סגור
חיפוש

פרשנות
המשבר הכלכלי ביו"ש ובעזה תורם לתחושה שאין מה להפסיד

עצירת התיירות למזרח ירושלים ב־2020 הובילה ל־30% אבטלה, מחציתה בגילאי 18–25. בעזה עומד שיעור העניים על 55% וביטול הבחירות מחק תקווה לשיקום

בין אם המהומות בירושלים ורוחות המלחמה שמנשבות מעזה יסלימו הלאה ובין אם יצליחו מתווכים שונים, דוגמת מצרים, להרגיע את הרוחות בזמן הקרוב, המהומות שמטלטלות את הבירה והשריפות שבוערות בעוטף עזה הגיעו לאחר שבועות של רתיחה. היא התבטאה בשורת אירועים והתפתחויות שהתנקזו לסופו של חודש רמדאן הטעון גם כך ויום ירושלים.
למה שקורה בזירה הפלסטינית הפנימית, ובעיקר לביטול הבחירות, היתה השפעה מכרעת על שלהוב ההמונים לצאת להתנגשויות עם כוחות הביטחון במתחם הר הבית – ומשם הכל התחיל. המצב הכלכלי שהשתרר במזרח ירושלים בשנה האחרונה עקב התפשטות נגיף קורונה בוודאי לא עזר ליצירת פוטנציאל הרגעה.
1 צפייה בגלריה
ירושלים מסגד אל אקצא 7.5.21
ירושלים מסגד אל אקצא 7.5.21
מהומות בהר הבית
(רויטרס)
מיתון חריף במזרח העיר
בצד הפלסטיני מדווחים מזה חודשים על מיתון חריף במזרח ירושלים וכן על ירידה בכוח הקנייה, כולל בחודש רמדאן הידוע ברכישות המוגברות מצד משקי הבית. בימים רגילים, שכרם של המזרח ירושלמים גבוה יותר מאשר השכר הממוצע בגדה המערבית אם כי רמת המחירים בעיר גבוהה יותר.
הפעילות הכלכלית במזרח ירושלים מרוכזת בכמה אזורים, כל אחד עם המאפיינים הייחודיים שלו: העיר העתיקה על שווקיה, רחוב סלאח א־דין והאזור המסחרי שמסביב, אזורי התעשייה של מזרח ירושלים, השכונות הצפופות של דרום ירושלים ושכונות שועפט ובית חנינא (צפון ירושלים). רוב הפעילות הכלכלית והתעסוקה תלויים בשוק הישראלי, כשאת עיקר תשומת הלב מרכז אזור העיר העתיקה.
עצירת תנועת התיירות שאחראית בימים של שגרה על כ־40% מההכנסות פגעה קשות בפעילות הכלכלית של הסוחרים והתושבים בעיר העתיקה. בתי המלון הפועלים במזרח העיר וכן כל המגזרים הנלווים לתעשיית התיירות כמו תחבורה, מסעדות וכו' הם הכוח המניע של הכלכלה והתעסוקה המזרח ירושלמית. בשנת 2019 ביקרו בירושלים כ־3 מיליון תיירים לעומת נתון אפסי בשנה שעברה, מה שיכול להסביר את הירידה החדה בהכנסות. הסוחרים במזרח העיר טוענים כי למרות המשבר עיריית ירושלים לא הלכה לקראתם בנושא המיסים בשנת הקורונה, ובייחוד בנושא הארנונה. בעיר העתיקה, לפי הנתונים שמפרסם "מרכז אלקודס למחקרים פוליטיים וכלכליים", יש 1,200 חנויות למוצרי צריכה שונים (מזון, ביגוד, מזכרות וכד') אך במהלך שנת קורונה יותר ממחציתן נאלצו לסגור את שעריהן. בעלי החנויות מתלוננים על חובות גדולים המוערכים בכמה מיליוני שקלים.
המרכז מדווח על אבטלה גבוהה בקרב המזרח ירושלמים – 30% כשלמעלה מ־30 אלף מזרח ירושלמים איבדו את מקומות העבודה שלהם בשנה שעברה. מדובר בכשליש מכוח העבודה המזרח הירושלמי כשמחצית מאלה שאיבדו את מקום עבודתם הם בגילאי 18–25 שנה. רובם המוחלט הם מבוטחי הביטוח הלאומי ולכן זכו לסיוע ממדינת ישראל. בצד הפלסטיני הזהירו באחרונה כי המשך המגמות הללו יוביל לעלייה במספרם של אלה הנמצאים מתחת לקו העוני.
האפקט של ביטול הבחירות
המצב הכלכלי בירושלים הוא חלק מהמצב הכלכלי של המשק הפלסטיני בצל המגיפה. לפי הערכות הבנק העולמי, הכלכלה הפלסטינית התכווצה ב־11.5% בשנת 2020. התקווה היתה כי הבחירות שהיו צריכות להתקיים החודש בגדה וברצועת עזה יבשרו את תחילת ההתאוששות של המשק. דחיית הבחירות בהחלטת יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, בטיעוני שווא על סירוב ישראלי לערוך אותן באזור ירושלים, לא רק שטרפה את הקלפים בתחום הפוליטי אלא גם בתחום הכלכלי. בעיקר אמורים הדברים לגבי חבית הנפץ הנוספת המונחת בפני ישראל מעבר לירושלים – רצועת עזה.
עצם קיום הבחירות ברצועה אמור היה להביא להזרמת עשרות מיליוני דולרים לשוק וליצור תנופה והזדמנויות תעסוקה גם אם בטווח הקצר במגזרים כלכליים שונים כמו פרסום, דפוס, מחשוב, תקשורת, תחבורה וכד'. עתה כשאופציית הבחירות ירדה מהפרק, לפחות זמנית, הפסימיות שוב מרחפת מעל כלכלת הרצועה.
באופן אירוני, המפתח למצב ברצועה נמצא דווקא ברמאללה. אם יו"ר הרשות ימשיך במדיניות הענישה שלו כלפי הרצועה המתבטאת בצמצום זרם הכספים לעזה ואי תשלום משכורות מלא, ההידרדרות תימשך. עם זאת, אין לשלול תסריט ובו בלחץ בינלאומי יצטרך אבו מאזן לפתוח את הברז לעזה, למרות סלידתו מחמאס, וזאת אם למשל ארה"ב תחדש את הסיוע ותדרוש ממנו לעשות זאת. שיעור האבטלה ברצועת עזה מגיע כיום לכ־49% והוא גבוה לאין שיעור בקרב בוגרי האוניברסיטאות. שיעורי העוני נאמד בכ־55%.
שנת 2020 היתה מהגרועות שידעה כלכלת עזה וזאת עקב שילוב בין משבר הנזילות של הרשות הפלסטינית, צעדי הענישה שלה והשפעות קורונה. מה שמצליח לשמר רמה מסוימת של רווחה כלכלית בקרב התושבים אלה מענקי 100 דולר בחודש מממשלת קטאר שמסייעים ל־100 אלף משפחות ברצועה.
לפי הערכות בשנה שעברה איבדה הכלכלה העזתית סכום של למעלה מ־1 מיליארד דולר. מפעלים נסגרו ואלה שהמשיכו לפעול עשו זאת בתפוקה נמוכה. כ־10,000 מועסקים בתעשייה איבדו את מקום עבודתם עקב המשבר כשרק גורלם של המועסקים בתחום מוצרי המזון, ההלבשה והרפואה שפר עליהם במקצת. שינוי במגמה הזו לא נראה ברבעון הראשון של השנה ורק בימים האחרונים לקראת עיד אלפיטר החלו שלטונות חמאס ברצועה להקל על הסגרים במה שעשוי לעורר את הפעילות המסחרית.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת