פנסיה היא עסק לצעירים
במקרים הנדירים בהם צעירים עוצרים רגע את שגרת חייהם התוססת כדי לחשוב כיצד ייראו חייהם לאחר גיל הפרישה, סביר שרובם יראו לנגד עיניהם תמונה אופטימית – מעין חופשה מתמשכת עם בילויי תרבות, טיסות לחו"ל, זמן איכות עם המשפחה וכיוב'. מיעוטם (אם בכלל) ידמיינו מצב של יום-יום הכולל מצוקה כלכלית, צורך להמשיך לעבוד או התמודדות עם מחלות.
הסיבה לכך היא שהאדם הוא במובנים רבים יצור אופטימי מטבעו, שמאמין ב"לי זה לא יקרה" או מעדיף לדחות התעסקות בנושאים לא נעימים לרגע האחרון – לעיתים קרובות כאשר מאוחר מדי לשנות את המצב. עם זאת, על מנת להגשים את התרחיש האופטימי והתכנונים החלומיים לגיל הפרישה, חייבים להתחיל לחשוב על הפנסיה כבר מהגיל הצעיר ו"חסר הדאגות". מי שלא ישכיל לעשות זאת מבעוד מועד, עלול למצוא את עצמו כמעט ללא יכולת לתקן.
אחד המדדים המקובלים בעולם לבחינת רמת המערכת הפנסיונית נקרא "שיעור התחלופה", ומוגדר כיחס שבין שכר העבודה החודשי האחרון של העובד אל מול קצבת הזקנה הראשונה שלו ביום שאחרי שהוא פורש לפנסיה. לדוגמה, פורש עם שכר של 15,000 ₪ ש"פוגש" קצבת זקנה ראשונה של 10,000 ₪ - פורש עם יחס תחלופה של כ-67%. ככל שיחס זה יהיה גבוה יותר - כך רמת החיים תישמר בעת היציאה לפנסיה.
על פי המקובל, יחס תחלופה של כ-70% נחשב יחס תחלופה מינימלי הולם, מכיוון שלרוב בעת פרישה ההוצאות קטנות במעט, ומשלמים פחות מיסים על ההכנסות. בישראל, יחס החלופה החציוני עומד על כ 60% - 55% - נמוך ביחס לרוב המדינות במערב אירופה. הנתון העגום הזה נובע, בין היתר, מחוסר אוריינות פיננסי של הציבור בשילוב גישת "יהיה בסדר" כללית – והוא מוביל לכך שאזרחים רבים מגיעים לגיל הפרישה בלי חסכונות מספקים לקיים את חייהם באותה רמה שאליה התרגלו.
כדי להבטיח פרישה נוחה ובטוחה, כדאי להקפיד כבר היום על כמה עקרונות פשוטים שיכולים לעשות הבדל עצום בעתיד:
1. גובה ההפקדות לפנסיה. ההפקדות הן הבסיס לכל חיסכון פנסיוני. עצמאים צריכים לוודא שהם מגיעים לכל הפחות לרף העליון של ההפקדות המוכרות לצורכי מס – זה לא רק חיסכון לעתיד, אלא גם רווח מיידי בהטבות מס. אצל שכירים וגם אצל העצמאים, חשוב לשנות את התפיסה לגבי קרן ההשתלמות: לא לראות בה רק כלי לחופשה או לשיפוץ, אלא כרשת ביטחון כלכלית לפרישה וכחלק אינטגרלי מהחיסכון הפנסיוני.
2. דמי הניהול. גובה דמי הניהול משפיע מהותית על הקצבה העתידית, וחיסכון בדמי הניהול עשוי להצטבר לעשרות ואף מאות אלפי שקלים לאורך השנים. לכן, חשוב להתנהל כצרכנים נבונים: לבדוק אחת לתקופה מול הסוכן את התנאים הקיימים, להשוות למה שמקובל בשוק, ובמידת הצורך לנהל מו״מ עם הגוף המוסדי.
3. ניהול נכון של מסלולי ההשקעה. החיסכון הפנסיוני אינו קופת מזומנים שצוברים ופודים, אלא השקעה שמתנהלת לאורך עשרות שנים. לכן, יש חשיבות רבה בבחירת מסלול ההשקעה. הצעירים שבינינו יכולים להרשות לעצמם חשיפה גבוהה יותר למסלולים מנייתיים – עם סיכון, אבל גם פוטנציאל תשואה גבוה. אך ככל שמתקרבים לגיל הפרישה, מומלץ להפחית את החשיפה למסלולים תנודתיים ולעבור למסלולים סולידיים יותר. שיחה עם סוכן או יכולה לעשות הבדל גדול בכיוון ובתוצאה הסופית.
4. משך החיסכון. בפנסיה, "הזמן הוא הכסף". ככל שמתחילים להפקיד מוקדם יותר, כך האפקט המצטבר של ריבית דריבית חזק יותר. שקל אחד שהופקד בגיל 25 עשוי להיות שווה מעל ארבעה שקלים בגיל הפרישה. גם סכומים שנראים קטנים בתחילת הדרך הופכים בהמשך להון משמעותי.
5. הימנעות ממשיכות כספים. הפיתוי גדול, במיוחד כשמחליפים מקום עבודה או כשצריך כסף נזיל, אבל משיכת כספי פיצויים או חיסכון פנסיוני באמצע היא אחת הטעויות הכלכליות הקשות. כל שקל שנמשך היום מאבד את הריבית והצמיחה שיכלו להצטבר עליו לאורך השנים.
6. חסכונות ונכסים פרטיים נוספים. עם עלייה בתוחלת החיים, קשה להסתמך רק על הפנסיה שהמדינה מסדירה. לכן, כדאי לשלב חיסכון פרטי נוסף. זה יכול להתבצע במגוון אפיקים, פוליסות חיסכון בחברות ביטוח וקופות גמל להשקעה הם חלק מאפיקי ההשקעה המיועדים למטרה זו ומאפשרים צמיחה לטווח ארוך. לכל אחד מאיתנו צרכים שונים, יכולות ומטרות חיסכון שונות, ולכן חשוב להיעזר ביועץ או סוכן שידע להתאים תוכנית אישית.
בשורה התחתונה - אין תחליף להקדמת המודעות הפנסיונית. ככל שמבינים מוקדם יותר את חשיבות החיסכון הפנסיוני ויוצרים הרגלים נכונים בנוגע לחיסכון, כך גדלה הסבירות להגשמת תכנון פנסיוני שיבטיח חיים בכבוד בגיל השלישי.
גיל שלסקי הוא סמנכ"ל בכיר, ראש אגף חיסכון טווח ארוך באיילון ביטוח ופיננסים
