סגור
מבחן רכב צ'רי FX
(טל אזולאי)

מבחן רכב
צ'רי FX: כשההיצע ברצפה והמחירים בשמיים - כל סיני מלך

רכב הכביש־שטח הסיני צ'רי FX נהנה מהרבה כוח ומשיפור באיכות החומרים ובאבזור תא הנוסעים. מנגד, דלת תא המטען מסרבת להיסגר, הצמיגים משגרים התראות שווא והנדסת האנוש בבורר ההילוכים לקויה. אבל בשוק שמתאפיין בקשיי אספקה והתייקרויות זה מספיק כדי לנחול הצלחה במכירות, גם במחיר של 146 אלף שקל

שנת 2022 תיזכר בתולדות ענף הרכב הישראלי יותר מהכל כשנת ה"זה מה יש", כלומר לחלק מיבואני הרכב אין מכוניות לספק, לחלק אחר יש מכוניות לספק, אבל כאלה שמחיריהן מרקיעים שחקים. בתוך כל הכאוס הזה קשה שלא לשים לב להתנהגות מוזרה בקרב צרכנים ישראלים וגם בקרב צרכנים אירופים: מכוניות סיניות שלפני שנתיים בלבד נחשבו מוקצות מחמת מיאוס, איכות ירודה, גימור לקוי ובטיחות מביכה – הפכו מקובלות.
לסינים אגב בחלק מן המקרים גם יש קבלות על הביצוע: רק לפני כמה שבועות מספר יצרני רכב סינים, כולל את צ'רי, הגישו את מכוניותיהם למבחני ריסוק ובטיחות אכזריים באירופה. צ'רי FX קיבלה חמישה כוכבי בטיחות, יצרני הרכב האירופים אכלו את הכובע. חלק מן האירופים קיבלו ציון פחות טוב מן הצ'רי.
אבל מכונית אינה מבוססת על בטיחות בלבד, היא צריכה להיות עוד הרבה דברים אחרים. לפעמים נדמה שלישראלים אגב זה לא משנה: אם המכונית נוסעת, זולה ונמצאת באספקה מהירה אז סביר להניח שיימצאו לה קונים במהרה.
בכל מקרה דווקא צ'רי FX, הדגם הבסיסי ביותר של היצרנית בישראל, היא מכונית ייחודית. מכיוון שמדובר ברכב כביש־שטח שהוא עממי ויש לו מנוע בנזין. עם ישראל אמנם רוצה חשמליות, אבל חולם על רכבי כביש־שטח עממיים, וצ'רי FX בגרסת המבחן, כולל חישוקי גלגלים בצבע אדום מצחיק, עולה 146 אלף שקל, מחיר שלפני כמה שנים היה גורם לרוכשי רכבי כביש־שטח עממיים לחשוב פעמיים אם לרכוש מכונית משומשת, אבל היום בטריטוריה של מחירים שחוצה בקלות 160 אלף שקלים - הוא נחשב זול.
1 צפייה בגלריה
מבחן רכב צ'רי FX
מבחן רכב צ'רי FX
צ'רי FX. בנסיעה בעיר מפגין נוקשות מוגזמת, מחוץ לעיר קל מאוד לחיות איתו
(צילום: טל אזולאי)
העיצוב של צ'רי FX עושה יותר מדי שרירים. יש לקוחות שיאהבו את הגריל הקדמי שלו, שמיועד להיראות כמו חיוך ענקי שבקצותיו יש צמד פנסים, יש לקוחות שיצטרכו לסבול את העיצוב הזה כי FX הוא רכב זול והוא זמין. יתר העיצוב של FX הרבה יותר שפוי, הרבה יותר שמרני, הרבה יותר ניסאן ג'וק, שברולט טריילבלייזר ועוד כמה דגמים שניכר שחלפו מול מעצבי צ'רי. ל־FX יש טריק מעניין: מעצבי צ'רי השתמשו בשפע של צבע אדום: בחישוקי הגלגלים, בחלקן התחתון של הדלתות, בגריל הקדמי. למרבה המזל, הצבע האדום הוא אופציונלי בלבד.
תא הנוסעים של צ'רי FX נראה מודרני למדי, מודרני ברמה שלקוחות שרגילים לרכבי כביש־שטח מהצד היותר זול של השוק (ראו ערך מיצובישי ASX) עשויים אפילו לחשוב שהם איכותיים. ויש לכך סיבה: צ'רי באמת השקיעה לא מעט בתא הנוסעים של FX. איכות החומרים טובה והאבזור בהחלט מצוין: משטח טעינה אלחוטי (אין אפשרות לחיבור אנדרואיד), מזגן מפוצל, שפע של שקעי טעינה, מפתח חכם וחימום למושבים. תנוחת הישיבה בהחלט משביעת רצון. ל־FX יש מושב קדמי טוב מאוד, ורק המושב האחורי עלול להיות מעט לא נוח בנסיעות ארוכות.
אבל הבעיה היא בפרטים הקטנים: דלת תא המטען החשמלית מסרבת להיסגר; נורת התראה על צמיגים שאינם מנופחים כראוי מופיעה למרות מספר ביקורים בעמדות הניפוח בתחנת הדלק; בורר ההילוכים של צ'רי FX הוא עניין בעייתי בפני עצמו: קל מאוד לשלב בו הילוך קדמי כאשר צריך בכלל לשלב הילוך אחורי, והמשמעות היא שכנראה שבחודשים הקרובים יצטרכו אי אלו בעלי צ'רי FX להגיע אל המוסך לאחר שריסקו את החלק הקדמי אחרי שניסו לנסוע לאחור.
גם מערכות המולטימדיה והשליטה הן עניין מבלבל: מסכי ענק יש כמובן, אך ההפעלה מבלבלת, הסמלים במסך קטנים מדי, האופנה המעצבנת של הפעלת המזגן באמצעות מסך השליטה אולי מאפשרת לנהג להרגיש שהוא שוחה בטכנולוגיה מתוחכמת, אבל כשקשה להפעיל את המזגן, טכנולוגיה לא שווה הרבה. עוד דבר מבלבל: לצ'רי FX יש מערכות בטיחות אקטיביות, אבל הפעולה שלהן תזזיתית. המערכת שאחראית על השיוט האקטיבי מרבה לשגר לנהג הודעות על כל שטות, מנגנון השמירה על נתיב הנסיעה תזזיתי וגורם להגה לנוע כל הזמן בידי הנהג. האירופים עושים את זה טוב יותר.
צ'רי FX נותן גז. המתכון של צ'רי עובד היטב: FX מבוסס על פלטפורמה של צ'רי שאמורה לתמוך בעתיד ברכב חשמלי, אבל כעת אנחנו מקבלים מנוע בנזין עם טורבו ותיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמדים. לפני כמה שנים 186 כוחות סוס ברכב כביש־שטח נחשבו הרבה. במידה מסוימת הם עדיין נחשבים הרבה. צ'רי FX הוא רכב כביש־שטח שיש לו ביצועים מרשימים. חבל שאין לו מנגנון ידני להעברת הילוכים כדי לנצל באמת את שפע הכוח הזמין בכל לחיצה, ויש לו הרבה כוח זמין. תיבת ההילוכים לרוב עובדת היטב, ורק מעט מהססת ביציאה מהמקום.
על כל הביצועים של FX משלמים בצריכת דלק של 9.6 ק"מ לליטר בנסיעה יחסית רגועה. איכות הנסיעה של צ'רי FX היא עניין אחר. קודם כל, לא ברור מדוע במכוניות שמיועדות ליצוא לשווקים מערביים מתעקשים בצ'רי להתקין צמיגים מאיכות מפוקפקת, צמיגים רועשים שגם פוגעים באחיזה וחבל שכך. כי בצ'רי בההחלט ידעו כיצד לכייל את המתלים של FX כך שבאמת יתאימו למנוע החזק. בניגוד לאח הגדול טיגו 8, שמתנדנד על מתליו, FX באמת מכויל באופן משביע רצון. בעיר משלמים על הכיול הזה מחיר בדמות נוקשות מוגזמת על שיבושים, אבל מחוץ לעיר קל מאוד לחיות עם FX.
בסופו של יום צ'רי FX הוא מה שהישראלים בחלקם הגדול רוצים וצריכים, כלומר רכב כביש־שטח זול. על פניו יש לו גם את התכונות שכיום צריך כדי להצליח בשוק הרכב הישראלי: הוא נראה אגרסיבי, יש לו שפע של כוח, יש לו מסכים גדולים ויש לו שפע של אבזור. בהתחשב במחירו, עבור קונים רבים אכן יהיה מדובר ברכב משתלם. נקודה.
אבל ה"משתלם" הזה בפירוש אינו מתאים לכל אחד. לקוחות שרף הדרישות שלהם בכל הקשור לרמת הגימור, להנדסת האנוש, להפעלה טובה של מערכות הבטיחות וגם לדרישה הבסיסית למדי שכל המתגים והבקרות יפעלו כראוי ולא ידרשו לחיצות חוזרות מלוות בקללות – יגלו שצ'רי FX נופל מן המתחרים המערביים. ובעצם – מתי והיכן נוצרה בשוק הרכב הישראלי המוסכמה הזאת שיש לשלם סכומים מכובדים מאוד שמתקרבים ל־150 אלף שקל בשביל רכב שאינו מבצע את המוטל עליו באופן משכנע לחלוטין ונטול כל דופי? התשובה מעניינת מאוד ונוגעת להיבטים של פסיכולוגיית צרכנים – וצ'רי FX הוא נציג מובהק של מצב השוק.

***
  • אהבנו: ביצועים, מחיר
  • אהבנו פחות: מערכות בטיחות, ממשק, הדלת לא נסגרה לנו ברכב שבקושי נסע
  • מתחרים: מיצובישי ASX, טויוטה CHR
  • לסיכום: למי שמחפש רכב כביש־שטח בסיסי, ואפילו טוב בהיבטים הבסיסיים, אבל לא למי שמחפש איכות

צ'רי FX פרו לקשרי

מנוע: בנזין, נפח 1,598 סמ"ק
הספק מרבי: 186 כ"ס
מומנט מרבי: 28 קג"מ
ביצועים: מהירות מרבית 206 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש ב־7.8 שניות
צריכת דלק: נתוני יצרן 10.9 ק"מ לליטר. נתוני מבחן 9.6 ק"מ לליטר
בטיחות: 6 כריות אוויר, 5 כוכבים במבחן ריסוק פומבי. בקרת שיוט אקטיבית
קבוצת זיהום: 14
מחיר: 146 אלף שקל