סגור
מימין: שר המשפטים יריב לוין והנגיד אמיר ירון
מימין: שר המשפטים יריב לוין והנגיד אמיר ירון. "בנק ישראל בקשר מתמשך עם משרד המשפטים בנושא" (צילום: יונתן זינדל/פלאש90, אלכס קולומויסקי)

בלעדי
יריב לוין תוקע גם את הוועדה למינוי דירקטורים בבנקים

בסוף פברואר סיים יו"ר הוועדה דוד חשין את תפקידו, ואף שהיה ידוע ביוני כי יעזוב, שר המשפטים לא מינה לו מחליף על רקע מאבקו במערכת המשפט. התוצאה: לא ניתן לבחור איש מהמועמדים לדירקטוריונים של לאומי ודיסקונט

המשבר במינוי בעלי תפקידים במערכת המשפט בישראל מגיע עד לוועדה למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה של בנק ישראל. ל"כלכליסט" נודע כי בסוף חודש פברואר עזב השופט בדימוס דוד חשין את תפקידו כיו"ר הוועדה, ושר המשפטים יריב לוין, שהוא האחראי המרכזי למינוי המחליף, טרם מינה מועמד אחר במקומו. התוצאה היא שלוועדה, שאמורה לבחור השנה מועמדים לדירקטוריון דיסקונט, לאומי והפועלים אין יכולת להמשיך ולעבוד, והיא אף דחתה בשל כך ישיבה לבחינת מועמדים לתפקידי דירקטור שתוכננה בתחילת החודש.
אם הנושא לא ייפתר, עלול להיווצר מצב שבו בהמשך השנה דירקטורים יסיימו את הקדנציה בבנקים, ולא ימונו להם מחליפים. הדבר אקוטי במיוחד בבנק לאומי, שבו דירקטוריון הבנק אמור לבחור במהלך הקיץ יו"ר חדש.
1 צפייה בגלריה
ראש הוועדה לבחירת דירקטורים בתאגידים הבנקאיים השופט בדימוס דוד חשין
ראש הוועדה לבחירת דירקטורים בתאגידים הבנקאיים השופט בדימוס דוד חשין
השופט בדימוס דוד חשין
לפי החוק יו"ר הוועדה למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה הוא שופט בדימוס של בית המשפט המחוזי או העליון. הוא אמור להיבחר על ידי שר המשפטים שצריך להתייעץ על כך עם נשיא בית המשפט העליון, כאשר ההחלטה גם כפופה לאישור נגיד בנק ישראל. אלא שלוין מעכב חלק מהמינויים הקשורים למערכת המשפט ובראשם גם נשיא קבוע לביהמ"ש העליון, וזאת על רקע מאבקו לשנות את אופי מערכת המשפט בישראל. העיכוב במינויים מחלחל גם לתפקידים שהם פחות משפטיים במהותם כמו יו"ר ועדה לבחירת דירקטורים בבנקים.
האירוע הנוכחי החל לפני תשעה חודשים: חשין הודיע ביוני שעבר שהוא מסתפק בקדנציה אחת כיו"ר הוועדה וביקש לעזוב בספטמבר לאחר שישלים שלוש שנים בתפקיד. בבנק ישראל חששו שלוין יתמהמה במינוי מחליף ובמכתב ששלח הנגיד פרופ' אמיר ירון ללוין ב־11 ביולי הוא ביקש ממנו למנות בדחיפות מחליף. לאור החשש שראשות הוועדה תישאר לא מאוישת, ביקש הנגיד מחשין להאריך את כהונתו, וזה הסכים להארכה בחצי שנה נוספת בלבד או עד אשר ימונה לו מחליף. ההארכה הסתיימה בסוף חודש פברואר, וחשין עזב אך לא מונה לו מחליף.
בוועדה בחנו אפשרות לכינוסה גם ללא יו"ר, אולם הדבר נתקל בקשיים משפטיים. הקושי המרכזי הוא הרכב הוועדה. הוועדה מורכבת מיו"ר ושני נציגי ציבור שהם כיום פרופ' מומי דהן ואורית קורן. אל השלושה מצטרפים בכל פעם שני דירקטורים מהבנק הרלוונטי שמקיים הליך לבחירת דירקטורים. לפי החוק אסור שלנציגי הבנק יהיה רוב בוועדה. ללא יו"ר, נוצר מצב של תיקו בין הנציגים החיצוניים לנציגי הבנק. ישנם מקרים שבהם חבר ועדה מנוע מלדון במועמד מסוים בשל היכרות שיש לו עימו. במצב שכזה עלול להיווצר רוב לא חוקי לנציגי הבנק בוועדה. לכן נכון לעכשיו פעילות הוועדה מוקפאת עד למינוי יו"ר חדש לוועדה, או אם יימצא בכל זאת איכשהו פיתרון יצירתי אחר.
לוועדה לבחירת דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה יש כוח רב בקביעת הדירקטוריונים במערכת הבנקאית. היא מציעה מועמדים לבנקים הפועלים, לאומי ודיסקונט וכן לחברת שב"א, המנהלת את תשתית התשלומים בכרטיסי אשראי בישראל. המועמדים הנבחרים עולים להצבעה באסיפת בעלי המניות של הבנקים, והם בוחרים מהרשימה המוצעת את הדירקטורים.
גם שאר בעלי המניות יכולים להציע מועמדים לדירקטוריון, אך בפועל הדבר לא נעשה, מכיוון שלפי החוק יוטלו מגבלות על בעלי המניות בפעילותם השוטפת מול הבנק, אם יהיה נציג מטעמם בדירקטוריון.
לכן כוחה של הוועדה משמעותי, והיא קובעת דה פקטו את כלל המועמדים לדירקטוריון בבנקים ללא גרעין שליטה. לא אחת גם נמתחה ביקורת על דרך פעילותה של הוועדה, על כך שהיא אינה שקופה בהחלטות סינון המועמדים לדירקטוריונים, וכן על כך שקיבלה החלטות שנויות במחלוקת במועמדים שבחרה לעומת אלו שפסלה.
בימים אלה אמורה הוועדה לעסוק בבחירת מועמדים לדירקטוריון לאומי ודיסקונט. בבנק לאומי הגשת המועמדות לוועדה הסתיימה בינואר. בלאומי אמורים להיבחר באסיפת בעלי המניות השנתית ארבעה דירקטורים, מתוכם לפחות שניים יהיו דירקטורים חדשים (ועוד שניים מסיימים קדנציה ויתמודדו לכהונה נוספת). הבחירות לדירקטוריון לאומי הן מהותיות, שכן הרכב הדירקטוריון החדש יצטרך בקיץ הקרוב לבחור יו"ר חדש לבנק במקום היו"ר הנוכחי שמואל בן צבי. בן צבי אמנם מונה לתפקיד רק בשנה שעברה, אך יצטרך לעזוב לאחר שישלים תשע שנים כדירקטור בבנק (משך הזמן המקסימלי בו ניתן לכהן כדירקטור בבנק ללא גרעין שליטה). כך שאם המשבר הנוכחי בקיפאון של הוועדה למינוי דירקטורים לא ייפתר, יהיו לכך השלכות עד למינוי יו"ר לבנק.
גם בדיסקונט התחיל להתקדם תהליך למינוי דירקטורים, כאשר הגשת המועמדות לוועדה הסתיימה בפברואר. בדיסקונט גם אמורים להיבחר השנה ארבעה דירקטורים, מתוכם לפחות דירקטור אחד חדש. בנוסף לכך בתקופה הקרובה גם אמור להתחיל תהליך להגשת מועמדות לוועדה לתפקיד דירקטור בבנק הפועלים.
המקרה הנוכחי מצטרף לסדרת אירועים של עיכוב במינוי משרות שעליהם אחראית הממשלה הנוכחית בין אם ממניעים פוליטיים אדיאולוגיים או בשל גרירת רגליים. כך למשל מזה שנה וחצי מתנהלת רשות שוק ההון ללא יו"ר במשרה קבועה, כשתהליך המינוי שעליו אחראי שר האוצר נגרר זמן רב. גם מינוי קבוע לתפקיד נשיא בית המשפט העליון לא נעשה מאז עזבה אותו הנשיאה אסתר חיות באוקטובר אשתקד, כאשר כאן העיכוב נעשה על ידי לוין שניסה להשפיע על הרכב הוועדה למינוי שופטים. גם מינויים כמו יו"ר לחברת חשמל ויו"ר רשות ניירות ערך התעכבו זמן רב עד אשר אוישו.
מבנק ישראל נמסר כי "בעקבות הודעתו של השופט (בדימוס) דוד חשין נשיא בית המשפט המחוזי לשעבר על כוונתו לסיים את כהונתו כיו"ר הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים עד חודש פברואר 2024, פנה נגיד בנק ישראל כבר ביולי 2023 לשר המשפטים בבקשה שיציע, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, מועמד לכהן כיו"ר הוועדה. בנק ישראל נמצא בקשר מתמשך עם משרדו של שר המשפטים בנושא". מלשכת שר המשפטים נמסר בתגובה: "השר לוין הציע למ"מ נשיא העליון כמה שמות, שטרם התקבלה הסכמה למינויים. השר ימשיך לנסות להגיע להבנות על מנת לאייש את התפקיד בהקדם".