יו"ר כללית יוחנן לוקר: "משרד הבריאות פועל לערער את יציבות הקופה"
בעקבות דרישת שר הבריאות חיים כץ לצמצם את סמכויותיו של לוקר ולהפריד בין תפקידי היו"ר והמנכ"ל בקופה, שלח יו"ר כללית מכתב תגובה חריף שבו טען כי דברי כץ מכפישים וכי הוא "מעוות את המציאות ופועל לפגוע ביציבות כללית". חילופי המכתבים מעמיקים את הקרע בין משרד הבריאות להנהלת הקופה
המתיחות בין קופת חולים כללית למשרד הבריאות מחריפה: במכתב תגובה ששלח אתמול (ג') יו"ר דירקטוריון הקופה יוחנן לוקר לשר הבריאות חיים כץ, הוא כינה את אמירותיו של כץ כ־"מכפישות וחסרות בסיס", האשים את משרד הבריאות בכך ש־"במו פיו ומעשיו פועל לסכן את יציבותה של כללית", והבהיר כי אין לו (ללוקר, שג"ע) סמכות לאשר את דרישותיו של כץ.
מכתבו של לוקר נשלח בתגובה למכתב נוקב ששלח אליו כץ בתחילת השבוע, ובו מספר דרישות הנוגעות לממשל התאגידי של הקופה, במרכזן צמצום משרת יו"ר הדירקטוריון ל-75% החל מ-1.11, התניית כל מפגש של יו"ר או דירקטור עם עובדי הקופה באישור מוקדם של המנכ"ל, תוך איסור על מתן הוראות ישירות לעובדים, ואיסור על איחוד או העברת סמכויות בין יו"ר למנכ"ל. כץ דרש מלוקר לאשר עד אתמול כי יבצע את דרישותיו עד לסוף נובמבר.
לקריאת מכתבו המלא של לוקר לחיים כץ לחצו כאן
בתגובתו של לוקר כאמור, הוא טוען כי השינויים שדורש כץ מחייבים דיון מעמיק, וכי לוח הזמנים שקבע כץ הוא "בלתי סביר בעליל", וביקש לאפשר לדירקטוריון הקופה לפחות 60 יום כדי להגיב לדרישותיו.
חילופי המכתבים בין כץ ללוקר הם תפנית נוספת במערכת היחסים בין משרד הבריאות וקופת החולים הגדולה במדינה, שלעמדת משרד הבריאות נמצאת במשבר ניהול מתמשך. "קיימים ליקויים רבים בממשל התאגידי על פיו פועלת כללית, שגרמו, בין השאר, לחילופי מנכ"לים ולחילופי בעלי תפקידים בכירים אחרים בקופה, בתדירות גבוהה וחריגה מאוד שפגעה בתפקודה ומסכנת את יציבותה", כתב כץ במכתב האחרון.
בתגובה, השיב לוקר כי אלו "דברים חסרי שחר, שפוגעים בראש ובראשונה ב-52 אלף עובדי כללית" ו־"עיוות המציאות", וכאמור האשים את משרד הבריאות בכך שבהתנהלותו הוא מערער את יציבות הקופה. בנוסף, לוקר מציין כי: "כללית תמהה עד מאוד כיצד גיבשת עמדה מבלי לתת לכללית הזדמנות לשכנע אותך לגבש עמדה אחרת… מן הראוי היה כי שמיעת עמדתה של כללית תעשה עוד לפני שגיבשת עמדות נחרצות, אשר פורסמו באופן מיידי בתקשורת".
ביוני האחרון מנכ"ל הקופה האחרון אלי כהן הודיע על התפטרותו, ובכך הפך למנכ"ל השלישי שמתפטר בחמש וחצי השנים שבהן מכהן יוחנן לוקר כיו"ר דירקטוריון הקופה. בנוסף, בשנה האחרונה עזבו ארבעה סמנכ"לים את הקופה.
בעקבות התפטרותו של כהן הודיע שר הבריאות הקודם, אוריאל בוסו, על הקמת ועדת בדיקה חיצונית להתנהלות הדירקטוריון. זו הפעם הראשונה שמוקמת בישראל ועדה כזו, ולה סמכויות נרחבות, ביניהן אפשרות להמליץ על שינויים בממשל התאגידי בקופה, ולאחר המלצותיה שר הבריאות יכול להשעות בעלי תפקידים בקופה וכן למנות מנהל מורשה שינהל את קופת החולים או יפקח עליה.
אך לאחר התפטרותו של בוסו במסגרת עזיבת ש"ס את הממשלה, ומינויו של כץ כממלא מקום שר הבריאות (שבינתיים הפך לקבוע), החליט כץ לקדם פשרה, והקפיא את עבודתה של ועדת הבדיקה, רגע לפני שאמורה הייתה לחקור את לוקר, וכשבוע לפני שאמורה הייתה לפרסם את מסקנותיה.
במקום זאת, הקים כץ צוות משותף שיפעל לפתרון משבר הניהול בקופה ויסדיר את יחסי העבודה בין הדירקטוריון ליו"ר ויצמצם את יכולתו להתערב בעבודת המנכ"ל. במקביל, הודיע דירקטוריון כללית על בחירתו בד"ר איתן ורטהיים למנכ"ל הקופה, מועמד שמקובל על משרד הבריאות, בשונה מאורנית בר-טל, סמנכ"לית כוח האדם והמועמדת של ועד העובדים.
אך דרישתו של כץ בתחילת השבוע, שנוסחה באופן חריף מהמצופה, והתייחסותו להיקף משרת יו"ר הדירקטוריון וחלק מסמכויותיו, בנושאים שבהם הצוות הייעודי שהוקם לא הגיע להסכמות, ממחישים כי כץ שוכנע שנדרש שינוי משמעותי במשטר התאגידי של הקופה.
יצוין כי לכץ כשר הבריאות אין סמכות בחוק לדרוש את כלל השינויים, עד להשלמת עבודתה של ועדת הבדיקה החיצונית שהייתה אמורה להגיש המלצותיה באוגוסט, ושאותה הקפיא עד ל-26.10. כעת, עולה השאלה אם לאור תשובתו של לוקר, כץ יבחר להחזיר את פעילות הוועדה.
