כנס האנרגיה
"אם לא יהיה הרבה יותר חשמל – לא יהיה פה AI, לא הייטק, והכלכלה תיעצר"
כך מזהיר ניב סבר, משנה למנכ"ל אדלטק, בפאנל "עשור לרפורמת החשמל הביתי" בכנס האנרגיה של כלכליסט ובנק דיסקונט. לדבריו, ישראל "נעה על אדים של פעילויות עבר, אבל הברקס כבר בדרך". בפאנל השתתפו גם עוז לוי, סמנכ"ל חשמל ורגולציה ברשות החשמל, וניר יוגב, מנכ"ל סלקום אנרג'י
במלאת עשור לרפורמת החשמל הביתי נערך פאנל בהנחיית עדיאל איתן מוסטקי מכלכליסט, בהשתתפות ניב סבר, משנה למנכ"ל אדלטק, עוז לוי, סמנכ"ל חשמל ורגולציה, רשות החשמל וניר יוגב, מנכ"ל סלקום אנרג'י. על התחרות בייצור ובאספקה, המרוויחים הגדולים ואלה שמשלמים את המחיר.
1 צפייה בגלריה
משמאל: עדיאל איתן מוסטקי בשיחה עם ניב סבר משנה למנכ"ל אדלטק, ניר יוגב מנכ"ל סלקום אנרג'י ועוז לוי סמנכ"ל חשמל ורגולציה רשות החשמל
(צילום: יריב כץ)
את השאלה הראשונה הפנה מוסטקי ליוגב: מאז שנכנסה הרפורמה שמאפשרת למשקי הבית לעבור לספקי החשמל הפרטיים, עברו כ-10% ממשקי הבית. אתה חושב שלרפורמה הזו יש סיכוי לעשות מפץ בשוק כמו שעשתה רפורמת הסלולר בעשור הקודם?
"יש מפץ גדול בשוק החשמל. משוק מונופולי של ספק אחד, עם מחיר אחד ואפס חדשנות אנחנו בשוק של מגוון ספקים ותכניות, שירות ברמה שונה, מגוון אמצעי ייצור. המפץ הגדול קורה והתחרות תביא את החדשנות למשקי הבית ואפלקציות שמאפשרות לצרכן לקבל התייעלות אנרגטית ואולי אפילו אגירה ביתית בהמשך. יש פער גדול בין המפץ של שוק הסלולר לפני 13 שנה ושוק החשמל היום כי המרג'נים (רווח גולמי) מאוד שונים. בסלולר יכולת להיות בינוני ולהרוויח כסף, בעולם החשמל של היום אם אתה לא מצטיין דיקאן אתה תפסיד. בשביל להיות מצטיין דיקאן צריך מותג חזק שיודע לתת שירות טוב ובילינג חזק, אחרת לא תהיה יעיל ותפסיד כסף. וגם אם תהיה מצטיין דיקאן תרוויח 3%-2%. אלה החיים של מספקים וירטואליים ולא לכל השחקנים בענף יש את הבסיס להצטיין. מי שלא יצטיין יפסיד".
עוז, לאחרונה הוצאתם שימוע שיאפשר לתחנות כוח נוספות למכור חשמל לספקים הפרטיים. אתם טוענים שגם ספקי החשמל, גם היצרנים וגם הצרכנים ייהנו מהשינוי. אז מי משלם את המחיר?
"המהלך הזה הוא מהלך אחרון בשורת צעדים שרשות החשמל עשתה כדי לקדם פתח את התחרות במקטע האספקה. זה התחיל בצד הביקוש שאפשרנו לכל צרכני החשמל ובעיקר משקי בית להשתתף בתחרות. בצד של ההיצע של החשמל זיהינו שמה שמעכב בעיקר את התחרות זה שאין מספיק חשמל זול למספקים שהם יכולים לרכוש אותו ולגלגל את ההנחות לצרכנים. לפני שנה וחצי אפשרנו לאותם ספקים לרכוש את החשמל מיצרנים יעילים בעיקר של אנרגיות מתחדשות.
"לפני חודשיים וחצי קיבלנו החלטה שעודדנו ואפשרנו ליצרנים ברשת ההולכה למכור את החשמל הזול והיעיל למספקים. והמהלך אחרון לפני שבועיים בו גם היצרנים הקונבנציונליים יוכלו למכור את החשמל בזול למספקים. בזה הנחנו את כל האבנים הגדולות הנדרשות לתחרות והכדור עובר למספקים והם צריכים להוכיח את עצמם, לתת ערך מוסף לצרכנים. היופי ברפורמה שהיא נדיבה כמעט עם כולם. אם מישהו אחד מרוויח לא בהכרח יש לחפש את המפסיד. ברור שמי שנהנה מהתחרות באספקה הם קודם כל הצרכנים, מטבע הדברים אלה הצרכנים שיש להם מודעות יותר גדולה ושיכולים לצרוך בשעות הפחות יקרות. ככל שהמספקים והצרכנים יגיבו לתמריצים כל העלויות במשק יפחתו ואז ייהנו מהתחרות לא רק הצרכנים שעברו למספקים הפרטיים אלא גם צרכנים של חברת חשמל כי כל העלויות פוחתות".
ניב, כיצד השימוע – השינויים שמקדמת הרשות - משפיע עליכם כחברה? האם הוא משנה את האסטרטגיה שלכם בשוק?
"נכון לעכשיו אנחנו רואים לפנינו 4,000-5,000 מגה יצרני שהולכים להתמודד על 350 מגה ואט. זה לא שינוי אסטרטגי. אנחנו בוחנים את האירוע וכדי שיהיה שיקול אסטרטגי שנוכל להפעיל אנחנו צריכים לראות שינויים ולקבל ודאות אסטרטגית, ולצערי אני לא מאוד אופטימי. מצד אחד השינויים שביצעה רשות החשמל בזמן האחרון מאוד תומכים בפיתוח של תחרות, אבל השינויים שאני מפלל אליהם ויאפשרו לקבוע אסטרטגיה הם רחבים יותר.
"הם שינויים שבאים עם השאלה, למשל, מה יקרה עם מחיר הגז. וכאשר אני שומע את הממונה מדברת על ייעוץ שלוקח לכיוון של התערבות במיקרו תחרות ביצירה של מיקרו שווקים, אני מוטרד מזה. כי הניסיון עם התערבות תחרותית במיקרו שווקים לא מייצרים יותר תחרות אלא מייצר יותר כשלים מהצלחות בהקשר הזה. אני הרבה יותר מוטרד מכשלים מבניים מהותיים שיש, אחד מהם הוזכר, שהבעלות על הקרקעות משמשת חסם גדול בפיתוח המשק החשמלי בישראל. והשני זה מחיר הגז. 70% ממחיר החשמל זה מחיר הגז. אז יש לנו בעיה ובמקום ללכת ולחפש איפה המפתח, אפשר בקלות להבין איפה כרגע תקועה הרגולציה המקדמת תחרות".
ניר, בחצי שנה האחרונה חלק מספקי החשמל הפרטיים צמצמו את ההנחות לצרכנים. לאן השוק הזה הולך?
"הסיטואציה היא שאין מספיק חשמל זול וכשאין חשמל זול אף אחד לא שש לגייס לקוחות ולהפסיד עליהם כסף. מיכל כהן אמרה שאם קונים מנגה מרוויחים קצת, אז לא, אם קונים מנגה מפסידים הרבה. כדי להרוויח קצת צריך לקנות מאמצעי יצור אלטרנטיביים ויש מחסור של אמצעי יצור בשוק, אבל רשות החשמל מבינה שהתחרות לא יכולה לשבת שנתיים שלוש עד שייבנו שדות PV ואגירה ואני מאמין שאם השימוע יהפוך להחלטה נכונה ומהירה, ויכניס לשוק הספק שיאפשר להניע את התחרות מחדש, נראה את זה קורה מהר".
ניב, לאחרונה זכיתם במכרז להקמת תחנת הכוח בשורק ויש כוונה להרחיב את תחנת הכוח חגית. מצד שני אתם קרובים למגבלה הרגולטורית שלא מאפשרת לאף שחקן להחזיק מעל 20% בשוק ייצור החשמל. איך אתם מתכננים להמשיך לגדול בשוק?
"חוקית היום אין מגבלה רגולטורית. התקנות שקבעו את המספר 20% פגו לפני קרוב לשנה. החוק עצמו מדבר על 30% מיכולת היצור והמצב החוקי כפי שקיים היום דורש בירור מעמיק. אני רוצה לומר שהמספר 20% הפסיק במידה רבה להיות רלבנטי וצריך לקבור אותו קבורת חמור. אין לו משמעות אמיתית. בראש ובראשונה כי אנחנו הולכים לראות הרחבה של השוק בתחום התחרות. מסתכלים על הביקוש מבחינת התחרות ועל הספקים האלטרנטיביים והרגולציה שעוז מוביל מביא בדיוק להרחבה של אותה עוגה שלכן תיצור עוגה יותר רחבה שממנה ייספרו האחוזים. אבל צריך להבין שאין עוד שוק בישראל, וכמה שאני מכיר גם בשווקי אנרגיה בעולם, שבו יש מגבלה במספר.
"המגבלה של 20% בשוק ייצור החשמל איננה רלוונטית יותר, במיוחד בשוק שבו כמעט בכל תחנה יש שינוי תכוף בהרכב בעלי המניות ואחזקות צולבות. בפועל, אין שוק שבו אפשר להבטיח שאף שחקן לא יחזיק ביותר מ-20%, כי האחזקות הצולבות יוצרות מציאות שבה כמעט ואין גורמים שמחזיקים נתח שוק קטן באמת. בעולם התחרות לא נהוג להשתמש במספרים כאלה כמגבלת שוק פורמלית – וזה פוגע ביעילות של השוק".
"כדי לראות בשוק האנרגיה שוק עתיר השקעות ועתיר סיכון, הצלחה ופיתוח, צריך במשק כמו ישראל לראות אולי ארבעה שחקנים מהותיים. אם אתה רוצה לראות את חברת החשמל כאחד מהם אז אולי חמישה. אבל אתה לא יכול לבנות את השוק מראש ולומר שכל אחד יחזיק בדיוק ב-20%. זו מגבלה לא אמיתית. צריך לאפשר לתחרות להתפתח באופן חופשי והבעיה לדעתי היא שיש ציפייה לפיה גם הביקוש מוגבל והוא הרבה פחות מוגבל והולך להיות הרבה פחות מוגבל. אנחנו ממש רחוקים מלהיות מוכנים לספק את כל התצרוכת שמדינת ישראל תצטרך עוד שלוש שנים, חמש שנים ובוודאי עוד עשור".
עוז, אתה חושב ששוק החשמל ריכוזי מדי?
"לא, כי אנחנו לא נותנים לו. ריכוזיות זה נושא מורכב אבל ההיגיון הבסיסי פשוט. אתה מצד אחד לא רוצה ששוק יהיה ריכוזי מדי כדי שתהיה תחרות ומצד שני יש להיזהר מריצה אחרי ביזור יתר. לריכוזיות יש גם יתרונות כי אתה מתיר למי שישבר תחנת כוח להקים עוד וזה טוב כי יש לו ניסיון והוא מכיר ספקים, יודע לעשות יותר זול, יש לו מימון. הכל עניין של איזונים. איפה נמצא עד שפקעו התקנות האיזון בין הרצון לשוק תחרותי, לבין זה שהוא לא יהיה ריכוזי מדי? על המספר של ה-20%. איפה הוא יימצא עד שיהיו התקנות הבאות ? באותו מקום. אני חשוב שה-20% זה המספר שיוצר את האיזון. אם העניין הוא בסוף איזון של הדברים אפשר להנות מכל העולמות ולהמשיך לעודד השקעות של שחקנים קיימים ועדיין לא להגדיל את הריכוזיות. ואת זה אנחנו עושים באמצעות הרגולציה שלנו. הספירה שלנו של ה-20% מחמירה יחסית. אנחנו קובעים שכל בעל עניין, אפילו שמחזיק 5%, סופרים לו את הכל כי אנחנו מבינים את הקושי ושלא עומדים משקיעים חדשים בתור, את היתרון לגדול ושיש חסמי הון וידע. נשאלת השאלה איך אפשר מצד אחד להמשיך לעודד השקעות של שחקנים קיימים אבל מצד שני לא להגדיל את הריכוזיות? על ידי זה שאנחנו נעודד אותם להשקיע. את כל ההשקעה לרכז במספר מצומצם של תחנות כוח, ואת זה אנחנו עושים באמצעות המנגנון שאומר שאם אתה מחזיק ב-5% אתה סופר את כל האחזקה. זה יוצר לחצים בשוק, אבל הלחצים האלה מראים שהפתרון באמת עובד.
ניב, הצד של הביקוש גובר משנה לשנה, אתה חשוב שהמדינה עם הרגולציה ערוכה לספק חשמל לציבור בשנים הקרובות?
"אני די משוכנע שלא. זה אחד הדברים היחידים שלמעט חלק מזרועות הממשל יש עליו קונצנזוס בין השחקנים. עד עכשיו אין הפנמה נכונה של היקף האנרגיה שנידרש לצורך שירות ה-AI. אין הפנמה נכונה לתפקיד האדיר שה-AI הולך לשמש בכלכלה העתידית. אם בישראל לא יהיה הרבה חשמל הרבה יותר ממה שמתכננים היום שיהיה, לא יהיה בה הרבה AI ואז לא יהיה בה הייטק והכלכלה הישראלית תעצור. אנחנו נעים קדימה, למרות המלחמה, על אדים של פעילויות עבר אבל הברקס כבר בדרך".
ניר, מה צריך לעשות כדי שנשלם פחות על חשבון החשמל שלנו?
"אנחנו צריכים שהדברים יקרו מהר יותר. הסטייט אוף מיינד של מספקים ווירטואלים ושל משקיעים בהם שונה מרוב הנוכחים בחדר, ללא גופים שמשקיעים 15 מיליארד שקל ומחכים 15 שנה לראות ROI. אנחנו עובדים הרבה יותר צמוד וצריכים שהדברים יקרו מהר יותר. לדוגמה, אנחנו עדיין עוסקים בשוק אספקת החשמל בממשקים ידניים. אי אפשר לעבוד לאורך זמן, בטח לא במאות אלפי לקוחות, בממשקים ידנים. אי אפשר לתת ככה שירות איכותי. צריך אמצעי יצור זולים ומהר ושהתהליכים עצמם יקרו בצורה אוטומטית וקלה, זה יעזור לנו גם להוזיל את המחירים וגם לשפר את השירות לציבור".
