התוכנית להפחתת מספר ההרוגים בתאונות דרכים תצא לדרך עם תקציב חלקי
התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים תוגש לאישור הממשלה בשבוע הבא, אך תקציבה והיעד להפחתת ההרוגים יהיו נמוכים משמעותית משנדרש. מנכ"ל הרשות הלאומית לזהירות בדרכים: "ככל שנקבל יותר - נצליח למנוע יותר הרוגים"
במסגרת שבוע הבטיחות בדרכים התקיים אתמול דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, ובו הודיע סמנכ"ל משרד התחבורה כי בתחילת שבוע הבא תוגש לאישור הממשלה תוכנית לאומית להפחית 5% מההרוגים בתאונות דרכים בתקציב של 350 מיליון שקל. במקור, לפי בקשת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, היתה אמורה התוכנית לצמצם את התאונות ב־10% בשנה ולהיות מתוקצבת בהיקף גבוה יותר של 550 מיליון שקל.
ביטן, שכבר קיים בוועדת הכלכלה סדרת דיונים שעסקו במלחמה בתאונות בדרכים, כולל יום ישיבות חירום על רקע שיא של מספר ההרוגים בכבישים שעמד ב־2024 על 436 בני אדם, ביקש לדעת כיצד משרד התחבורה מתקדם בנושא וסמנכ"ל משרד התחבורה, אדי בן ליש, השיב כי ביום ראשון הקרוב תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים שהכינה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שעלותה 350 מיליון שקל. בן ליש הסביר כי התוכנית שמה לה למטרה להפחית ב־25% את מספר ההרוגים בתאונות דרכים עד 2030.
במסגרת התקציב, 120 מיליון שקל יועדו למרחב עירוני, 100 מיליון שקלים לבין־עירוני, 35 מיליון שקלים לתגבור אכיפה דיגיטלית ו־75 מיליון שקלים לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עבור הסברה וחינוך.
בכל הנוגע לרשות, בפועל מדובר בהשבת תקציב חלקי שנלקח בעבר ממנה. התקציב הצטמצם מ־328 מיליון שקל ב־2008 ל־141 מיליון שקל ב־2022. הפחתת תקציב הרשות הוא תהליך הדרגתי שהתרחש לאורך השנים, בין היתר כתוצאה משינויים חקיקתיים והחלטות ממשלה בנוגע לקיצוצים רוחביים על רקע מגפת הקורונה ומלחמת "חרבות ברזל".
"5% זה 20 אנשים שלא ימותו, זה חשוב מכסף"
מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, גלעד כהן, הוסיף כי הרשות מתחייבת על הפחתה של 5% מההרוגים בשנה, וכי במקור היא ביקשה 550 מיליון שקל אך לבסוף אושר לה 350 מיליון שקל בלבד. "ככל שנקבל יותר נצליח יותר. מדובר באנשים, אנשים מתים בכביש, 5% זה 20 אנשים שלא ימותו ו־20 משפחות שלא יאבדו את יקיריהן, וזה חשוב מכסף", אמר כהן.
בדיון לקחה חלק גם נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אסנת אלגום מזרחי, שהציגה ממצאים מדאיגים. על פי מחקר שביצע המרכז עבור הדיון בוועדת הכלכלה, מתחילת 2025 נהרגו בכבישים 396 בני אדם - אם הקצב זה ימשיך, השנה עלולה לשבור את השיא העגום של 2024 במספר ההרוגים בתאונות הדרכים.
המידע של אלגום מזרחי צינן את ההתלהבות מהתוכנית החדשה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שלטענתה הכינה כבר לפני יותר משש שנים תוכנית לאומית רב־שנתית שמתמקדת בקבוצות הסיכון, כשהיעד שלה היה להפחית ב־50% את מספר ההרוגים בכביש עד 2030. המשמעות היא שלתוכנית החדשה יש יעד נמוך בחצי והוא עומד על הפחתה של 25% בלבד ל־5 שנים. אלגום מזרחי הוסיפה כי מתוך 32 מדינות באירופה, 26 כבר אימצו תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים, מהלך שהוביל לירידה בהרוגים, וכל מה שנותר הוא לקחת את התוכניות הקיימות ולהתאימן למציאות בישראל.
האוצר מבקש לוודא יעילות לפני תקצוב התוכנית
כשנשאל נציג אגף התקציבים באוצר, דניאל שוורץ, מדוע לא אושר תקציב בהיקף 550 מיליון שקל לתוכנית, כפי שהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים דרשה, הוא הסביר כי באוצר מבקשים לוודא שהתוכנית יעילה טרם אישור הגדלת התקציב וציין כי בתקציב 2023-2022 הועברו 200 מיליון שקל לבטיחות בדרכים, ורק 80 מיליון מתוכם נוצלו.
מנכ"ל אור ירוק, יניב יעקב, העלה סוגיה נוספת, בנוגע לסמכויות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: "אם לרלב"ד לא יהיו סמכויות, הם פשוט יישארו גוף של הסברה ומחקר, וצריך לתת יחד עם התקציב סמכויות לנהל את זה ולראות בעתיד את ההשפעה וההפחתה".
גם נציג עמותת סיכוי, רועי ברק, לקח חלק בדיון והעלה את סוגיית החברה הערבית, שמספר ההרוגים בה בתאונות דרכים הוא פי 1.5 מחלקה באוכלוסייה, ולמרות זאת, השרה לשוויון חברתי, מאי גולן, מתכוונת להסיט 210 מיליון שקל מתקציב תוספות תחבורה ציבורית במגזר הערבי למשרד לביטחון לאומי. ברק קרא לנוכחים לפעול כדי לעצור את המהלך.
ובכל זאת, ביטן הביע אופטימיות ואמר "סוף סוף. הגיע הזמן. אני שמח שהלחץ עבד. לא רק הלחץ שלנו, הלחץ מהמצב עצמו". הוא ציין שהוא מצפה ממשרד האוצר להגדיל את התקציב במידה והתוכנית תוכיח את עצמה, וכן שלא יקוצץ התקציב במידה ושוב יערכו קיצוצים רוחביים.
