החזית הירוקה
קירור ללא מזגן, אור ללא חשמל: הספרייה הלאומית הפכה למודל עולמי לבנייה ירוקה
הספרייה הלאומית בירושלים זכתה בדירוג הגבוה ביותר ב־LEED, התקן האמריקאי המחמיר בתחום הבנייה הירוקה. מאגר אבנים בתחתית המבנה משמש כמזגן, חלון ענק בתקרה חוסך בתאורת חשמל, והחלונות מכניסים אור ומסננים חום. כל אלה חברו לפנינה ארכיטקטונית שמעניקה לענף הבנייה השראה להתמודדות עם משבר האקלים
אם מקשיבים היטב בלילות הירושלמים הקרירים אפשר לשמוע את הרוח לוחשת בין האבנים המונחות בתחתית הספרייה הלאומית בסידור מושלם. 270 אלף אבנים, כל אחת בערך בגודל של ראש אדם, דחוסות בתוך כלובי רשת ברזל, מונחות באופן שמחד ממקסם את ניצול השטח, ומאידך מאפשר לרוח לחדור במרווחים הצרים שביניהן. הכירו את "מאגר האבנים" (Rock Store) הגדול בעולם (ובסך הכל השלישי שהוקם עד היום), שיוצר קסם אקולוגי: מזגן טבעי, שחוסך עלויות אנרגיה גבוהות.
לפי ההערכות, האבנים שבתחתית הספרייה הלאומית יכולות לחסוך כ־20%־30% מהאנרגיה הנדרשת לקירור המבנה בשנה, ומאפשרות שימוש באוויר טבעי ב־52% משעות הפעילות בבניין. האבנים עצמן מכירות היטב את השטח; הן נחצבו מן הקרקע כשהחלה בניית הספרייה הלאומית החדשה, שהחלה לפעול בנובמבר 2023 – ובמקום להפוך לפסולת בניין, הן הפכו למקרר טבעי. בלילות האוויר הירושלמי הקר מגיע אל מאגר האבנים מתוך פיר גדול, בסיוע מפוחים שיעבירו אותו בין האבנים, ובבוקר, כשמזג האוויר מתחמם, האוויר שקורר במאגר האבנים נכנס אל מערכות המיזוג של הספרייה, ומסייע להוריד את הטמפרטורה ב־2־6 מעלות.
מאגר האבנים הוא רק פיסה אחת בפאזל האדריכלי שמרכיב את הספרייה הלאומית החדשה, שהקמתה לוותה בחשיבה סביבתית מדוקדקת – ולאחרונה זכתה בדירוג הגבוה ביותר (פלטינום) בתקן LEED האמריקאי, המחמיר ביותר בתחום הבנייה הירוקה. התקן בוחן כל מבנה בקטגוריות השונות כמו גישה לתחבורה ציבורית, שטחים ירוקים סביב הבניין, צפיפות הבנייה, חיסכון במים, חיסכון בחשמל, חומרי הבנייה ועוד.
1 צפייה בגלריה
מאגר האבנים בתחתית מבנה הספרייה. הרוח חודרת במרווחים הצרים בין האבנים
(צילום: אורי ברקת)
סקטור הבנייה הוא שחקן מרכזי במשבר האקלים. בניינים אחראים לכ־37% מפליטות גזי החממה, ועם גידול האוכלוסייה המואץ ענף הבנייה זולל כמות הולכת וגדלה של משאבים, אחראי לזיהום אוויר גובר ולהרס סביבות מחיה של בעלי חיים. על רקע כל אלה, ובפרט בתנאים של טמפרטורה שמטפסת, יש חשיבות לתכנון ירוק של הבנייה ומרחב המגורים. החשיבה הסביבתית ליוותה את אדריכלי ומתכנני הספרייה הלאומית בכל שלב, מבחירת חומרי הגלם ועד הבאה בחשבון של עונות השנה, אור וצל, תופעות אקלימיות והבדלי טמפרטורה בין יום ללילה.
"מבנה בלי גדר כעיקרון תכנוני אומר 'בואו אליי'"
מחוץ לספרייה משתרע גן רחב ידיים. הכניסה אליו חופשית מהרחוב, הוא לא מוקף גדרות, ומזמין את הציבור הרחב ליהנות מהצמחייה הים־תיכונית הפורחת בו – עצי אלון, אלה, שקד, כליל החורש ועוד. במרכזו נמצאת יצירת האמנות של ישראל מיכה אולמן "אותיות אור", המחברת בין טבע לתרבות: שעון שבנוי מאבנים ושמש.
"זה מקום שמזמין קהל", מסבירה אפרת פומרנץ, ראשת אגף תפעול ולוגיסטיקה בספרייה הלאומית, שניהלה את פרויקט הבניין החדש. "אנחנו אוספים את אוצרות המורשת ומשמרים. כולם צריכים להיות מסוגלים לחוות וליהנות מהם. מבנה בלי גדר כעיקרון תכנוני אומר 'בואו אליי'. זו אותה הרגשה של נוחות, של בית, של מקום שהוא שלך".
לדבריה, התכנון כולו מתחשב בניצול נבון של הקרקע, משלב טכנולוגיות בנייה מסורתיות עם עקרונות בנייה ירוקה, אבל לא רק. החשיבה הייתה גם כלכלית: "זו תרומה של המבנה לסביבה או אי לקיחה שלו מהסביבה, יחד עם הפחתת עלויות תפעול, תודות לחיסכון באנרגיה. אתה מייצר משהו טוב לסביבה, וזה טוב לך. אתה מייצר נוחות סביבתית כי ההסתכלות שלך היא על האדם בתוך המבנה, הפעולה שלו במבנה והרגשת הנוחות שלו במבנה ובסביבתו".
המבקרים יתקשו לפספס את ייחודיות המבנה ואת החשיבה העמוקה על כל פרט ופרט. האודיטוריום למשל נמצא בחזית המבנה, ושמש יכולה לשטוף את החלל היישר מן החלון. לכן צורת המבנה העילי שמעל האודיטוריום מצל על חלל האודיטוריום, והאוויר הקר שממזג אותו מגיע מתחת למושבים – היישר ממאגר האבנים, ומוזרם מלמטה למעלה. חלונות הספרייה שקועים בתוך הקיר, מה שיוצר מרווח בין החלק החיצוני של הקיר לבין החלק הפנימי שלו, כשכל חלון נחתך בצורה מיוחדת. הצורה הזו יוצרת צל, שמונעת מהשמש לחמם את החלון, אך מאפשרת כניסה של אור. כך גם נחסך שימוש בווילונות, ונפתרת דילמה: איך להכניס פנימה כמה שיותר אור טבעי, בלי לחמם את המבנה.
גם החזית הדרומית טופלה היטב. היא סופגת את רוב השמש בחורף, ובפני המתכננים עמד אתגר: הגנה על אולמות הקריאה מפני קרינת השמש. מעל החלונות ישנו מדף אבן, המצל על החלונות בקיץ, ובחורף מאפשר כניסת אור. החלונות מורכבים משתי זכוכיות עם רווח של חצי מטר ביניהן, בו נמצאים תריסי הצללה המשמשים כווילון הגנה מהשמש. הווילון נפתח ונסגר באופן אוטומטי בהתאם לכמות הקרינה.
אפקט הוואו
גם חלון הגג (skylight) מדבר היטב את שפת הקיימות. חלון הגג מורכב ממספר שכבות של לוחות זכוכית עם גוון מיוחד, המאפשרות כניסה של אור טבעי ומסונן, ומתחת יריעת בד – המונעת חדירה של קרינת UV כדי להגן על הספרים. החלון מוביל לחיסכון משמעותי בחשמל, המופק מדלקים מזהמים, ויוצר תאורה טבעית שהיא נעימה לעין, דורשת תחזוקה נמוכה וחסכונית באנרגיה.
במטמון הספרייה, אזור אחסון שממנו רובטים שולפים ספרים, פועלת מערכת Enverid, מסנן חכם בגודל מקרר. המערכת מנקה את האוויר ממזהמים, ומחזירה אותו לשימוש חוזר. אלמלא המערכת היה צורך להחליף את האוויר פעמיים בשעה.
לכל אלו נוספים פאנלים סולאריים. מחלון הגג מבצבצת מסגרת שחורה עגולה, המייצרת אנרגיה מהשמש באופן בר קיימא. את החשמל מוכרת הספרייה הלאומית לחברת החשמל, וכך היא גם מסייעת לרשת החשמל הארצית ביצירת חשמל נקי, וגם חוסכת לעצמה עלויות חשמל.
"בנייה ירוקה נותנת המון חשיבה על מה אני בעצם יוצר פה. היא גם דרך לבנות מקום שאתה מרגיש בו טוב. כשאדם נכנס ואומר 'וואו, טוב לי פה, אני רוצה לבוא לכאן עוד', זה גם חלק מהרעיון של בנייה ירוקה. וזו המילה הכי נפוצה שאנחנו שומעים כשמבקרים נכנסים לכאן: 'וואו'. אנשים מלטפים את הקירות של המבנה. את מגיעה לקיר בטון אדריכלי, אבל הוא בטון מיוחד עם מתאר מיוחד. הם רוצים להבין מה זה, ויש איזו אהבה שקורנת מהמבנה הזה לקהל - והוא מחזיר.
"הסקיילייט שלנו הוא חלון שמיים ענק, שמכניס המון אור. באולם הקריאה יש ספסל מדהים. אדם יושב ורואה את השקיעה, גם אם לא עבור זה הוא בא. אנשים מגיעים ליותר מביקור אחד, מציפים אותנו, אנחנו מוסיפים שולחנות באולמות הקריאה. חלק מהבנייה הירוקה זה שנעים לבוא למבנה, אתה מרגיש בו בבית".
