סיכום 2025
הממשלה הזניחה את השמירה על חיי אזרחיה - ולא רק במלחמה
נתוני תאונות הדרכים, תאונות העבודה ומעשי הרצח בישראל אינם משקרים: הם מזנקים בשלוש השנים האחרונות והופכים גם את החיים האזרחיים לשדה קרב. התחומים הללו הם באחריות הממשלה, שבמקום לפעול להגנת תושביה, מתעלמת ומזניחה
הסוגיות העיקריות שהיו על סדר היום הציבורי בישראל בשנת 2025 נגעו מטבע הדברים למלחמה ולנגזרותיה הרבות, החל בלחימה בעזה ובאיראן, דרך שחרור החטופים וההרוגים בעורף הישראלי, וכלה באי־הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, בכישלון המאמצים לגיוס חרדים, ובהתנערות העקבית מהאחריות של הממשלה למחדליה. במהלך השנה, הציבור הישראלי המשיך גם לעסוק בשאלת מבנה המשטר בישראל, מה צריך להיות היחס ההגון בין הרשויות, כיצד שומרים על מגזר ציבורי איכותי ועל תקשורת חופשית.
סדר היום הכלכלי עסק בחוב הציבורי התופח וביוקר המחיה מחד, ובהישגי הבורסה הישראלית וענף ההייטק הישראלי מאידך, לצד קהות חושים ציבורית שהתפתחה כלפי ההתנהלות הסקטוריאלית בהפניית תקציבי המדינה. ריבוי הסוגיות הדחופות על סדר היום והווליום הגבוה, שמאפיין את התקשורת העכשווית, כמעט ולא מאפשר להסתכל על התמונה מלמעלה. למשל, לענות על השאלה הבסיסית, כיצד הממשלה עמדה בתפקיד היסודי ביותר של המדינה והוא שמירה על חיי התושבים.
למרבה הצער, הדיון על האחריות הממשלתית ל־7 באוקטובר הפך לדיון מתחכם ומתלהם, ולכן, בשורות הבאות, התמקדנו בבדיקת ביצועי הממשלה בכל הקשור ליכולתה להקטין מקרי מוות אחרים שנחשבים כקשורים – לכל הפחות במידה עקיפה – למדיניות הממשלתית.
תאונות דרכים: מספר ההרוגים בכבישים שוב עולה
נפתח בתאונות הדרכים. בשנת 2025 נהרגו 455 אנשים בכבישים, מתוכם 121 הולכי רגל. השנה הקודמת שבה נהרגו כה הרבה אנשים בתאונות דרכים היתה 2005, לפני 20 שנה, אז נהרגו 465 בני אדם. עם זאת, שנת 2025 ממשיכה את המגמה של 2024, גם היא תחת הממשלה הנוכחית ושרת התחבורה הנוכחית, שבה היו 439 הרוגים. גם מספר ההרוגים הזה היה הגבוה ביותר מזה שנים רבות – ב־2006 נהרגו 439 איש בתאונות הדרכים.
הסיפור בנוגע לתאונות דרכים שובר לב. מדינת ישראל, כמו מדינות רבות בעולם, מצמצמת בעשורים האחרונים את היקף ההרוגים בתאונות דרכים. אם בשנת 1980 נהרגו 38.8 איש לכל מיליארד ק"מ נסועה, הרי שבשנת 2018 הגענו לשיא נמוך של 5.2 הרוגים לכל מיליארד ק"מ נסועה ועד 2023 שמרנו פחות או יותר על המספר הזה. בשנת 2024 חל זינוק והגענו לכ־6.5 הרוגים לכל מיליארד ק"מ נסועה (הנתונים לגבי נסועה של שנת 2025 טרם חושבו).
מספר ההרוגים ל־100 אלף תושבים ירד בעקביות משנות ה־80 של המאה הקודמת – מרמות של 10.8 בני אדם ל־100 אלף, לרמות של כ־4 בני אדם ל־100 אלף, ואף פחות. בשנת 2025 עלינו שוב לרמה של 4.6 הרוגים ל־1000 אלף תושבים.
הירידה העקבית שראינו בהיקף ההרוגים בכביש מלמדת אותנו כי הקטל בכבישים איננו גזירת גורל, אלא מעשה ידי אדם וניתן לצמצם אותו. עכשיו אנחנו רואים היפוך מגמה בשנתיים האחרונות, מירידה עקבית במספרי ההרוגים בכבישים לעלייה דרמטית: ממוצע ההרוגים השנתי ב־2024 וב־2025 גבוה בכ־24% ממספר ההרוגים ב־2023. זהו כתם בל יימחה.
מעשי רצח: הזינוק במגזר הערבי מסתיר עלייה ביהודים
מקרי המוות האחרים שמשקפים את יכולת הביצוע של הממשלה הם כמובן היקף מקרי הרצח. שלוש שנות כהונתה של הממשלה הנוכחית מתאפיינים בזינוק חד במקרי הרצח בחברה הערבית ובחברה היהודית כאחת. כמובן שאי אפשר להשוות בין שני האירועים, שיעורי הרצח במגזר היהודי נמוכים מאוד בהשוואה למגזר הערבי וגם בהשוואה למדינות מתוקנות אחרות. אך היקף הנרצחים מפשיעה בקרב יהודים בשנת 2024 ובשנת 2025 עומד על 47 ו־46 בהתאמה, מדובר במספרים שלא היו בעשור האחרון.
בשלוש השנים האחרונות ממוצע הנרצחים היהודי עומד על כ־44 קורבנות לשנה, לעומת כ־34 בממוצע בשלושת השנים 2020–2022, עלייה של כ-30% בהיקף הנרצחים בחברה היהודית.
במגזר הערבי, שם הנתונים כוללים גם לא יהודים שאינם ערבים, הזינוק בהיקף הקורבנות הוא בלתי נתפס. בשנת 2025 נרצחו 252 קורבנות לא יהודים – נתון זה עוקף את נתוני השיא של 2023 ו־2024. ממוצע הנרצחים הלא יהודים בכל אחת משלושת השנים של כהונת שר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר עלה ל־231, לעומת 112 בשנים 2020–2022, זינוק של יותר מפי שניים – 105%.
תאונות עבודה: הרשלנות מחלחלת לחיים המקצועיים
משרד ממשלתי נוסף שיש לבדוק אותו בהקשר של תמותה הניתנת למניעה, הוא משרד העבודה, שאחראי על תאונות העבודה. במשרד מכהן כיום כממלא מקום השר יריב לוין, מכיוון שיואב בן צור מש”ס פרש מתפקידו כשר העבודה במסגרת הוויכוח סביב סוגיית גיוס חרדים. באתר האינטרט של עמותת קו לעובד יש מידע עדכני ומתועד על ההרוגים והפצועים מתאונות העבודה, וגם שם השנים האחרונות מאופיינות בעלייה בהיקף ההרוגים בתאונות.
בשנת 2025 נהרגו 80 בני אדם בתאונות עבודה. בשנת 2024 נהרגו 72 איש ובשנת 2023 נהרגו 88 בני אדם. בממוצע נהרגו 80 בני אדם בכל אחת משנות הממשלה האחרונה, לעומת 70 הרוגים בשלושת השנים שקדמו לממשלה הנוכחית. ב־2020 נהרגו 66, ב־2021 נהרגו 73, וב־2022 – 72. מדובר בגידול של כ־14%. העלייה הזו גדולה משנדמה, שכן מאז פרוץ המלחמה ענף הבנייה עבד בהיקפים נמוכים יחסית, וזהו הענף שיש בו את השיעור הגבוה ביותר של תאונות קטלניות. כמו כן, בשנים 2023 ו־2025, מספר הפצועים מתאונות העבודה שבר שיאים, ועמד על למעלה מ־730.
נפגעי בריאות: חזרנו למות מחצבת
אי אפשר לסיים סקירה שעוסקת במקרי מוות מבלי לעסוק במשרד הבריאות. נתוני משרד הבריאות לא כל כך קלים להשגה, סיבות המוות המדויקות מתפרסמים רק לאחר כשנתיים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אבל אין ספק שאחד הפרמטרים העיקריים לבחינת תפקודו של משרד בריאות במדינה מודרנית זו היכולת למנוע התפרצויות של מחלות מדבקות.
בשנת 2025 נפטרו 12 ילדים ממחלת החצבת. הפעם הקודמת שבה היו קורבנות למחלת החצבת היתה בשנים 2018–2019, אז נפטרו שלושה אנשים מהמחלה. המקרה הקודם של תמותה מחצבת בישראל עליו יש דיווח ידוע הוא רק ב־2003.
התפרצות החצבת איננה ייחודית לישראל, היא נמצאת בעוד מדינות מפותחות בעולם, אבל היקף התמותה בישראל חריג לעומת כל מדינה מפותחת אחרת. כמו בשלושת סיבות המוות הקודמות שהזכרנו, האחריות על מקרה המוות איננה רק של הממשלה, אלא גם על האזרח בקצה. כל מקרי המוות המוזכרים כאן קשורים גם להתנהלות אנושית ולהכרעות פרטיות שאנשים קיבלו.
אבל, המשותף לארבעת תחומי המוות הללו הוא שהם נחשבים לאבן יסוד בחוזה שבין האזרח לבין המדינה. המדינה אמורה להפוך את הקיום המשותף והיומיומי שלנו לבטוח, ובשלוש השנים האחרונות, שנות הממשלה הנוכחית, יש הידרדרות מובהקת במילוי המשימה הבסיסית הזו.
הנתונים שהוצגו כאן שמו בצד את הפיל הגדול שבחדר, ואלו כמובן מקרי המוות הרבים במסגרת מלחמת חרבות ברזל החל מ־7 באוקטובר 2023, דרך חללי המלחמה, הרוגי התקיפה האיראנית וכלה בחללי הטרור בתוך שטחי ישראל. זאת, מכיוון שהרשלנות סביב המלחמה מוכרת, ויש גם רבים הסבורים כי המלחמה היא בלתי נמנעת.
עם זאת, ברגע שמסתכלים על התמונה השלמה, ורואים שחוסר התפקוד הממשלתי מקיף סוגיות נוספות הנוגעות לחיי אדם, אז גם מחדלי השביעי באוקטובר עשויים להיתפס כחלק מפילוסופיית הזנחה עמוקה של “החיים עצמם” שמלווה את ממשלת נתניהו השישית מאז הקמתה.
