פרשנותחוק ההשתמטות: כשנתניהו סינדל את גנץ, גלנט ובג"ץ
פרשנות
חוק ההשתמטות: כשנתניהו סינדל את גנץ, גלנט ובג"ץ
קידום החוק מסנדל את יו"ר המחנה הממלכתי ואת שר הביטחון שיתקשו להתנגד לחוק שהוגש על ידי גנץ כשר הביטחון ועל ידי מערכת הביטחון. בפועל בדיקת יעדי הגיוס תיערך רק בעוד 3 שנים ואז בג"ץ כבר יתקשה להתערב, והממשלה החדשה לאחר הבחירות אם תורכב על ידי הימין והחרדים תוכל לשנותו
החלטתו של רה"מ בנימין נתניהו לקדם את חוק ההשתמטות שהוגש בעבר על ידי בני גנץ כשר הביטחון נועדה לסנדל הן את גנץ וסיעת המחנה הממלכתי, הן את שר הביטחון יואב גלנט והן את בג"ץ.
ההצעה לקדם את החוק שהוגש בעבר על ידי גנץ הועלתה על ידי יו"ר ש"ס אריה דרעי לנוכח ההתנגדויות של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ונציגיה למגוון הצעות החוק הממשלתיות שהועלו על ידי נציגי הממשלה. מסיבה זו, רה"מ מיוצג בבג"ץ על ידי ייעוץ משפטי פרטי, עו"ד רון טאובמן ממשרד עו"ד כספי. דרעי הציע לעקוף את הממשלה ואת היועצת המשפטית לממשלה בקידומה של הצעת חוק ממשלתית שכבר מונחת בכנסת.
בתחילת השבוע פירסם גנץ סרטון שבו תקף את נתניהו. "ראש הממשלה, בזמן שחיילי צה"ל ומפקדיו נלחמים ומחרפים את נפשם, ערב יום הזיכרון הקשה מאז קום המדינה, אתה פועל בכדי להביא חוק שלא מקדם שירות הוגן במדינה, יפגע בגיוס לצה"ל, בביטחון ובחוסן הישראלי". אמר גנץ והוסיף "אני קורא לך לעצור ולהתעשת. הבאת חוק כזה היא טעות גדולה בכל זמן, הבאתו כפי שאתה מתכנן, 48 שעות אחרי שנציין את גבורתם של נופלינו, תפגע קשות בחברה הישראלית ובחוסנה.
"ראש הממשלה - אל תפרק את החברה הישראלית בזמן מלחמה משיקול פוליטי. עוד לא מאוחר להעביר את מתווה השירות הישראלי", הדגיש גנץ. כעת, לאחר שנתניהו החליט לקדם את החוק המקורי שהגיש גנץ והתקבל בקריאה הראשונה, יתקשה גנץ להתנגד לו.
קידום החוק מסנדל גם את שר הביטחון יואב גלנט. כזכור, גלנט הודיע בתחילת אפריל 2024 כי לא יתמוך ב"חוק השתמטות" שלא יהיה מקובל על גנץ. "עמדתי לא השתנתה, לא אהיה שותף לכל הצעה שאינה מוסכמת על כל חלקי הקואליציה - ומערכת הביטחון בראשותי לא תגיש אותה לחקיקה. לפיכך, איני עומד מאחורי ההצעה המתגבשת ולא אתמוך בה. עדיין יש זמן לשבת יחד ולגבש הצעה משותפת. אני שב וקורא לראש הממשלה ולשר בני גנץ לנצל את הזמן הנותר ולגבש הסכמה רחבה בעניין חוק הגיוס, לטובת צה"ל ולטובת מדינת ישראל"- קרא אז.
כעת, נשאלת השאלה כיצד ינהג גלנט? הוא יתקשה להתנגד להצעת חוק שגובשה בעבר במערכת הביטחון, שהוא עומד בראשה, ושבה תמך בעבר בני גנץ.
בנוסף לגלנט, גם תמיכתו של יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד) בחוק מוטלת בספק. אדלשטיין צייץ הערב כי "רק חוק גיוס שיתן פתרון צודק ונכון, שיביא מענה אמיתי לצרכי הצבא והמדינה, יעבור בוועדת החוץ והביטחון". אדלשטייין הוא יו"ר ועדת חוץ וביטחון שמטבע הדברים אמורה להכין את החוק להצבעה בקריאה השנייה והשלישית.
התרגיל של נתניהו, נועד לא רק לסנדל את גלנט וגנץ אלא כאמור גם את בג"ץ. ברגע שנתניהו יודיע לבג"ץ שהוא מתכוון לקדם את הצעת החוק שגובשה בעבר על ידי מערכת הביטחון בעצמה והוגשה על ידי שר הביטחון בעצמו - בני גנץ וכעת, כל מרכיבי הקואליציה צפויים לתמוך בה (כולל גנץ....)- בג"ץ יתקשה להוציא צו המורה לגייס את תלמידי הישיבות בגילאי צבא.
ברגע שנתניהו יוציא לבג"ץ את הערמונים מהאש, ויגרום לכך שלא יוצא צו המורה לגייס את תלמידי הישיבות, תוכל הקואליציה בנחת לקדם את החוק הזה.
החוק המוצע אומנם כולל יעדים של כ-3,000 אברכים בשנה, אבל בדיקת היישום והעמידה ביעדים תיערך רק לאחר 3 שנים. כלומר לכל המוקדם בשנת 2027. עד אז, כך מקווים בקואליציה לא יגוייסו אברכים ש"תורתם אומנם" ותחזור ההקצבה הממשלתית לישיבות.
בתוך כך, בעת הליכי החקיקה של החוק החדש-ישן בליכוד ובקואליציה מבקשים גם לחדש את ההקצבות לישיבות. מדובר בכ-400 מיליון שקל בשנה תמיכה בישיבות שהוקפאו מה-1 באפריל 2024.
בקואליציה סבורים כי הפתרון שאותו מוביל נתניהו עשוי לגרום לשקט בקואליציה, ולכך שלא יפסל על ידי בג"ץ. בסיעות החרדיות, תומכים בהצעת נתניהו לקדם את החוק של גנץ, כי גם הן רוצות "להוריד מעל הראש את איום הגיוס של החרדים", כמו גם להחזיר את התקציבים לישיבות.
ומה יקרה בעוד 3 שנים? או שהפריץ ימות או שהכלב ימות. כלומר: או שבג"ץ כבר לא יתערב, כי לא תהיה לו עילה, או שלאחר הבחירות במועדן הקבוע כיום אוקטובר 2026 הממשלה החדשה - אם תורכב על ידי הימין והחרדים תוכל לשנות את החוק כאוות רצונה.
