סחורות, אבל בעיקר שירותים: מה וכמה מייצא המשק הישראלי לארה״ב
החלטת נשיא ארה”ב להטיל מכס של 17% על היבוא מישראל גוררת דאגה בירושלים: במשרדי האוצר והכלכלה מתכנסים לדיון חירום, ובתעשייה מזהירים מפגיעה קשה בהשקעות ובכושר התחרות. בכיר בתעשייה: “עוד לא ברור אם טראמפ עצמו מבין את ההשלכות”. לפי מכון היצוא, נבחנת החרגה של ענפים מהותיים כמו תרופות ומוליכים למחצה
במשרדי הכלכלה, האוצר ובהתאחדות התעשיינים התייחסו הבוקר (ה׳) להחלטת הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על הטלת המכסים על סחורות המיובאות מישראל לארה"ב ב-17% ואת השלכותיה. באוצר אמרו כי "במהלך הבוקר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ייכנס את הנהלת המשרד לדיון בהשלכות ההחלטה ולבחינת צעדי ההמשך הנדרשים".
היקף הייצוא הישראלי לארה״ב עמד על 37.2 מיליארד דולר ב-2024, כך לפי נתונים של המינהל לסחר חוץ של משרד הכלכלה והתעשייה. מתוך סכום זה, כ-14.3 מיליארד דולר בסחורות ו-22.9 מיליארד דולר בשירותים. לפי מכון היצוא, עיקר יצוא הסחורות מישראל לארה"ב היה אשתקד של מוליכים למחצה וציוד אלקטרוני (27% מהיצוא) ושל מכשור אופטי רפואי ותרופות (24%). לעומת הסחורות, יצוא השירותים מישראל לארה"ב לא יחויב במכס בשלב זה.
במכון היצוא אמרו הבוקר כי השפעת המכסים על יצוא הסחורות מישראל נבחנת וכי ייתכנו החרגות בחלק מענפי היצוא המהותיים ממנה לארה"ב, בהם תרופות ומוליכים למחצה. לפי המכון, מדיניות המכסים החדשה מציבה בפני ישראל אתגר משמעותי, במיוחד לתעשיות שאינן מוחרגות מהמכסים. עוד אמרו כי ההחרגה של ענפי התרופות והמוליכים למחצה לצד היציבות בסחר בשירותים העסקיים שעליהם לא יוטל מכס, מספקות בסיס יציב להמשך שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות. לפי מכון היצוא, "ישראל תצטרך למקד מאמצים דיפלומטיים וכלכליים כדי למזער את הפגיעה בה ולמצוא הזדמנויות חדשות בשווקים אחרים".
נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר אמר כי "על פניו אמירה שישראל מטילה מכסים על סחורה אמריקאית בשיעור של 33% (שיעור המכס שטען טראמפ כי ישראל מטילה על ארה״ב, י.א) לא מובנת ומכאן שהצעד של מכסים בסך 17% אינו ברור", אמר.
תומר הוסיף כי מהלך זה עלול לפגוע ביציבות הכלכלית של ישראל, להרתיע השקעות זרות בה ולהחליש את כושר התחרות של החברות הישראליות בשוק האמריקאי. "היה ותישאר כך, החלטה זו תהווה נסיגה ביחסי הסחר וההשקעות בין המדינות ובמיוחד לאור העובדה שקיים קשר רב שנים עם ידידות עמוקה ונאמנה בין שתי המדינות. אנחנו מקווים ומאמינים שההחלטה תהיה קצרת מועד ונעבוד עם משרדי האוצר והכלכלה והממשלה כדי לבטלה", אמר.
היבוא מארה"ב לישראל הסתכם אשתקד ב-15.8 מיליארד דולר, כש-9.1 מיליארד דולר מהם בסחורות ו-6.7 מיליארד דולר בשירותים.
"המבחן המרכזי הוא ביחסיות של התעשייה הישראליות לעומת תעשיות במדינות אחרות שפועלות מול השוק האמריקאי ובמבחן הזה ישראל לא נמצאת במקום הגרוע ביותר", אמר לכלכליסט תעשיין בכיר שמקיים פעילות ענפה מול השוק האמריקאי ובמסגרת פעילותו מחזיק גם חברות בנות בארה"ב.
לדבריו, "יש לנו עוד הרבה מאד מה ללמוד אודות ההחלטה של טראמפ מהלילה, לא כל התורה נכתבה ולא הכל סגור. לא בכדי גופים רבים עדיין לומדים את המהלך ואת ההשלכות האפשריות שלו וזאת גם מפני שלא בטוח שגם טראמפ בעצמו יודע. כבר ראינו שבמקרה של עזה הוא רוצה לגרש את כולם, לאחר מכן לגרש רק את מי שרוצה בכך. בחינת ההשלכות של המהלך האמריקאי על ישראל צריכה להיעשות גם אל מול מדינות שעלולות להיפגע הרבה יותר ממנה בעקבות ההחלטה. האופן שבו אותו מדינות יגיבו להחלטה בארה"ב חשוב לא פחות, שכן תגובתן עלולה לגלגל כדור שלג. הרבה לא ברור כרגע פרט לכך שכולנו נצטרך להיות מאד דרוכים בתקופה הקרובה".
קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ויו"ר האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), התייחסה גם לפן החיובי בהחלטתו של טראמפ: "מצד אחד, שיעור המכס שנקבע לישראל נמוך בהשוואה למדינות אחרות, דבר שיכול להוות יתרון תחרותי לחברות ישראליות מול חברות זרות לא-אמריקאיות. אך מאידך, תעשיית ההייטק הישראלית מתחרה בעיקר מול חברות אמריקאיות, ולכן ההשפעה הכוללת עשויה להיות מורכבת ותלויה בפרטי ההחלטה".
לדבריה, "אם המכסים יחולו על מוצרים פיזיים בלבד – כמו רכיבים אלקטרוניים, מכונות או מזון – ההשפעה הישירה על תחום ההייטק תהיה מוגבלת. עם זאת, הפגיעה הפוטנציאלית בענפים אחרים במשק עשויה להשפיע באופן עקיף גם על אקוסיסטם החדשנות.
"לעומת זאת, אם המכסים יחולו גם על מוצרי תוכנה, ובפרט על שירותי תוכנה במודל Software as a Service (SaaS) – תחום הפעילות העיקרי של רבות מחברות ההייטק הישראליות – מדובר במהלך שעלול לשנות מהותית את אופן הגישה של החברות הישראליות לשוק האמריקאי ואף להרתיע משקיעים ולקוחות פוטנציאליים. חשוב לבחון גם האם תחולת המכס תכלול ייצוא שבבים (צ’יפים), ענף אסטרטגי שבו לחברות ישראליות יש פעילות משמעותית וגלובלית".
