האחים נקש נאבקים על הארכת הזיכיון בנמל אילת
משרד התחבורה מאיים שלא להאריך את הזיכיון בטענה שהנמל לא פרק מספיק מכולות בשנים 2024-2022. בנמל טוענים כי הדרישה מנותקת מהמציאות לאור האיום החות'י, עלויות ההובלה היבשתית הגבוהות והיעדר השקעות תשתיתיות של המדינה. ההחלטה צפויה להתקבל היום
משרדי התחבורה והאוצר נדרשים להחליט היום (ד') אם להאריך את הזיכיון של האחים נקש להפעלת נמל אילת ב-10 שנים נוספות. כפי שנחשף הבוקר בכלכליסט, משרד התחבורה מאיים שלא להאריך את הזיכיון בטענה שהנמל, אותו מפעילים האחים נקש באמצעות פפו ספנות, לא פרק מספיק מכולות בשנים 2024-2022. זאת, בעוד לאורך כל שנת 2024 הנמל כמעט שלא תיפקד עקב האיום החות'י. לאור כך טוענים בנמל כי דרישת משרד התחבורה מנותקת מהמציאות.
במכתב מענה שהוציא לפני זמן קצר נמל אילת באמצעות עוה"ד רז נזרי, אבינועם סגל-אלעד, נדים עבוד ודני פריימן ממשרד עורכי הדין פירון, טוענת הנהלת הנמל כי טענות המדינה מתעלמות לחלוטין מהנסיבות החריגות שבהן שרויה החברה בשנתיים האחרונות עקב האיום והתקיפות של החות'ים כלפי ישראל והים האדום, מצב שמונע מספינות להגיע לנמל ולקיפאון כמעט מוחלט בפעילות הנמל. לטענת הנהלת הנמל, המצב לא זכה לכל מענה מצד גורמי הממשלה השונים אליהם פנה לאורך זמן. המכתב נשלח למנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ולמנכ"ל משרד האוצר אילן רום.
עוד טוענים בנמל אילת כי היעד שהוצב לפריקת מכולות אינו ריאלי עקב גורמים מבניים בנמל, ביניהם עלויות ההובלה היבשתית מאילת למרכז הארץ, עלות הגבוהה לעיתים מהובלה ימית מסין לנמלי הים התיכון. לטענת הנמל, בהיעדר מסילת רכבת לנמל שתצמצם את העלויות, אין ליבואנים וליצואנים כל כדאיות כלכלית להשתמש בשירותיו. עוד ציינו בנמל כי מגבלות עומק הרציפים בנמל אילת, הנמוך מ-14 מטרים, אינן מאפשרות עגינה של אוניות מכולה מודרניות, מה שגורם לקווי הספנות המרכזיים לדלג על הנמל.
בנמל מפרטים שורה של ניסיונות שנעשו מטעמם כדי לפרוק מכולות, כמו פניות לחברות ספנות לבניית "חבילות לוגיסטיות", השקעה כספית בניסיון להקים שרשרת אספקה לקו אילת-עקבה וחכירת אוניית מכולות לצורך הפעלת קו הזנה מעקבה לאילת. בין היתר, אף נבחנה אפשרות לייבוא מלט מהרשות הפלסטינית, ייצוא חקלאי מהערבה, ייבוא חקלאי מסודן והקמת פרויקטים תעשייתיים כמו מפעל סוכר באזור תמנע. בנמל טוענים כי כל הניסיונות הללו כשלו בשל היעדר כדאיות כלכלית.
בנמל טוענים כי כל גורמי המקצוע, ביניהם רשות הספנות והנמלים וחברת נמלי ישראל, הכירו את המצב, התעלמו ממנו ומעולם לא דרשו מהנמל לעמוד ברף פריקת המכולות שנקבע בכתב ההסמכה של הזיכיון, כיוון שידעו שלא ניתן לעמוד בו. עוד מציין הנמל כי גם במחקר שבוצע בשנת 2018 על ידי פורום קהלת ובחן את התחרות בנמלים נטען כי "כתב ההסמכה כופה תחרות בתנאים לא שיוויוניים, כאשר לפעמים הדבר נעשה במסגרת ניסיונות של פקידים לנהל את הענף לפי שיקולים שאינם עסקיים, כגון חובת הטיפול במכולות בנמל אילת, אף שהמציאות מראה כי אין היגיון כלכלי בהובלת מכולות לאילת".
את המאבק סביב סוגיית המכולות מנצלים בנמל אילת כדי להציף סוגייה שמטרידה אותם זמן רב. לטענתם, קיימת אפליה תשתיתית: בעוד המדינה השקיעה כ-12 מיליארד שקל בהקמת נמלי המפרץ והדרום בים התיכון, המותאמים לאוניות חדישות עם שוקע של 16.5 מטרים וחוברו לרשת הרכבות בתקציבי עתק, נמל אילת נותר עם תשתיות פיזיות ירודות וללא חיבור רכבתי.
מחברת נמל אילת נמסר: "קיבלנו את מכתב המנכ״לים. בהתאם, נבחן את משמעויותיו ואת המשך צעדינו. במקביל נדון עם משרדי הממשלה לגבי המשך הפעילות והארכת הזיכיון בהתאם לאפשרויות שבכתב ההסמכה".
