יש לכם מינוס בבנק? יש סיכוי שבחודש הבא תשלמו עליו יותר
בגלל עיכוב שיום כיפור יוצר בכניסת שכר ספטמבר, מיליוני שכירים באוברדראפט עלולים לשלם בחודש הבא יותר ריבית על המינוס. מבחינת בנק ישראל מדובר רק בבאג קטן ולא משמעותי, אך בפועל הבנקים יכניסו לכיסיהם מיליוני שקלים נוספים מהציבור
בחסות יום הכיפורים גוזרים הבנקים קופון על הציבור. ערב הצום יוצא השנה ב־1 באוקטובר, יום בו שכירים רבים אמורים לקבל את משכורת ספטמבר. אולם מאחר שהבנקים לא מחשיבים את ערב יום כיפור כיום עסקים, המשכורות יועברו רק ביום שישי, 3 באוקטובר. בהנחה שהבנקים נסגרים ביום שישי כבר לקראת 12 בצהריים, כנראה שחלק מהמעסיקים יעבירו את המשכורות לעובדים רק ביום ראשון, 5 באוקטובר. כך, מי שנמצא באוברדראפט בחשבון העובר ושב (כלומר חשבון שנמצא במינוס) בבנק עלול לשלם ריבית על המינוס עבור שלושה עד חמישה ימים, לכאורה ללא הצדקה.
הבנקים עובדים חלקית בערב יום כיפור מתוקף הנחיות בנק ישראל, ואינם מחשיבים אותו כיום עסקים, ומערכת התשלומים של בנק ישראל (מערכת זה"ב – זיכויים והעברות בזמן אמת) מושבתת. בנק ישראל מודע לבעיה, אולם מבחינתו מדובר בבאג קטן ולא משמעותי שנובע מחוסר הסנכרון בין חגי ישראל ללוח השנה הלועזי.
האומנם לא משמעותי? נכון ל־2024, כמעט 40% מהישראלים נמצאו במינוס למשך זמן נתון. כלומר כמעט 2.5 מיליון איש נמצאו ביתרה כספית שלילית לאורך זמן, והשכירים שביניהם ישלמו השנה יותר עבור הריבית.
על פי נתוני בנק ישראל, נכון למרץ 2025 יתרת העו"ש השלילית בחשבונות הבנקים הסתכמה ב־9.5 מיליארד שקל. הריבית על המינוס היא כ־12.1% לשנה. מתוך כך ההכנסות התיאורטיות שגוזרים הבנקים על המינוס הן 1.15 מיליארד שקל בשנה. כלומר, שלושת ימי המינוס שנכפו על ציבור החייבים יעלו להם 9.5 מיליון שקל שיינחתו היישר לתוך כיסי הבנקים. אם חלק מהמעסיקים לא יספיקו להעביר את המשכורות ביום שישי, אלא רק ביום ראשון, התשלום על הריבית למי שנמצא במינוס צפוי להיות גבוה הרבה יותר.
1 צפייה בגלריה
המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. בבנק ישראל מקווים שחברות יקדימו תשלום לעובדים
(צילום: אביגיל עוזי)
לנוכח המצב שנכפה על הנמצאים במשיכת יתר בבנקים, ישנם ארגונים במשק שבתקופת החגים מעבירים את המשכורת מוקדם יותר, כלומר ב־30 בספטמבר. מבדיקה מדגמית של כלכליסט עם ארגונים ניכר כי עסקים עם עובדים שכירים רבים שמחזיקים בכוח מול ההנהלה – חברות ביטוח והעובדים בהן הם דוגמה טובה לכך – ממהרים לשלם טרם החג כדי למנוע את המצב הזה בדיוק.
מבדיקת כלכליסט עם הבנקים עולה כי לפחות שני בנקים, דיסקונט ומזרחי טפחות, ישלמו לעובדים שלהם טרם כניסת החג. בנק הפועלים ישלם אחרי. בנק לאומי ובנק הבינלאומי לא ענו על בקשת המידע מכלכליסט נכון לכתיבת שורות אלו.
משיחות עם בכירים בענף עולה כי גם בנק ישראל משליך יהבו על כך שהחברות יקדימו תשלום לעובדים.
אולם עסקים אלו בשנה הנוכחית ישלמו כפול על המאמץ להיטיב עם העובדים, במיוחד החברות הציבוריות שמפרסמות את הנתונים שלהן באתר הבורסה. זאת מאחר שיום כיפור נכנס ביום האחרון של הרבעון השלישי ל־2025 ויחליש את תזרים המזומנים, כלומר הכסף הנכנס לעומת הכסף היוצא, שתציג החברה בפני הציבור. הדבר נכון במיוחד עבור חברות שעתירות בכוח אדם.
למה מערכת זה"ב סגורה ביום כניסת החג? לא ברור. הרי הבנקים עצמם מקבלים קהל בערב יום כיפור, אבל מדגישים שזה לא יום עסקים.
לאומי ובנק הפועלים סיכמו את המחצית הראשונה של השנה עם רווח כולל של 10 מיליארד שקל, לעומת 9.2 מיליארד שקל במחצית השנה המקבילה. חמשת הבנקים הגדולים רשמו רווח של 8.3 מיליארד שקל ברבעון השני בלבד ו־16 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה. המלחמה, הקשיים הכלכליים, הקיפאון בענף הנדל"ן עד כה לא דגדגו אפילו את רווחי הבנקים, שצפויים השנה לעקוף את השיא של 30 מיליארד שקל ברווח שנתי.
סכומים אדירים אלו מקטינים את הרווח הקל שיבצעו הבנקים לנוכח החג. ונכון, תשלום על מינוס של במשך שלושה ימים מתבטא בשקלים בודדים עבור הלקוח הממוצע שנמצא במינוס. אם כי מדובר במהלך שבא להבהיר לציבור כי קידום אינטרסים של עובדי הבנק לא יעשה על חשבונם.
השינוי יכול להגיע גם מהבנקים עצמם. שני הבנקים הגדולים הכריזו על הטבות מקוריות — שתי מניות של הבנק במתנה ללקוחות הפועלים והנחה של 0.25% ריבית על הלוואות ללקוחות לאומי. הטבות אלו מרמזות על ניסיון של הבנקים לשפר במאומה את התדמית שלהם בציבור. נאה תהיה החלטה כוללת של הנהלות הבנקים על ויתור התשלום לנוכח גביית הריבית במינוס של העובדים השכירים על לא עוול בכפם.
