שיקום העוטף: המבקר מתח ביקורת על מנהלת תקומה, אך רוב העיכובים נגרמו במשרד רה"מ
לאחר שבחן את שיקום הנגב המערבי לאחר 7 באוקטובר, המבקר העלה 12 המלצות לשיפור – שמונה מהן למנהלת תקומה. בפועל הכתובת צריכה להימצא במקום אחר - גרירת רגליים פוליטית, הקפאת תקציבים וכשלי תיאום בלשכת רה״מ הם אלו שגרמו לעיכובים בשיקום
אם יש גורם שאחראי לרוב הבעיות שעולות מדו"ח מבקר המדינה על הליכי השיקום של הנגב המערבי בעקבות טבח 7 באוקטובר שמתפרסם היום - הרי אלו בעיקר משרדי הממשלה, ובמיוחד משרד ראש הממשלה. אף על פי כן, במשרד המבקר סימנו כאחראית דווקא את מנהלת תקומה. מתוך 12 המלצות לשיפור, שמונה מכוונות למנהלת. אבל כשבוחנים אותן לעומק ספק אם הן מוצדקות, ובדרך כלל תקומה היא זו שפותרת אותן ומי שיצרה אותן היא הממשלה.
תמיד דוח מבקר המדינה מציג בעיות ולא הצלחות, הדבר מתבקש כי זה תפקידו של המבקר, אולם סימון תקומה כאחראית להן חוטא לאמת. למשל, ההערה הראשונה בדו"ח המבקר היא כי תקומה התעכבה באישור תוכנית החומש לפיתוח ושיקום עוטף עזה. תוכנית החומש אושרה באוקטובר 2025, וזה לטענת המבקר עיכוב של 18 חודשים מהמועד המקורי שבו אמור היה להיות מאושר התקציב. אלא שהגורם המעכב היה ממשלת ישראל, בגלל שיקולים פוליטיים. הממשלה אישרה כבר באפריל 2024 תוכנית חומש ראשונה לחבל תקומה עם תקציב של 19 מיליארד שקל. אבל חמישה מיליארד שקל מתוך הסכום היו מיועדים לפיתוח עתידי ולא לשיקום והוקפאו.
התקציב של החלק הזה הוקפא כי משרד ראש הממשלה לא הצליח לקבוע מהם הגבולות הגיאוגרפיים של עוטף עזה. הקושי לסמן את קו הגבול נבע ממאבק של ראשי העיר אופקים ונתיבות וראש המועצה המקומית מרחבים שביקשו גם הם לקבל נתח מתקציב תקומה. לכל ראשי הרשויות האלה מכנה משותף - חברות בליכוד. לאחר שמשרד ראש הממשלה גרר רגליים, תקומה קידמה חוק שמגדיר לראשונה את גבולות החבל, החוק אושר רק באפריל 2025, ובמקביל משרד האוצר סיכם עם תקומה על קיצוץ של 1.5 מיליארד שקל, רוב הסכום הזה הופנה לתוכנית נפרדת לרשויות שנאבקו בתקציב תקומה.
כלומר רק באפריל 2025 תקומה ידעה באופן סופי מה התקציב המלא שלה. בחודש שבו אושר חוק תקומה גם מונה מנהל חדש למנהלת תקומה, אביעד פרידמן שהחליף את משה אדרי. בנסיבות האלה לאור תקציב מקוצץ וסדרי עדיפויות חדשים שהטמיע המנהל החדש, תקומה יצרה תוכנית חומש מעודכנת שאושרה סופית חצי שנה אחר כך- באוקטובר 2025. במשרד מבקר המדינה טענו כי העיכוב הזה פגע בפעולות השיקום ובקידום הליכי פיתוח. אולם הטענה הזו לא מדויקת משום שתקומה המשיכה להזרים כספים לאזור עוטף עזה בשנת 2024 והעבירה לאזור שמונה מיליארד שקלים, ובשנת 2025 העבירה 3.5 מיליארד שקלים.
בעניין אחר העירו במשרד המבקר כי תוכנית החומש לפיתוח קלאסטר (התמחות כלכלית של אזור גיאוגרפי) בתחם אגרוטק לא לקחה חשבון את אופקים שגם מנסה למצב את עצמה בתחום הזה. אכן ישראל צריכה לאמץ את הגישה הכלכלית לפיתוח אזורי, כדי לייצר מוקדים משותפים ולמנוע מאבק בין ישובים שכנים. אך זו מדיניות שהמדינה צריכה להתוות. המנדט של תקומה הוא לטפל בישובים בחבל עוטף עזה, כלומר ברדיוס של עד שבעה קילומטר מהגדר. הממשלה היא זו שהעניקה את המנדט לתקומה ובהתאם את התקציב. לממשלה הכלים והסמכות לייצר שיתופי פעולה אזוריים, זה אינו התפקיד של תקומה.
המבקר מצביע על כישלון התוכנית שנועדה לגייס ולתמרץ עובדי הוראה בחבל תקומה. בשנת 2025 נוצלו רק 16.8 מיליון שקלים מתוך תקציב של 40 מיליון. התוכנית הזו לא הצליחה משום שעל פי נהלי משרד החינוך מורה לא יכול לקבל כפל תמריצים, ורבים מהמורים באזור כבר קיבלו מענקים בשנים שקדמו למלחמה. בנוסף התברר כי מענק כספי חד-פעמי בסך 8,000 שקלים לא מהווה תמריץ מספק. תקומה הקפיאה את התוכנית והיא מגבשת מתווה חדש עם הממונה על השכר במשרד האוצר ומשרד החינוך.
ממשלת ישראל רואה בתקומה סיפור הצלחה, ולכן באוקטובר בשנה שעברה החליטה להעתיק את המודל שעבד בעוטף עזה גם לשיקום הצפון, אחרי שנתיים של דשדוש שבהן לא הצליחה לקדם כלום באזור קרית שמונה והגליל המערבי.
ממנהלת תקומה נמסר בתגובה: "מנהלת תקומה מודה למבקר המדינה ולצוות הביקורת של המשרד על עבודתו, תלמד את מסקנות הדו"ח וממצאיו ותשפר את הנדרש לטובת השיקום וצמיחת חבל התקומה. דו"ח המבקר ציין לחיוב כי במהלך הביקורת ניכר היה כי 'צוותי המנהלת פועלים ללא לאות ומתוך תחושת שליחות ציבורית כדי למלא את ייעודם ולסייע לתושבים שפונו מבתיהם'".
תגובת משרד מבקר המדינה לביקורת כלפיו: "הטענות אינן נכונות. אין ספק שהמציאות מורכבת ומינהלת תקומה עשתה פעולות חיוביות רבות. גם אלו מצוינות בדוח. בעניין תכנית החומש: בביקורת עלה כי מינהלת תקומה גיבשה תוכנית לכספי הפיתוח וידעה על הפחתה צפויה בכספים אלה מראש, ולמרות זאת התוכנית פורסמה יותר מחצי שנה לאחר ההפחתה. ממצאי ביקורת הועלו באופן ברור ונוקב ביותר גם כלפי משרדי הממשלה שלא פעלו כפי שהיה מצופה.
"בעניין אגרוטק: על אף שאופקים קידמה את הנושא, מהמינהלת לא דיברו עם העירייה. יובהר - לא התקיימה ציפייה שהשיח יהיה על הטבות לאופקים, שאינה בתחום אחריות מינהלת תקומה, אלא מצופה לקיים תיאום והעדר פעולות כפולות מצד גופים מדינתיים. ביקורת דומה מופנית גם כלפי משרד ראש הממשלה אשר הגביל את התוכנית הנוגעת ליישובים הסמוכים רק ליישובים עצמם, ולא קיים חשיבה משותפת לטובת האזור".
