הארי שואג – ובתעשיית ההייטק כבר רואים את הפוטנציאל
תרחיש עתידי של שינוי משטרי באיראן עשוי להיות הרבה מעבר לאירוע מקומי ולהביא הזדמנויות יוצאות דופן לתעשיית ההייטק. איפה הן מסתתרות ומאילו סיכונים אסור להתעלם
מבצע שאגת הארי נמצא בעיצומו ומביא לא מעט הישגים, אולם במשק כולו, ובענף ההייטק בפרט, כבר מסתכלים קדימה ליום שאחרי ובמיוחד לפוטנציאל הגדול שגלום בשוק האיראני. אמנם מדובר בתרחיש עתידי, ובשלב זה עוד מוקדם לומר האם יקרה, אך ברור שכל תזוזה שתהיה באמת עשויה להיות בשורה יוצאת דופן.
שילה זברו וייס, Senior Director ב-100 DUNS מבית דן אנד ברדסטריט, סבורה כי 'היום שאחרי באיראן' הוא הרבה מעבר לאירוע מקומי, אלא שינוי של כל מערך הכוחות במזרח התיכון. התוצאה הברורה של כך היא ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל והפיכתה לאטרקטיבית עוד יותר עבור קרנות השקעה זרות".
יחד עם זאת, היא מבהירה שלא מדובר בהכרח בהשפעה מיידית. "השנים האחרונות הפכו את תעשיית ההייטק הגלובלית לזהירה יותר, שמרנית ופחות חובבת סיכונים. קרוב לוודאי שנראה חזרה לפעילות ולהשקעות אבל הכל יהיה בצעדים קטנים ולא בקצב או באופן שראינו בתחילת העשור. גם אם המשטר הנוכחי אכן ייפול, ייקח זמן לשלטון אחר להתבסס שם ולכן מילת המפתח כאן תהיה הדרגה.
לדבריה, תנאי נוסף לשיתוף הפעולה הוא שקיפות נתונים. "באיראן של היום הכל הוא בגדר 'קופסה שחורה'. ביום שאחרי, היכולת של חברות ישראליות לנתח את השוק ולהפך תידרש להתבסס על נתונים מהימנים ומבוססים, וזה המנוע האמיתי של העסקים".
"ההשקעות נראות אחרת"
אייל בר עוז, מייסד משותף ומנכ"ל WEBIZ רואה גם הוא הזדמנות יוצאת דופן. "הפוטנציאל באיראן גבוה מאוד מפני שכיום, גם אם יש בה פעילויות טכנולוגיות מסוימות הרי שהן מוגבלות לגבולות המדינה ומתאימות אך ורק לצרכיה ולא באופן גלובלי. כמו כן הסנקציות שהוטלו עליה עד כה מנעו התפתחות אמיתית של סטארטפים וטכנולוגיות, כאשר עיקר שיתופי הפעולה היו בעיקר צבאיים. פתיחת השוק האיראני תוביל לקפיצת מדרגה טכנולוגית, ושחקנים שידעו להבין ולפעול נכון בשוק המקומי יוכלו לגרוף רווח וליהנות מהובלה אמיתית בשוק"
עוד הוא מצביע על כך שהשימוש הגובר בבינה מלאכותית עשוי להיות מנוע הצמיחה לשיקום הכללי של איראן ולהפיכתה להאב טכנולוגי של ממש. "השקעות היום נראות אחרת לחלוטין שכן הAI מקצרת מאוד תהליכים ומאפשרת להבין היתכנות של מוצר, שירות או טכנולוגיה בזמן קצר מאוד ועם השקעה נמוכה אם בכלל. זה ייקל על קרנות וגופים שנכנסים ויאפשר להם לגדר סיכון. יחד עם זאת קרנות כן ינקטו בזהירות בפרט בשלבים מוקדמים או השקעות ראשוניות מפני שמדובר בשוק שהיה מנותק כמעט לגמרי מהכלכלה הגלובלית והוא עוד לא מוכר. ככל שהמאפיינים שלו יתבררו ויתבהרו, הטכנולוגיה תצבור תאוצה. לא מן הנמנע שנראה בעשור הקרוב חברות טכנולוגיות מכשירות עובדים איראניים ופותחות נציגויות מקומיות".
"סיכון מהותי"
מאידך, מלי ביצור פרנס, מנכ"לית פירמת הייעוץ הבינלאומית TEFEN, מצביעה גם על תמרורי אזהרה שחשוב לשים לב אליהם. "השקעה טכנולוגית באיראן טומנת בחובה סיכון מהותי שמקורו בהתנגשות בין מערכת הפוליסה הכלכלית הבינלאומית למערכת הפוליטית־ממשלתית בתוך המדינה. הסנקציות הכלכליות המרחיקות לכת שמוטלות על איראן על ידי ארה"ב ומדינות מערביות שוב ושוב מגבילות באופן ישיר את היכולת של חברות מקומיות לגשת לשווקים גלובליים, לחומרה, לתוכנה ולמשקיעים בינלאומיים, ובכך מכבידות על שיתוף פעולה ואינטגרציה טכנולוגית. בנוסף, חוסר יציבות פוליטית ורגולטורית, מערכת משפטית שאינה מספקת בטחון מלא לזכויות קניין וחוזים, וקריסת שער המטבע (ריאל) מול מטבעות יציבים מייצרים סיכונים מהותיים למחיקת ערך השקעות ולקשיים בהעברתם והחזרתם לחו"ל. הפרצות והוויתורים הנדרשים מצד משקיעים במקרה של שינוי פתאומי במדיניות או בהסרת סנקציות הם אתגר משמעותי בכל תרחיש של חזרה לשיווק רחב יותר".
שחזור "מודל האמירויות"
אין ספק שהסיכונים קיימים וראויים לתשומת לב אך כבר עכשיו אפשר לראות הזדמנויות במספר סקטורים מרכזיים. לדברי זברו וייס, ככל שדברים יתייצבו, קרוב לוודאי שנראה את המודל שאפיין את שיתופי הפעולה עם האמירויות, לאחר חתימת הסכמי אברהם. "הפעילות הראשונה נסובה בעיקר סביב טכנולוגיות ביטחוניות ומודיעיניות ולאחריהם השקעות ענק בפינטק ובאנרגיה. לכן, אני מאמינה שנראה שיתופי פעולה עם איראן סביב תחומים של בינה מלאכותית ויישומים שלה ובהמשך גם בעולמות הפינטק, אך גם בתחומי הקלינטק. כמו כן בשל מיקומה האסטרטגי של איראן קרוב לוודאי שנראה ייעול שילוח ושרשראות אספקה עבור חברות טכנולוגיה (ולא רק הן), אך גם השקעה בטכנולוגיות ופתרונות טכנולוגיים בענפי הלוגיסטיקה"
ביצור פרנס אף מציינת כי "איראן מציעה למשקיעים זרים פרופיל הזדמנויות מפתה שמבוסס על שוק פנים רחב וצמא לטכנולוגיה מתקדמת, כוח אדם משכיל וניסיון בפיתוח פתרונות יצירתיים תחת אילוצים. המדינה מפתחת תעשיות מבוססות ידע שצומחות, כולל חברות טכנולוגיה מגוונות בתקשורת, פתרונות דיגיטליים, פינטק וחדשנות טכנולוגית, עם תמריצים כגון פטורים ממס לתקופות זמן ארוכות, הלוואות בריבית נמוכה, פארקי מדע וטכנולוגיה ותמיכה ממשלתית בחדשנות. רגע של שינוי בגישה הכלכלית הבינלאומית או הסרת חלק מהסנקציות יכול לפתוח פוטנציאל לרווחים משמעותיים, במיוחד לחברות שמביאות טכנולוגיות מתקדמות ויכולות לשרת את השוק הפנימי הגדול ואת רשתות אזוריות".
