הכלכלן הראשי באוצר על המכסים: "אני מאמין שבמו"מ נצליח להעביר חלק מרוע הגזירה"
בכנס של מכון אהרון למדיניות כלכלית לציון 15 שנים של ישראל ב-OECD, אמר עוד הכלכלן הראשי שמואל אברמזון: "אנחנו עדיין לומדים את ההשפעה של החלטת המכסים על ישראל. יש לנו ערוץ טוב של שיחות מול הממשל האמריקאי"
"ידענו שזה יגיע אבל לא ידענו בדיוק מה יהיה", כך אמר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, על המכסים שהטיל אמש נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. את הדברים אמר אברמזון בכנס לציון 15 שנה לישראל ב-OECD, שנערך במכון אהרון למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. הכנס מתקיים בהמשך לפרסום הדו"ח הכלכלי הדו-שנתי של הארגון על ישראל אתמול.
"קודם כל, זה אירוע קשה לכלכלה העולמית, ואם הכלכלה העולמית תיחלש זה ישפיע על ישראל. אנחנו עדיין לומדים את ההשפעה על ישראל, אבל הרפורמה, לפחות ככל שאנחנו מבינים אותה, לא נוגעת לשירותים, שהם מעל ל-50% מהייצוא, כך שההייטק פחות ייפגע.
"בנוסף, יש שאלה היכן ישראל ביחס למדינות אחרות. זה לא אירוע יפה, אבל האטרקטיביות של ישראל נמדדת ביחס למדינות אחרות. אז השאלה היא גם מה המשמעות לחברה שפועלת באירופה שתשלם מכס של 20% בהשוואה לחברה שפועלת בישראל שתשלם מכס של 17%, וגם מה המשמעות של חברה שעוברת לארה"ב וחוטפת מכסים מאירופה. בסך הכל יש לנו ערוץ טוב מול הממשל האמריקאי ואני מאמין שבשיח ובמו"מ נצליח להעביר חלק מרוע הגזירה", אמר אברמזון.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמור היה לשאת דברים בכנס, אך עקב כינוס החירום באוצר בשל ההכרזה האמריקאית נמנעה הגעתו. גם גורמי המקצוע באוצר שהגיעו לכנס במטרה להאזין לפאנלים ולשוחח עם קולגות, פתחו מעין חמ"ל ארעי באולם קבלת הפנים. הכלכלן הראשי אברמזון נצפה ברצף שיחות טלפוניות בלתי נפסק, עד לעלייתו לבמת הכנס. "מהבוקר אני רק בשיחות טלפון הנוגעות לעניין, וכל הערב שלי הולך להיות על זה, אז קיוויתי לאתנחתא בפאנל", התבדח אברמזון, לאחר שענת לוין, מנכ"לית בלאקרוק ישראל שהנחתה את הכנס, הפנתה אליו שאלה על המכסים.
אף שהחלטתו של טראמפ לכלול את ישראל בתוכנית התקבלה בהפתעה בקרב חלק מגורמי המקצוע, ההערכה באוצר היא שההשפעה על ישראל תהיה מוגבלת. בה בעת, המסר המרכזי של גורמי המקצוע היה שהם עדיין לומדים את ההחלטה. אורח בכיר בכנס אמר לכלכליסט כי "מבנה הייצוא של ישראל ייחודי למדי, ולכן קשה להגיד באופן מיידי מה תהיה המשמעות".
על אף האירועים, רוב הדוברים בכנס נמנעו מלהתייחס לעניין המכסים. בפתיחת הכנס אמר מזכ"ל ה-OECD מתיאס קורמן כי "הצמיחה של ישראל מרשימה, גם בנסיבות רגילות", כלומר לא רק ביחס למדינה במלחמה, אלא גם ביחס למדינת OECD. מנגד, קורמן הבהיר כי "אחת ההמלצות המרכזיות שלנו היא לא המלצה חדשה: הממשלה צריכה להגדיל את שיעור העבודה של קבוצות בייצוג חסר בשוק העבודה", בהתייחסו בעיקר לגברים חרדים ונשים ערביות.
הממונה על התקציבים יוגב גרדוס התייחס בכנס ליוקר המחיה בישראל ואמר כי "יש היבטים בהם יוקר המחיה הוא בחירה. כשרות של מוצרים למשל זו בחירה, וגם הטלת הגנות על סקטורים מסוימים זו בחירה. רוב המדינות בעולם מגינות על הסקטור החקלאי, אבל השאלה היא האם ההגנה נעשית בצורה טובה, ובישראל התשובה היא לא. אפשר להתמודד עם זה, אבל צריך להחליט שרוצים.
"לפני המלחמה, כשהפחתנו מכס על החלב, תוך שבועות ספורים הגיע לישראל חלב זול ב-20%, אך מאז פרצה המלחמה ואנחנו עדיין במו"מ בנושא. אבל בסוף, משפחה ממוצעת מוציאה אלפי שקלים על מוצרים חקלאיים. הנטל העודף ממחירי פירות וירקות מוערך ב-16 מיליארד שקל בשנה. יש כיום 10 מיליון פיות להאכיל, ובעוד כמה שנים זה יהיה 15 מיליון. שטחי החקלאות בישראל מצומצמים, ואי אפשר להגדיל אותם. אנחנו נצטרך להגדיל את הייבוא ולעבור לתמיכה ישירה בחקלאות, או שנקנה עגבניה ב-50 שקל לקילו".
ביחס לשוק הדיור אמר גרדוס: "אי אפשר לייבא דירות, ורגולציה היא המפתח. העבודה סיזיפית. המילה 'אחריות' היא מילה טעונה, אבל אגיד שבמקום שיש הרבה אחראיים אף אחד לא אחראי. בעולם הנדל"ן האחריות מפוזרת בין המשרדים, ויש מקום לאחד סמכויות רבות למישהו שיהיה קשוב לבינוי מהיר".
לבסוף הבהיר גרדוס: "מעל לכל, יוקר מחיה זה סובסידיות לאוכלוסיות שלא עבדו, ומשרדים מיותרים, וצריך לזכור את זה כל הזמן. העלאת המע"מ ל-18% לא הייתה המלצה של הדרג המקצועי".
