבלה של כמות הלקוחות בשירותי BSA היא רק לחברות התקשורת הגדולות – פרטנר, סלקום והוט - בעוד ששחקנים קטנים בשוק התקשורת יוכלו להמשיך כרגיל, עם המחירים המופחתים.
במשרד התקשורת מקדמים את השינוי בעיקר כדי לעודד את החברות לפרוש בעצמן או להשתמש בתשתית של IBC. כך או כך, המטרה של המשרד היא לייצר תחרות גם בתשתיות. בניגוד לבזק, IBC לא יכולה למכור שירותי תקשורת למשקי הבית וחייבת להיות שחקן סיטונאי שמשכיר את התשתית לאחת מחברות התקשורת האחרות.
