דוח המבקר
מבקר המדינה: לבחון מחדש את התוכנית לסגירת בזן
דוח מבקר המדינה קובע כי מלחמת 7 באוקטובר ומבצע עם כלביא חידדו את חשיבות בית הזיקוק הצפוני למשק האנרגיה, וממליץ לבחון מחדש את הנחות היסוד שהובילו להחלטת הממשלה. בעוד שבבזן קראו לממשלה לאמץ את המסקנות, פעילי סביבה טוענים: "אנגלמן קורא את המפה הפוך. מלחמת ישראל-איראן הובילה לקונצנזוס בצורך להאיץ את ביצוע החלטת הממשלה"
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ממליץ לממשלה לבחון מחדש את התוכנית לסגירת בזן ופינויו ממפרץ חיפה עד 2030. אנגלמן סבור כי מלחמת 7 באוקטובר ומבצע עם כלביא מלפני כשמונה חודשים באיראן חידדו את חשיבות הפעילות של בית הזיקוק בחיפה למשק האנרגיה של ישראל.
המלצת המבקר ניתנת במסגרת דוח ביקורת על ניהול תשתיות האנרגיה והשירותים החיוניים בעתות חירום, שהתפרסם היום (ג'). לפי אנגלמן, "מומלץ למועצה הלאומית לכלכלה, משרד האנרגיה ומשרד האוצר לבחון את הנחות היסוד שבבסיס החלטת הממשלה משנת 2022, בפרט בכל הנוגע למשמעויות בעניין סגירת בזן המתוכננת לסוף 2029, ולמצוא את הדרכים שיבטיחו כי יינתן מענה לצרכים האנרגטיים של ישראל וללקחים שעלו בתקופת המלחמה".
את התוכנית לסגירת בזן הובילה המועצה הלאומית לכלכלה בראשות פרופ' אבי שמחון ובמרכזה פינוי התעשיות הפטרוכימיות מאזור המפרץ, טיהור הקרקעות שזוהמו במהלך עשרות שנות פעילות ושיווקן לבניית מגורים, מסחר ותעסוקה. לפי התוכנית, זיקוק הנפט הגולמי הנעשה כיום בבזן יוחלף ביבוא של תזקיקים שיאוחסנו באתר חלופי, במכלים מאובטחים וממוגנים.
במהלך המערכה ביוני האחרון, איראן שיגרה לעבר ישראל כ-550 טילים בליסטיים, רובם יורטו באמצעות מערכות ההגנה האוויריות; אלה שהצליחו בכל זאת לחדור אותן גרמו להרג של 30 בני אדם ולנזקים כבדים ברחבי הארץ. טיל שפגע בבית הזיקוק בחיפה הרג שלושה מעובדי בזן וגרם להרס תחנת הכוח המספקת קיטור וחשמל באופן שהשבית את כלל מתקני בית הזיקוק והחברות הבנות של החברה.
לפי המבקר, הימצאותה של ישראל בסביבה גיאופוליטית לא יציבה והמלחמה מהשנתיים וחצי האחרונות ממחישים את הצורך לבחינה נוספת של האיזון הרצוי בין התפיסה האסטרטגית המתבססת על ייצור מקומי של דלקים להתבססות על יבוא דלקים. הביקורת העלתה כי החלטת הממשלה על פינוי בזן בסוף העשור לא בחנה את ההשפעה האפשרית של סגירת בית הזיקוק הצפוני על תפקוד תשתיות אנרגיה מסוימות. הוא הוסיף כי מימוש החלטת הממשלה מ-2022 יגדיל את התלות של המשק ביבוא גז בישול, הנעשה באמצעות יבואן יחיד שיספק כ-80% מכלל הצריכה. אנגלמן העיר כי כיום בזן מספקת 44% מגז הבישול הנצרך במשק, ושהמועצה הלאומית לכלכלה, המובילה את התוכנית לסגירת בזן, לא כללה בה מענה למצב זה.
עוד נמצא כי אין לישראל תוכנית מבוססת מתודולוגיה לשיפור הביטחון האנרגטי שלה כמקובל במדינות האיחוד האירופי. אנגלמן מצביע גם על מחסור במתקנים יבשתיים לקבלת גז טבעי המחוברים בצנרת לאסדות שבלב הים התיכון. הוא עמד על כך שלישראל אין מאגר לאחסון גז טבעי, בשונה מיכולות האחסון של משאב זה הקיימות במדינות מתועשות שנבחנו על ידו כמו גרמניה, צרפת ויפן. זאת, על אף שרמת ההסתמכות של מדינות אלה על גז טבעי כמקור אנרגיה ראשוני נמוכה ביחס לזאת של ישראל.
עוד עולה מהביקורת כי גם אחרי פרוץ מלחמת 7 באוקטובר, מחלוקות ממושכות בין משרדי האנרגיה, האוצר והמשפטים מנעו הבנות והסדרות בקשר לפעילות משק האנרגיה בחירום. היעדר חקיקה בנושא, התריע אנגלמן, מקשה על אסדרת החזקה מלאי החירום של הדלקים ואת הכניסה למקרקעין לטובת הקמה או תחזוקה של תשתיות דלק תת-קרקעיות, באופן שפוגע במוכנות של משק האנרגיה לחירום. באשר לאחסון מלאי דלק לשעת חירום, המבקר מצא כי שרי האנרגיה, הביטחון והאוצר לא הגיעו להסכמות בנושא ולא קיימו עליו דיונים סדורים. נמצא כי היעדר מקור תקציבי למימון ההיערכות ולהפעלת משרדי הממשלה במצב חירום הוא בין החסמים המרכזיים המקשים על קידום הצעת חוק שתשפר את יכולות התפקוד של משרדי הממשלה באירועים קיצוניים, וזאת על אף שצורך זה התעורר כבר לפני כשני עשורים.
ברקע לקחי המלחמה המבקר קרא לממשלה לקדם את אסדרת משק הדלקים לשעת חירום באמצעות חקיקה. הוא סבור כי הדבר יסדיר את חובת הדיווח על חברות, לרבות פרטיות ומרכזיות הפועלות בתחום זיקוק הנפט וייצור החשמל, למשרד האנרגיה. במצב זה חברות האנרגיה יהיו חברות המונחות בידי המשרד באופן שישפר את מוכנותן לשעת חירום. חלקים ניכרים מהדוח לא הותרו לפרסום, וזאת מתוקף החלטת ועדת המשנה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת.
"דוח המבקר הוא לא פחות מ'פצצה' אסטרטגית המונחת לפתחה של הממשלה", הגיבה קבוצת בזן. "הדוח מאשר את מה שבזן מתריעה עליו מזה שנים, שהחלטת הממשלה לסגור את בתי הזיקוק התקבלה על בסיס הנחות יסוד שגויות ומנותקות תוך התעלמות מוחלטת מהצרכים הקריטיים של ישראל בחירום". בבזן קראו לממשלה לאמץ את המלצות המבקר בנימוק ש"לא ניתן להפקיד את הברז האנרגטי של צה"ל ושל אזרחי ישראל בידי גורמים זרים ואינטרסים שונים".
ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויו"ר ועדת ההיגוי של התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה, פרופ' אבי שמחון, אמר מנגד כי "המלחמה הוכיחה את מה שידעו כולם, שמתחם בתי הזיקוק הוא יעד לפגיעה מצד אויבינו ובהיעדר הגנה מוחלטת סופו שייפגע ויפסיק לתפקד לתקופה ממושכת". לדבריו, "בזן עוד לא סיימה להחזיר את הייצור לקדמותו, יותר מחצי שנה לאחר שטיל בודד פגע במתחם שלה, ולפיכך יש לזרז את יישום החלטת הממשלה ובמקום להסתמך על יבוא נפט גולמי ממספר מצומצם של מדינות וזיקוקו בשני בתי זיקוק גדולים, בחיפה ובאשדוד, לייבא תזקיקים ולאחסן אותם בהיקפים גדולים באתרים מוגנים ברחבי הארץ".
"אנגלמן קורא את המפה הפוך", אמר מנכ"ל הארגון הסביבתי מגמה ירוקה, אלעד הוכמן. "לא רק שיש צורך בפינוי המתחם, אלא שמלחמת ישראל-איראן הובילה לקונצנזוס בצורך להאיץ את ביצוע החלטת הממשלה ולקדם את סגירת המתחם המהווה מוקד סכנה לאומי בימי חירום ובשגרה".
גם יו"ר איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה וממלא מקום ראש עיריית חיפה, אביהו האן, הצטרף לביקורת על המלצת המבקר. לדבריו, "המבקר כשל במסקנתו שיש לבחון את סגירת בית הזיקוק, המתעלמת מנקודת הכשל הביטחונית שהמפעלים מהווים, בשל הימצאותם בלב מטרופולין אזרחי ובהיותם חשופים לפגיעת טילים".
ליקויים בהיערכות משק החשמל למלחמה
בהתייחס להיערכות משק החשמל ומוכנותו למלחמה, המבקר מצא כי ערב פרוץ מלחמת 7 באוקטובר משרד האנרגיה לא עדכן את עקרונות המדיניות שלו אל מול התמורות שחלו במשק החשמל מאז שנת 2016. לפי ממצאי הביקורת, היערכות משרד האנרגיה נעשתה בהתבסס על מאפיינים שאינם רלוונטיים, שלא כללו את הגידול בהספק המותקן של מתקני ייצור בגז טבעי של כ-1,000 מגה-ואט והקמת תחנות כוח בידי יצרני חשמל פרטיים.
עוד נמצא כי האחריות על רכש סולר למשק החשמל לא הועברה מחברת החשמל לחברה לניהול הרשת נגה, כפי שנקבע במסגרת הרפורמה במשק החשמל מ-2018. הסיבה לכך היא שמשרדי האנרגיה, האוצר ורשות החברות הממשלתיות לא השלימו פעולות להגדלת ההון העצמי של חברת נגה, והיא מצדה לא השלימה פעולות לגיוס ההון הדרוש כדי לרכוש את הסולר.
כפועל יוצא מכך, כשלוש שנים לאחר שנגה הוקמה וכשש שנים לאחר גיבוש הרפורמה במשק החשמל, נגה עדיין לא ממלאת את ייעודה בהיבטי הרכש של מלאי סולר, והאחריות על כך עדיין נתונה בידי חברת החשמל, על אף שנתח השוק שלה נמצא בירידה מתמשכת וערב פרוץ המלחמה מחצית מייצור החשמל היה באחריות יצרנים פרטיים.
המבקר העיר כי ייתכן שבסוף המלחמה הייתה תחושה כי האיום על משק החשמל פחת ולפיכך ניתן להאט את קצב היערכות המשק לתרחישי חירום. עם זאת, המלחמה הממושכת הדגישה את הסיכונים הנשקפים לכלל המשק במצב של אי היערכות מספקת מבעוד מועד. הוא קרא למשרדי הממשלה ולגופים הרלוונטיים להאיץ את סגירת הפערים בתחום, למען שימור רמת מוכנות גבוהה לאירועים עתידיים.
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה כי "משק החשמל הוכיח את חוסנו במהלך המלחמה, חרף פגיעה בתשתיות והשבתת אסדות גז טבעי וסיפק את כל שירותי האנרגיה כבשגרה, ללא חריגה מרמות השירות שהוגדרו. עם פרוץ המלחמה הושקעו כמיליארד שקל בהאצת תהליכי מיגון, רכש חלקי חילוף וציוד מכני וזאת תוך הגדלת מלאי הסולר האסטרטגי בכ-30%. ערב המלחמה, כ-83% מהרכיבים הקריטיים בתחנות הכוח הגדולות כבר היו ממוגנים ו-92% מהם היו מחוברים לצנרת הסולר".
