שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

רמי לוי קיבל 170 מיליון שקל בעשור בדמי שכירות מרמי לוי

רשת הסופרמרקטים הציבורית שבשליטת חברה פרטית של לוי משלמת לה דמי שכירות שנתיים של עשרות מיליוני שקלים, שרק גדלים משנה לשנה — ועוד עשרות מיליוני שקלים לחברות שבהן לוי שותף. החברה: "לא מדובר בעסקה חריגה"

אלי שמעוני 07:0213.03.17

אמנם רשת הסופרמרקטים רמי לוי שיווק השקמה משלמת למנכ"ל ולעומד בראשה רמי לוי שכר בעלות שנתית של כ־3 מיליון שקל, אבל מתברר שמרבית ההכנסות שלו מהרשת הן בכלל מתחום הנדל"ן. לוי משכיר סופרמרקטים לחברה הבורסאית ב־30–35 מיליון שקל בשנה. חלק מהנכסים מושכרים לרשת באופן ישיר באמצעות חברות בבעלותו המלאה של לוי וחלק באמצעות חברות שבהן הוא שותף.

 

היקף עסקאות השכירות גדל בכל שנה. ב־2007, שבה הונפקה שיווק השקמה בבורסה, שכרה החברה מלוי ושותפיו עשרה נכסים בכ־10 מיליון שקל, ואילו ב־2015 כבר שילמה הרשת דמי שכירות של כ־20.5 מיליון שקל לחברות של לוי ועוד 14.5 מיליון שקל לחברות שבהן לוי שותף. דו"חות 2016 של החברה עדיין לא פורסמו, אך לפי הערכות הסכום גדל עוד יותר, עם השכרת נכסים נוספים, ובהם המרכז הלוגיסטי במודיעין שבו שותפה חברה פרטית של לוי (50%). ההכנסות לחברה־האם של לוי הסתכמו בעשור האחרון בכ־170 מיליון שקל. לחברות שבהן לוי שותף שולמו כ־44 מיליון שקל בדמי שכירות מאז 2013. לפני כן לא דווח על תשלום לחברות אלה.

 

כאשר בעל מניות מהותי עושה עסקאות עם החברה הבורסאית שהוא עומד בראשה, העסקאות מוגדרות בחוק כעסקאות בעלי עניין. לרוב עסקאות מסוג זה אמורות להיות מאושרות על ידי האסיפה הכללית של בעלי המניות של החברה, באופן שנותן משקל רב להצבעה של בעלי המניות שאינם בעלי השליטה. ואולם, במקרה של רשת רמי לוי ההסכמים מעולם לא הגיעו לאישור האסיפה.

 

 

מנצלים הקלה רגולטורית

 

בחברה אומרים כי מדובר בעסקאות לא מהותיות, שנעשו במהלך העסקים הרגיל של הרשת. לפיכך אין צורך באישור אסיפת בעלי המניות. החוק, לעומת זאת, דורש כינוס אסיפה עבור אישור עסקאות אף בסדרי גודל קטנים. כך למשל, כאשר רצתה הרשת לחדש את מינויה של עדינה, אשתו של לוי, לגזברית בחברה בעלות שכר שנתית של 1.2 מיליון שקל - היא נאלצה לזמן אסיפה כללית של בעלי המניות לצורך אישורו.

 

בנוסף, הרשת מנצלת הקלה רגולטורית שמאפשרת לה לחשוף פחות מידע על העסקאות עם לוי. עד 2010 החברה היתה מחויבת לדווח לבורסה על ההתקשרות בהסכמי השכירות ולפרט את תוכנם. הדיווח האחרון בנושא, בשלהי 2009, כלל חוות דעת של שמאי ופירוט של הסכומים שמשלמת הרשת כשיעור מהמכירות ושל אלה שמשולמים כשכירות בתשלום קבוע. לדוגמה, בסניף בעטרות שילמה אז רשת רמי לוי הבורסאית ללוי 45 שקל למ"ר או 2% מהמכירות, הגבוה מביניהם. בעקבות חוות דעת שקיבלה החברה מרשות ני"ע היא הפסיקה לפרסם גילוי זה בטענה כי לא מדובר בעסקאות מהותיות.

 

רמי לוי רמי לוי צילום: אוראל כהן

 

רשת רמי לוי משתפת את כלל בעלי מניותיה - ולא רק את בעלי השליטה - ברווחיה הנאים. מאז הנפקתה בבורסה ב־2007 חילקה החברה דיבידנדים בסכום מצטבר של כ־680 מיליון שקל, מתוכם קיבל לוי עצמו כ־400 מיליון שקל. זו נקודה הראויה לציון מכיוון שבבורסה של תל אביב קיימות לא מעט חברות שעסקאות בעלי עניין הן דרך להעביר את משאביהן לבעלי מניות מסוימים ולא לכלל הציבור. רשת רמי לוי אימצה ב־2010 מדיניות דיבידנד שקובעת כי היא תחלק 60%–75% מרווחיה לבעלי המניות.

לוי מחזיק בפחות מ־45% מהרשת בשווי שוק של כמיליארד שקל. במהלך השנים הוריד לוי את שיעור אחזקותיו ברשת, ובמקביל המוסדיים, הציבור וקרנות השקעה זרות הגדילו את חלקם בחברה.

 

"גילוי מלא ומפורט"

 

מחברת רמי לוי שיווק השקמה נמסר בתגובה: "עסקאות שכירות בין הרשת לבין חברות הקשורות לבעל השליטה נבחנות לפי סעיף 270 לחוק החברות, ובהתאם לכך לא סווגו כעסקה חריגה. משאין מדובר בעסקה חריגה כמשמעה בחוק החברות — היא מאושרת, בהתאם לחוק, על ידי ועדת הביקורת והדירקטוריון (בהרכב חסר ללא בעל השליטה או בני משפחתו) ולא על ידי האסיפה הכללית. נוסף על כך, עסקאות כאלה מקבלות גילוי מלא ומפורט בדו"ח השנתי של החברה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x