ועידת לונדון
"נשים חייבות לדרוש מקום ליד השולחן - ואז לצרף אליו אחרות"
כך אמרה מיכל פרימן-שור, ראש תחום השווקים בישראל בבורסת לונדון, בוועידת Mind The Tech London 2025 של כלכליסט ובנק לאומי. נועה תמיר, מנכ"לית כלכליסט: "אנחנו לא ספרטה, אנחנו ההיפך - אנחנו מאמינים בבניית גשרים והזדמנויות". דבי שפירו מהשגרירות הבריטית בישראל: "תמיכה בנשים יזמיות הכרחית לעתיד טוב יותר"
"נשים חייבות לדרוש מקום ליד השולחן, ואז לההפוך את השולחן לארוך יותר כדי שאחרות יוכלו להצטרף", כך אמרה מיכל פרימן-שור, ראש תחום השווקים בישראל בבורסת לונדון, בפאנל "נשים מובילות" שהתקיים היום (ג') במסגרת ועידת Mind The Tech London 2025 של כלכליסט ובנק לאומי.
פרימן-שור הדגישה את חשיבות הנוכחות הנשית בתחום הטכנולוגיה העמוקה והבינה המלאכותית. "אנחנו חיים בזמנים יוצאי דופן. בינה מלאכותית וטכנולוגיה משנות תעשיות, משכתבות מודלים עסקיים ומעוררות שאלות עמוקות על אתיקה, אמון ואחריות", אמרה. "באותו זמן, נשים עדיין לא מיוצגות מספיק בתחומים האלה, במיוחד כמייסדות ומשקיעות".
לדבריה, "כשאני חושבת על דיפטק ובינה מלאכותית, אני לא רואה רק אלגוריתמים ודפוסים. אני רואה את האפשרות לפתור את הבעיות הקשות ביותר של האנושות ולבנות טכנולוגיות שמשקפות את העתיד. ללא נשים ליד השולחן, אנו מסתכנים בבניית מערכות שמשקפות את הדעות הקדומות של אתמול במקום את אלה של מחר".
פרימן-שור הדגישה את הערך הייחודי שמביאות נשים יזמיות ומשקיעות: "כמייסדות ומשקיעות אתן מביאות משהו חדש - חוסן שנוצר מאתגרים, יצירתיות שחודדה על ידי זלזול, ונחישות לא רק לבנות חברות מוצלחות, אלא לבנות חברות משמעותיות".
נועה תמיר, מנכ"לית כלכליסט, הדגישה את חשיבות האירוע בתקופה מורכבת. "זה האירוע האהוב עליי, של הנשים היזמיות. מרגש לראות כל כך הרבה נשים יוצאות דופן כחלק מהוועידה שלנו בלונדון. ישראל עוברת עכשיו ימים קשים, אבל אנחנו לא ספרטה, אנחנו ההיפך. אנחנו מאמינים בבניית גשרים והזדמנויות ולהניע צמיחה דרך עסקים, טכנולוגיה ושיתוף פעולה".
דבי שפירו, מנהלת תחום עסקים וסחר בשגרירות בריטניה בישראל, הציגה את החוזק של הקשרים הכלכליים. "הקשר הכלכלי בין בריטניה לישראל ממשיך להיות חזק. סך הסחר בסחורות ושירותים עומד על 6 מיליארד פאונד, ומשקף לא רק את החוסן של קשרי הסחר שלנו, אלא גם את התיאבון הגובר לשיתופי פעולה במגזרים כמו טכנולוגיה, מדעי החיים, סייבר ושירותים פיננסיים".
שפירו הוסיפה: "בריטניה פתוחה לעסקים עם חברות ישראליות, ולונדון היא המאיץ המושלם לסטארט-אפים ישראליים, ומציעה גישה לשווקים גלובליים, רשתות עמוקות של השקעה ומערכת טכנולוגית תוססת שמקבלת בברכה כישרונות ורעיונות מגוונים".
פרימן-שור קראה להגדיר מחדש את המושג הצלחה: "בואו נגדיר מחדש הצלחה בדיפטק ובינה מלאכותית לא רק במונחים של הערכות שווי ואקזיטים, אלא בהשפעה שאנו יוצרים, במחסומים שאנו שוברים ובאנשים שאנו מעוררים אצלם השראה. העתיד של בינה מלאכותית ודיפטק נכתב כאן ועכשיו, ובחדר הזה נמצאות המחברות".
בורסת לונדון, לדבריה, "פותחת דלתות. כשמוסדות מהמעמד הזה עומדים מאחורי הכללה (inclusion), זה שולח מסר חזק - שהעתיד של פיננסים וחדשנות חייב להיות מגוון". תמיר סיכמה: "כל אחת מכן היא הוכחה שמנהיגות יכולה לבנות עתיד של יזמות ותקווה".
"הסיבה שאני משקיעה בנשים יזמיות היא כדי להתעשר"
במסגרת אירוע יזמיות בוועידה, שוחחה מרלה שפירו, שותפה מנהלת ב-HERmesa, עם אלינור הוניגשטיין מ-Startup Grind. "הסיבה שאני משקיעה בנשים יזמיות היא כדי להתעשר", אמרה שפירו.
שפירו, יוצאת וול סטריט שעברה לעולם היזמות הטכנולוגית, ייסדה את HERmesa בתחילת 2020 כקרן המתמחה בחברות בהנהגת נשים. "התחלתי עם לוגו ורעיון של 'נשים כמוני רוצות לכתוב צ'קים', התפתחנו וגדלנו והשקענו עד היום ב-35 חברות טכנולוגיות בהנהגת נשים".
המסגרת שפיתחה HERmesa לבחירת השקעות מכונה על ידי מרלה "הרכב והמסע" (The Vehicle & The Journey). "הרכב הוא הבעיה, הפתרון, הגישה לשוק והצוות", הסבירה שפירו. "אם הרכב לא כשיר לדרכים, אתה אפילו לא טורח לצאת למסע. אנחנו בוחנים אם זו בעיה בוערת, האם הפתרון באמת פותר את הבעיה, איך מגיעים ללקוחות באופן בר-קיימא והכי חשוב - האם הצוות יוצא דופן".
לדבריה, רק 25% מהחברות עוברות את שלב הרכב, ועוד 10% בלבד שורדות את "המסע" - בחינת גודל השוק, התחרות, המודל העסקי והכספים. "אנחנו מחפשים רמות יוצאות דופן של משהו מיוחד באמת בכל הגורמים האלה".
שפירו זיהתה שני מאפיינים משותפים למייסדות המצליחות בפורטפוליו של הקרן: "ראשית, חוסן שמשמעותו אמונה עצמית. המייסדת באמת מאמינה במה שהיא עושה. הרבה מהמייסדות שלנו הן מהגרות – נשים שמוכנות לעזוב את המדינה שלהן ולהתחיל מחדש".
השני הוא ביצוע מהיר: "זמן זה כסף. נשים בדרך כלל מגייסות פחות כסף מגברים, יש להן פחות זמן להוכיח את התזה שלהן. המייסדות הטובות ביותר לא רק מבצעות במהירות מדהימה, אלא כשמשהו משתבש, הן עושות פיבוט (שינוי כיוון אטסטרגי של הסטארט-אפ – ח"ג)".
מרלה נתנה כדוגמה לדבריה מייסדת סינית שהגיעה לבריטניה עם שתי מזוודות ובלי אנגלית, ובנתה טכנולוגיה שנועדה לעזור באמהות. "היא הייתה מדהימה טכנית, אבל עם אפס ידע במכירות", אמרה שפירו. "כשהשקענו בה, חיברנו אותה עם מנטור שלימד אותה למכור. היום היא אומרת לי 'יש לי שני אנשי מכירות כי אז הם מתחרים וככה מקבלים את הטוב ביותר'".
לדברי מרלה, המחקרים מראים כי קבוצות מגוונות מביאות ביצועים טובים יותר. "מחקר שיצא השנה מראה כי 70% ממייסדי היוניקורנים בארה"ב הם אנדרדוגים - מהגרים, נשים או שחורים. אבל רק 10% מהם נתמכו על ידי עשרת קרנות ההון-סיכון המובילות בשלבים מוקדמים".
"האנשים שמשקיעים ב-HERmesa נמצאים כאן כדי לעשות כסף. הסיבה שאני משקיעה בנשים זה כדי להתעשר", הוסיפה שפירו.
על השאלה אלו הזדמנויות קיימות לנשים יזמיות, השיבה שפירו: "נשים יכולות לעשות בדיוק מה שגברים עושים. אז ברור שבינה מלאכותית, ברור שרובוטיקה, ברור שדיפנס".
לסיום, סיפקה שפירו עצה שהיא לקחה מעמיתה שלה. לדבריהף במהלך פאנל בהשתתפות נשים אמרה אחת המייסדות: 'אוי, זה יהיה כל כך קשה לגייס כסף', והעמיתה של שפירו השיבה לה: 'טוב, אם את לא מאמינה בזה, למה את בכלל עושה את זה?'. "העצה שלי היא פשוט להיות חדורה באמונה עצמית. רק ככה תצליחי", סיכמה שפירו.
"תעמידי פנים שאת שותפך הגבר"
"תעמידי פנים שאת שותפך הגבר" - זאת עצת הזהב של ת'וריה ונבר, מנכ"לית ושותפה-מייסדת של Evaro, לנשים יזמיות שעושות את צעדיהן הראשונים בגיוס כספי הסבב הראשון של הסטארט-אפ שלהן. ונבר אמרה את הדברים במושב "מעבר לפריצות דרך: נשים מובילות ב-AI וב-Deep Tech".
הפאנל, בהנחיית קנדיס קריגר, עורכת העסקים והטכנולוגיה של Jewish News, איגד יזמיות ומשקיעות מובילות הפועלות בחזית ההייטק הישראלי והעולמי, כדי לבחון את האתגרים הייחודיים לצד ההזדמנויות העצומות עבור נשים בהייטק. מלבד ונבר, בפאנל השתתפו גם אורנית שנער, שותפה-מייסדת של "יזמיות" ושותפה בקרן RAIN; אלה גולדנר לוי, מנכ"לית שותפה בקרן Sanchi Capital וחברת ועדת ההשקעות של Collective Equity; נועה חבצלת, ראש Google Accelerator לאזור EMEA. כל אחת מהן שיתפה במסע האישי והמקצועי שלה ובנקודת המבט שלה על האקו-סיסטם הטכנולוגי.
4 צפייה בגלריה
משתתפות הפאנל, משמאל: קנדיס קריגר, אלה גולדנר לוי, נועה חבצלת, ת'וריה ונבר ואורנית שנער
(צילום: אוראל כהן)
קריגר פתחה את השיחה בהצגת נתונים על מעורבות נשים בתעשיית ההייטק: בשנה הקודמת, צוותי יזמות שכללו נשים בלבד קיבלו בסך הכל 2.3% ממימון ההון סיכון העולמי. בישראל, הנתון היה אמנם כפול מהממוצע העולמי, אך עדיין נמוך מאוד. בין 2021 ל-2024, רק 4.3% ממימון ההון סיכון העולמי זרם לסטארט-אפים עם מנכ"ליות. זאת על אף שמחקרים חוזרים ונשנים מראים שחברות עם נשים והנהלות מגוונות מניבות תשואות גבוהות יותר וביצועי צוות טובים יותר.
אלה גולדנר לוי, מהנדסת במקצועה ושותפה-מייסדת של Zinc, ציינה כי על אף שחצי מתיק החברות של Zinc כולל מייסדת אישה, רבות מהן התקשו לגייס הון ראשוני, מה שהוביל אותה להקים את Alma Angels.
אורנית שנער, בהתייחסה לפערי המימון המתמשכים, אמרה: "זו עדיין בעיה והמספרים מדברים בעד עצמם". היא הצביעה על בעיות מערכתיות כמו גישה מוגבלת להון בשלבים מוקדמים, כאשר נשים רבות כלל אינן מכירות אנג'לים או חברים עשירים שיכולים לעזור. גורם משמעותי נוסף שהדגישה הוא המחסור בנשים שמשקיעות או מנהלות קרנות, אם כי היא ציינה שהקרן שלה מתקדמת לעבר יותר שותפות מנהלות. שנער גם הדגישה את חשיבות מודל החיקוי: "את צריכה לראות יותר נשים מצליחות כדי להאמין שגם את יכולה". ובכל זאת, היא הביעה אופטימיות שהדורות הבאים לא יצטרכו פאנלים כאלה כלל.
ת'וריה ונבר, שהחלה את דרכה כמהנדסת תוכנה והפכה לרופאה בחדרי מיון, סיפקה מבט אישי על האתגרים של יזמות במסלולים לא שגרתיים. בתחילה מימנה את הסטארט-אפ שלה, E around, מכספה האישי שהרוויחה במשמרות לילה בבתי חולים, ורק לאחר מכן נחשפה לעולם ההון סיכון. חוויית הגיוס שלה חשפה הטיה מגדרית בולטת. היא סיפרה שכאשר פנתה למשקיעים דרך לינקדאין, שיעור ההמרה שלה היה נמוך בהרבה בהשוואה למקרים שבהם "העמדתי פנים שאני השותף הגבר שלי". בנוסף, בעוד שהיא קיבלה תשובות מנומסות, הודעות ל"שותף הגבר" שלה הניבו מיד שיחות והזמנה לפגישות.
היא חשפה גם שקרנות הון סיכון "מנכות אוטומטית משהו כמו 33%-50% מכל מה שאת מציגה בתחזית שלך, כיוון שהן רגילות שגברים מפריזים ומבטיחים הבטחות יתר". העצה שלה? "תשחקי מלוכלך. תעמידי פנים שאת השותף הגבר שלך" וגם "אל תציגי את המספרים האמיתיים שלך".
הדיון עבר לשאלה כיצד נשים מעצבות מחדש את תחום ה-AI וה-Deep Tech. נועה חבצלת, שמובילה את Google Accelerator לאזור EMEA, הביעה אופטימיות וראתה ב-AI "דרך להשוות את מגרש המשחקים". לדבריה, AI מחייב את כולם "ללמוד אותו מחדש", מה שיוצר הזדמנויות חדשות.
חבצלת אף ציינה כי AI עשוי להפחית את הצורך במומחיות טכנולוגית עמוקה, ולאפשר ליותר נשים - גם ללא רקע מובהק ב-STEM - להוביל חברות טכנולוגיה. היא הדגישה את תשוקתה למיזוג בין אקדמיה, מחקר ו-AI, וחזתה שזה ייצור את "היוניקורנים הגדולים הבאים". מבחינתה, מדובר בהזדמנות עצומה ליצירת הלך רוח יזמי לנשים רבות בעולם האקדמיה.
אלה גולדנר לוי הסכימה לגבי הפוטנציאל של ספין-אאוטים אקדמיים, וציינה ש-10% מההשקעות שלהן הן ספין-אאוטים ישירים מאקדמיה, ורבות נוספות נולדו מחוקרים שעזבו את האקדמיה אך שמרו על הקניין הרוחני והידע. עם זאת, היא הביעה ספק לגבי השפעת ה-AI על גיוס הון, והזהירה שהשימוש המוגבר ב-AI לכתיבה וקריאה של מצגות עלול דווקא להקשות על נשים כיוון שהוא עלול לדחוף משקיעים חזרה ל"warm introductions" (היכרות דרך קשרים אישיים, המלצות הדדיות או רשתות קיימות), שבהם הקשר האנושי והאמון קריטיים עוד יותר - ופחות באמצעות פנייה יזומה לאנשים שאין עמם היכרות מוקדמת. נועה חבצלת הכירה בחשש הזה, אך הדגישה את ההזדמנות "לעצב את נוף ה-AI... להיות פחות מוטה ויותר מייצג", וכן לפתח AI אתי.
בשיחה על גיוסי המשך והרחבת פעילות, הסבירה שנער כי בשלבים מתקדמים יותר "המגדר הופך ללא רלוונטי לחלוטין, אם החברה גדולה מספיק והמספרים חזקים". גולדנר לוי הוסיפה שנשים צריכות להיות נועזות יותר בשאיפות הפיננסיות שלהן: "זה לא הרומן הרומנטי של לעזור לסטארט-אפים להצליח. זה נחמד, אבל אם את כאן רק בשביל הרומנטיקה, תקראי ספר. זה עסק של לעשות כסף, נכון? בסופו של דבר".
היא ציינה כי השקיעה למעלה מ-150 מיליון דולר, ומתוכם רק חלק קטן הגיע לנשים, "לא כי לא רציתי, לא כי הן לא היו טובות - אלא כי הן פשוט לא הופיעו". העצה שלה: "את חייבת להופיע".
באשר לקצב שריפת המזומנים והתרחבות אחראית, אמרה נועה חבצלת שהיא רואה קצב שריפה דומה בין יזמים ליזמות. היא הדגישה את חשיבות הקהילה: "תקיפי את עצמך בקהילה טובה, עם אנשים שמבינים מה את מנסה לעשות". גולדנר לוי התייחסה לשינוי שחל בשוק: בעוד שמשקיעים הפכו בתחילה לשמרנים יותר, הופעת ה-Gen AI "שיחררה את החגורה", והובילה למטריקות אגרסיביות ולמיקוד בצמיחה מתפרצת, מה שמקשה על אחרים לגייס.
ונבר סיפרה כי החברה שלה בחרה בדרך שונה: היא השיגה רווחיות - לפני שפנתה להשקעות. זה העניק לה עמדת כוח, שהביאה להצעות מימון רבות. שנער חיזקה זאת והצביעה על "פער פרה-סיד הולך וגדל", שבו משקיעים דורשים יותר הוכחות מסחריות וולידציה, ומאלצים יזמים להיות "מאוד ממוקדים, יעילים בהון... ולתעדף את נקודת המפנה הבאה".
ונבר הוסיפה שהחברה שהקימה המתינה חמש שנים לפני שלקחה השקעה ראשונה. חבצלת סיכמה את הנקודה הזו כשהדגישה את חשיבות הבקשה לסכום מספיק כבר בסבב הראשון: "תדאגי שאת מבקשת את הדבר הנכון שייתן לך מספיק אוויר כדי להגיע לנתונים שאת צריכה להראות".
לקראת סיום, כל אחת מהדוברות הציעה עצה אחרונה. אלה גולדנר לוי קראה ליזמות: "תהיו אמיצות. תהיו אמיצות יותר ממה שאתן חושבות שאתן יכולות להיות". היא שיתפה את האסטרטגיה שלה בהכנת שלוש פרזנטציות שונות עם בקשות לגיוס של 500 אלף, 2.5 מיליון ו-5 מיליון דולר, וכך להתאים כל פרזנטציה בהתאם לגודל הצ'ק שהמשקיע נוהג לכתוב. בנוסף, היא המליצה להיות אסרטיביות: "אם אתן לא דוחפות, הם לא ירצו לשים את הכסף שלהם עליכן".
הזוכה בתחרות יזמיות - הסטארט-אפ URIna
"הזכייה בתחרות 'יזמיות 2025' היא צעד חשוב בדרך שלנו להגדיר מחדש את תחום בדיקות השתן כולו" - כך אמרו קרן ריבר אברהמי ודינה גת, ממייסדות הסטארט-אפ URIna, בפרזנטציה המנצחת בתחרות יזמיות.
בתחילת הפיץ' שהציגה, שיתפה קרן ריבר אברהמי את הסיפור האישי שהוביל לייסוד החברה: כאשר בתה ליאני הייתה בת 14, התעורר חשש לזיהום בדרכי השתן. הרופא סירב לתת אנטיביוטיקה ללא תוצאות תרבית, מה שהוביל לשלושה ימים של כאבים. לדבריה, מדובר בתופעה מוכרת ורווחת - נשים רבות נאלצות להמתין ימים ארוכים עד לקבלת תשובות, דבר שעלול להוביל לסיבוכים רפואיים, לאשפוזים, לטיפולים מיותרים ואף ללידות מוקדמות. במקרים רבים גם נדרשת חזרה על הבדיקה, כך שההמתנה מתארכת עד לשישה ימים. בארה"ב בלבד, ההשלכות הכלכליות של תהליך אבחון לקוי נאמדות בכ־7 מיליארד דולר בשנה.
קרן ריבר אברהמי, מייסדת ומנכ"לית URIna(צילום: אוראל כהן)
דינה גת, מייסדת ומנהלת תפעול URIna(צילום: אוראל כהן)
הפתרון של URIna פשוט: מוצר חד-פעמי בצורת בד, עליו יושבת האישה בזמן הטלת השתן. חיישנים מובנים בבד מבצעים ניתוח מיידי של השתן, והתוצאות נשלחות ישירות לטלפון של המשתמשת ולרופא המטפל ללא צורך במעבדה. הטכנולוגיה נשענת על עקרונות אלקטרוכימיים מתקדמים, בדומה לאלו המשמשים בבדיקות ביטחוניות לאיתור חומרי נפץ, ומאפשרת זיהוי מהיר ומדויק של חיידקים מחוללי דלקת.
היזמיות ציינו כי התזמון למיזם הוא אידיאלי: השוק צומח, וטרנדים מרכזיים בתחום הבריאות - טלרפואה ובדיקות Point of Care - מקבלים תאוצה. בנוסף, המעבר לבדיקות שתן כמותיות מעניק ל-URIna יתרון תחרותי משמעותי. החברה מביאה ערך ברור לכל בעלי העניין: לנשים - אבחון מהיר ומדויק; למרפאות - זרמי הכנסה חדשים; ולחברות הביטוח - חיסכון ניכר בעלויות.
כבר כיום רושמת החברה הישגים: מזכרי הבנות עם המרכז הרפואי מאיר ובית החולים שיבא, זכייה בתחרות באוניברסיטת תל אביב שהובילה להשקעה ראשונה ותוכניות ברורות להתרחבות לשוק האמריקאי, כולל קבלת אישורי FDA ושיווק ערכות למרפאות וחברות ביטוח בארה"ב.
מאחורי החברה עומד צוות נשי: שלוש יזמיות המחזיקות יחד תשעה תארים אקדמיים במגוון תחומים - משפטים, כלכלה והנדסה אבחונית - ונתמכות במועצה מייעצת מגוונת ובכירה. חזונן של קרן ריבר אברהמי ודינה גת חורג מעבר לאבחון דלקות בדרכי השתן: הן מבקשות להגדיר מחדש את תחום בדיקות השתן כולו, כך שנשים ונערות כמו ליאני יקבלו מענה אמיתי, מהיר ומדויק. הזכייה בתחרות, לדבריהן, הייתה צעד חשוב נוסף במסע הזה והוכחה לעוצמתה של החדשנות הישראלית בעולם.
