נחשף בכלכליסט
על רקע טענות לניצול: המשנה ליועמ"שית תדון בחוקיות הליכי הבאת עובדים זרים
תיבחן השאלה האם ההבאה הפרטית הגורפת של עובדים זרים גורמת לפגיעה קשה בזכויותיהם ולסחר בבני אדם. מסמך של האוצר סותר את טענות המעסיקים וקובע כי ברוב הענפים העלות השנתית של עובדים זרים נמוכה בעשרות אלפי שקלים מעלות העסקה של ישראלים
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה אביטל סומפולינסקי תערוך בימים הקרובים ישיבה של גורמי המקצוע שתעסוק בחוקיות יישום החלטת הממשלה ממאי 2024 להרחבת יבוא העובדים הזרים. הישיבה תעסוק ביחוד בהיתרים הנרחבים להבאה פרטית של עובדים זרים שמאפשרת גביית דמי תיווך משעבדים עד כדי סחר בבני אדם ופגיעה קשה בזכויות האדם.
"המדינה התחייבה בעבר, בין היתר בבג"ץ, לאמות מידה להבאת עובדים זרים. למשל להביא רק בהסכמים בילטרליים, בלי יבוא פרטי ודמי תיווך ועם אכיפה אפקטיבית על המעסיקים בנושא זכויות העובדים. בפועל, מצטברות ראיות לניצול וסחר בני אדם", אמר לכלכליסט איש מקצוע שמלווה את ועדת המנכ"לים לעובדים זרים. "הקימו ועדת מנכ"לים, אבל החלטות משמעותיות מאוד מתקבלות הפוך מעמדת אנשי המקצוע. אין מתודולוגיה שיטתית איך קובעים את מכסות העובדים וזה נקבע לפי מי שצועק יותר חזק ולפי דילים".
היום חשפה בדיקת כלכליסט כי במהלך המלחמה חלה מהפכה ביחס של הממשלה לעובדים זרים. עד המלחמה הגבילו את מהגרי העבודה למספר ענפים במשק ולמכסות קפדניות. בעקבות המלחמה והמגבלות על כניסת עובדים פלסטינים, הממשלה החליטה להכפיל את מספר העובדים הזרים מ־136 אלף בסוף 2023 ל־335.9 אלף ומאפשרת כניסתם לענפים חדשים. המהפכה הזאת מתרחשת ללא כל תכנון ובדיקה של ההשפעות על המשק והחברה וללא דיון ציבורי משמעותי.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שבדק את הנושא, סיכם: "לא ידוע לנו באיזו מידה נבדקו ונשקלו סוגיות רוחב באופן מערכתי ובראייה ארוכת טווח, לרבות התייחסות לפגיעה בעובדים ישראלים, להכנסות ממיסים, להגדלת העומס על תשתיות חברתיות ולהשפעות על המשק בשעת חירום".
ממסמך של הכלכלן הראשי באוצר עולה כי בכל ענפי המשק חוץ מבניין ותשתיות עלויות התעסוקה של עובדים זרים נמוכות משמעותית משל ישראלים. זאת, בניגוד לטענת המעסיקים, למשל התעשיינים, שעלויות ההעסקה של זרים גבוהות יותר והם זקוקים להם רק בגלל המחסור בעובדים. אחת הטענות של האוצר וההסתדרות נגד הבאה גורפת של עובדים זרים היא שבשום ענף חוץ מהבניין לא נרשמה עלייה בשכר שמאפיינת מחסור אמיתי בעובדים.
הפער הגדול ביותר הוא בתחום המוסכים שבו עלות ההעסקה של עובד זר נמוכה ב־58.2 אלף שקל לשנה. בתחום המסחר היא נמוכה ב־25.1 אלף שקל, בתעשיה 38.7 אלף שקל, במסעדות 12.7 אלף שקל ובתיירות 6,000 שקל. התחשיב כולל גם את האגרות הגבוהות והוצאות דיור וביטוח רפואי.
