סגור
הפגנת חרדים נגד גיוס לצה"ל
הפגנת חרדים נגד גיוס לצה"ל (צילום: שלו שלום)

פשרה או ספין? נתניהו מקדם את חוק הגיוס שגנץ קידם בכנסת הקודמת

נתניהו החליט לקדם את חוק הגיוס שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת "כדי לגשר על המחלוקות ולהביא להסכמה רחבה", כך על פי לשכת ראש הממשלה. ההצעה נועדה לחשק את גנץ בכדי שזה יתמוך בחוק, כמו גם את שר הביטחון גלנט. גנץ: "המתווה שעליו סוכם בממשלה הקודמת אינו רלבנטי במציאות שאחרי 7 באוקטובר"

לשכת ראש הממשלה נתניהו הודיעה היום (ד') כי נתניהו החליט לקדם את חוק הגיוס שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת והוגש על ידי שר הביטחון דאז בני גנץ, וזאת "כדי לגשר על המחלוקות ולהביא להסכמה רחבה". מהלשכה נמסר כי "ראש הממשלה נתניהו הנחה להביא מחר לוועדת שרים לחקיקה את החלת דין הרציפות על הצעת חוק זו. ראש הממשלה קורא לכל הסיעות שתמכו בהצעה בכנסת הקודמת להצטרף להצעה".
ההצעה שנתניהו מבקש לקדם כעת קודמה באופן חלקי בכנסת הקודמת ע"י ממשלת השינוי ועברה בקריאה ראשונה בלבד. בקואליציה הקודמת לא היו חברות הסיעות החרדיות, ולכן נזהרו שם מאוד מלבצע שינויים שייתפסו ככפייה חיצונית על החברה החרדית. על אף שמדובר בהצעת חוק שמשמרת את ההשתמטות ההמונית של החרדים מגיוס, חברי הכנסת של המפלגות החרדיות התנגדו אליה. ח"כ משה גפני אמר אז כי "זהו אחד החוקים המבזים של העם היהודי" ויו"ר ש"ס אריה דרעי, שנטען כי הוא זה שדחף יחד עם נתניהו לחקיקה הנוכחית, אמר אז כי מדובר ב"חוק גיוס פוגעני" שיאושר בתמיכת נציגי התנועה האיסלאמית.
יו״ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ, הגיב על הצעת נתניהו ואמר כי "מדינת ישראל זקוקה לחיילים ולא לתרגילים פוליטיים שקורעים את העם בעת מלחמה" וכי ההצעה שאליה נתניהו מתייחס הוכנה כ"חוק גישור וכבסיס לפיתוח מתווה שירות ישראלי, כדי להביא לשירות של כל חלקי העם. חוק הגישור הזמני שהוגש ואותו אתה מבקש להעביר עכשיו - לא היה מספק אז, ואינו רלבנטי היום במציאות שאחרי 7 באוקטובר".
הצעת נתניהו נועדה לחשק את שר הביטחון גנץ בכדי שזה יתמוך בחוק, כמו גם את שר הביטחון גלנט שאיים שלא לתמוך בחוק שלא זוכה לקונצנזוס בקרב הממשלה. נתניהו חשש כי קידום חוק גיוס או השתמטות חדש יפרקו לו את הקואליציה, כאשר אחד הצדדים (חרדים או המחנה הממלכתי) יפרוש בתגובה לקידום הצעה שלא יוכלו לעמוד בה.
הממשלה צריכה להגיש תגובה לבג"ץ עד יום שני, וזאת על רקע העתירות הקוראות לגייס את כלל האברכים על רקע פקיעת חוק הגיוס הקודם. במקרה שההצעה החדשה אכן תקודם, היא תאפשר לנתניהו לא רק לשמר את הקואליציה שלו – אלא להחזיר את תקצוב הישיבות שהופסק עקב פסיקת בג"ץ. יתרה מכך, מפני שהחקיקה החדשה-ישנה קובעת כי בשנתיים הראשונות לא יוטלו סנקציות כלכליות על הישיבות, נתניהו והמפלגות החרדיות יוכלו "לקנות זמן" ובינתיים לקדם חקיקה אחרת שתיטיב עמם עד שהסנקציות אכן ייכנסו לתוקף ובזמן הזה אף בן ישיבה לא ייאלץ להתגייס.

85% ישתמטו והישיבה תמשיך לקבל כסף

החוק, שעבר בקריאה ראשונה בינואר 2022, היה מבוסס על יעדי גיוס מתעדכנים וכאמור כולל סנקציות כלכליות במקרה של אי-עמידה ביעדי הגיוס שייקבעו. כמו כן, במסגרת החוק הוצע לאפשר לחרדים שירות סדיר מקוצר לצד השתתפות בהכשרה תעסוקתית או שירות לאומי-אזרחי במקום השירות הצבאי.
בטבלה שמצורפת לנוסח החוק המוצע מוצגים יעדי הגיוס השנתיים. לפי הטבלה, בשנה הראשונה ליישום החוק יצטרכו להתגייס 1,566 חרדים לצבא ועוד 557 לשירות לאומי-אזרחי, ומספר זה יגדל בהדרגה במשך 15 שנה עד לכמות של 6,715 חרדים שיתגייסו לצבא ו-2,390 שיבצעו שירות לאומי. על אף שמדובר בשיפור מהמצב הנוכחי (מדי שנה מתגייסים כ-1,200 חרדים), מדובר בשלב הראשוני על תוספת מזערית של מתגייסים חרדים שלא יצליחו למלא את התקנים החסרים בצה"ל ולא יתקרבו למצב בו יש שוויון בין המגזרים השונים במדינה. בנוסח החוק מצוין כי יקודמו במקביל הטבות למתגייסים ומניעת הטבות לחייבי גיוס שאינם מתגייסים. כמו כן, נטען כי יבוצעו מהלכים לעידוד מספר המשרתים בשירות הלאומי-אזרחי.
בהצעת החוק נכתב כי גיל הפטור יעמוד על 21 למשך שנתיים, יעלה ל-22 למשך שנה ואז יתקבע על גיל 23 וזאת מתוך מטרה של הגדלת השתתפותם של גברים חרדים במעגל העבודה. גיל הפטור הגבוה נחשב במשך שנים לחסם בהשתלבות חרדים בשוק התעסוקה, על בסיס הטענה כי קיים תמריץ כלכלי להישארות בישיבה וזה ייעלם אם החרדים יוכלו לצאת לעבוד בגיל צעיר יותר. גישה זו זכתה בעבר לתמיכה מצד האוצר, אך מאז 7 באוקטובר עמדת האוצר השתנתה וכעת תומכים שם בגיוס חובה כללי לחרדים. בדברי ההסבר לחוק אף מצוין בפירוש כי התכלית הכלכלית חשובה לא פחות מהערכית העוסקת בשוויון בנטל: "בחירת המדיניות של הממשלה להעלות את משקלה של התכלית התעסוקתית ולהציבה כמקבילה לתכלית השוויון בהינתן חשיבותה". יש לציין כי הצעת החוק המקורית קודמה על רקע המשבר הכלכלי שנוצר עם התפשטות מגפת הקורונה ויש התייחסות לכך בחוק שהמשק זקוק לידיים עובדות עקב המשבר.
כאמור, בשנתיים הראשונות לא יהיו השלכות כלכליות לאי-עמידה ביעדי הגיוס. לאחר מכן, במקרה שבו המדינה לא תעמוד ביעד גיוס של 95% ממה שהוגדר אז אלו ייכנסו לתוקף. לפי נוסח החוק, ישיבה שלא תעמוד ביעד אז התמיכה הכלכלית בה תרד ב-20% בשנה שלאחר אי העמידה ביעד, ב-40% בשנה השלישית והרביעית, 60% בשנה החמישית והשישית וב-80% החל מהשנה השביעית. הסנקציות הללו יוטלו רק על ישיבות שבהן לא עומדים ביעדי הגיוס לצה"ל או לשירות הלאומי-אזרחי, ואלו עומדות על 15% מגויסים בלבד בשנים הראשונות, כאשר שיעור זה יעלה בהדרגה ל-35%.
בנוסף, החוק מאפשר למלש"בים חרדים אלטרנטיבות נוספות לשירות סדיר רגיל שאינן קיימות אצל שאר החייבים בגיוס. בין השאר מוצע לאפשר לחרדים שהגיעו לגיל 21 לבצע שירות סדיר של שלושה חודשים בלבד (לעומת שלוש שנים במגזר הכללי) בכדי שאלו ישתלבו במערך המילואים. כמו כן, מוצעת אפשרות של ביצוע שירות סדיר של שלושה שבועות בלבד במסלול ייעודי שמטרתו שילוב במערכי החירום וההצלה במערך המילואים.
בנוסח החוק מצוין בפירוש כי "מוצע לקבוע כי מעמדן ושילובן של נשים בשירות הביטחון בצבא ההגנה לישראל לא ייפגע כתוצאה מקידום החוק" וכי יש להבטיח ששילובם של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדי לא יבוא על חשבון מעמדן ושילובן של נשים בשירות הביטחון.