סגור
כספומט בנק לאומי עיר ימים נתניה
כספומט. בתשעת החודשים הראשונים של 2023 עמדו רווחי הבנקים על כ-21 מיליארד שקל (צילום: מור כוכבי)

פרסום ראשון
"המס על הבנקים יגדיל את הכנסות המדינה, אך עלול להתגלגל ללקוחות"

לקראת הדיון מחר בוועדת הכספים, שלח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך בנושא העלאת המס על רווחי הבנקים, שמתוכנן לגדול מ-17% ל-26% למשך שנתיים. במסמך צוין כי בחו"ל כבר הוארך המס בעקבות הימשכות הריבית הגבוהה, שהייתה הגורם לעלייה ברווחיות הבנקים

"העלאת המס על רווחי הבנקים צפויה להגדיל את הכנסות המדינה מצד אחד, וישנה אפשרות שחלק מהעלאת המס תגולגל לציבור הלקוחות מצד שני, שכן שוק הבנקאות הוא ריכוזי יחסית"- כך נקבע במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנשלח אל חברי ועדת הכספים לקראת הדיון שייערך מחר (ג') בוועדה בנושא הגדלת המס על הבנקים המתוכננת בתקציב.
במרכז המחקר והמידע של הכנסת מעלים חשש כי הבנקים ירעו את הריביות המוצעות ללקוחותיהם, בכדי לפצות עצמם על אובדן הרווח כתוצאה מהגדלת המס עליהם המתוכננת בתקציב הקרוב. מנגד, הם גם מנסים להשמיע טון מעודד יותר, ומציינים כי היות שהגדלת המס היא זמנית (עד לסוף 2025), ייתכן שהבנקים אכן יספגו את העלאת המס.
במסגרת תקציב המדינה מוצע כי המס על הבנקים יגדל לאור העלייה החדה ברווחיהם בעקבות עליית הריבית והאינפלציה. במקום מס רווח של 17% ישלמו הבנקים מס בגובה של 26% מהרווח. הגדלת המס תהיה תקפה לתקופה שממרץ 2024 ועד לסוף שנת 2025, ובמשרד האוצר מעריכים שהיא תניב למדינה הכנסות בהיקף של 1.4 מיליארד שקל. מהגדלת המס יוחרגו בנקים עם נתח שוק של עד 5%, כאשר הכוונה בעיקר לבנק ירושלים. הבנקים כצפוי מתנגדים בחריפות להעלאת המס וטוענים שמדובר במס מפלה. לפי הערכות, הם גם מתכוונים לעתור לבג"ץ אם המס יאושר.
מרכז המחקר והמידע מציג גם נתונים לגבי מס היתר בעולם. במסמך הוסבר כי שש מדינות באירופה מטילות מס על רווחי יתר בבנקים: איטליה, ספרד, שבדיה, צ'כיה, הונגריה וליטא. "ספרד ואיטליה הן שתי הכלכלות הגדולות באירופה שהטילו מסים חדשים על רווחי הבנקים בעקבות העלייה בריבית. כמה ממשלות אחרות, במיוחד במרכז ובמזרח אירופה, הלכו בעקבותיהן", נכתב במסמך.
הגדלת המס נעשתה במרבית המדינות גם כן באופן זמני, אלא שבמסמך צוין כי באוקטובר האחרון ממשלת ספרד למשל החליטה על הארכת המועד להגדלת המס מעבר לשנתיים שנקבעו, וייתכן שהדבר יוביל לצעדים דומים מצד מדינות נוספות. "הסבירות ששיעורי הריבית יישארו ברמות הנוכחיות או דומות מגדילה את האפשרות שתקופת הזמן בה מוטלים המיסים הללו תתארך מעבר לתכנון המקורי", מציינים במסמך בהתייחס לאירופה, אולם הדבר עשוי להיות תקף גם לגבי ישראל.
סקירת מרכז המחקר והמידע של הכנסת כוללת את נתוני הרקע שהביאו למהלך, ובראשם העלייה החדה ברווחיות הבנקים בשנתיים האחרונות בעקבות עליית הריבית והאינפלציה. לפי המסמך, המרווח הפיננסי (פרמטר המגלם את הפער בין ריבית הפקדונות לאשראי) עלה מ-2% בשנת 2021 ל-2.9% נכון ליוני 2023. העלייה במרווח הפיננסי תורגמה לזינוק ברווחי הבנקים, וכך בעוד בשנת 2021 הם הרוויחו 18.5 מיליארד שקל, הרווח קפץ ל-23.7 מיליארד שקל בשנת 2022 ובתשעת החודשים הראשונים של 2023 כבר הגיע ל-20.9 מיליארד שקל.