הוועידה הכלכלית
"נוצרה בישראל קטגוריה חברתית חדשה הדורשת מענה ממוקד - מתמודדי הנפש"
מרגרטה סרור, ראש מערך ביטוחי בריאות ו"כללית מושלם" אמרה את הדברים בוועידה הכלכלית לאומית. לדבריה: "אנחנו כאן לא רק עבור מי שחולה, ולא רק עבור מי שבריא – אלא גם ובעיקר עבור מי שמתמודד. זהו המפתח האמיתי לחוסן הלאומי שלנו"
בתקופה של אי-ודאות מתמשכת, חוסן כלכלי אינו יכול להתקיים ללא חוסן נפשי ובריאותי. מרגרטה סרור, ראש מערך ביטוחי בריאות ו"כללית מושלם", הסבירה בהרצאה בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט, בנק לאומי וכלל, כיצד הופכים פוליסת ביטוח הלכה למעשה למנוע של צמצום פערים חברתיים, ומדוע המודל של השב"ן שונה מכל מה שהכרנו בעולמות הביטוח המסורתיים.
"כל תוכנית כלכלית לאומית או פרטית, במיוחד בשנה המאתגרת שאנו חווים, נשענת על תשתית אחת בסיסית: חוסן נפשי ובריאותי. בתקופה של אי-ודאות קיצונית, חוסנה של החברה הישראלית נמדד לא רק בשורת הרווח של החברות במשק, אלא ביכולת להעניק לאזרחים שירות רפואי דחוף, זמין ומיידי", אמרה סרור.
"תפיסת ההפעלה של שירותי הבריאות הנוספים (השב"ן) של קופות החולים עברה תמורה משמעותית. הזכאות לטיפול אינה מסתכמת עוד בהמתנה ליום שבו אדם יחלה וייזקק לשירות, אלא מתבטאת בערך היומיומי שניתן לאזרח הבריא, זה שיוצא לעבודה, מנהל משפחה ומהווה בורג מרכזי בכלכלה הישראלית".
סרור דיברה על המודל הכלכלי של כללית, ששונה מזה של חברות הביטוח המסורתיות. "כאשר בוחנים את המודל הכלכלי של שירותי הבריאות הכללית, הנתונים חושפים תמונה חריגה בנוף הביטוחי העולמי. ההחזר הכספי ללקוח הוא 90 אגורות. 90 אגורות מתוך כל שקל שמשלם המבוטח חוזרות אליו ישירות בצורת שירותים רפואיים". לדבריה, "כ-4 מיליון מבוטחים, המהווים 80% מכלל לקוחות "כללית", מחזיקים בביטוח השב"ן של הקופה".
"המטרה העסקית אינה הותרת הכסף בקופת הארגון", אמרה סרור. "הכסף חוזר ללקוח, ומטרת המערכת היא לוודא שהשירותים נגישים, פשוטים וניתנים למימוש מהיר מכל נקודה בארץ – מדרום ועד צפון".
"חובתה של המערכת לא מסתכמת בניסוח פוליסות משפטיות, אלא ביצירת ערך ממשי. הזכאות שאינה ממומשת אינה מהווה ערך עבור הלקוח, אלא פוטנציאל מבוזבז. תפקידנו הוא לגשר על הפער הזה באמצעות הנגשת מידע, פשטות תהליכית וחיבור השירותים לחיי היומיום".
סרור דיברה על צמצום פערים חברתיים ונתנה כדוגמה את החברה הערבית. "אחד האתגרים המרכזיים בניהול מערכת בריאות בהיקף כזה הוא אי-השוויון במימוש הזכויות. ניתוח נתונים של מיליוני מבוטחים העלה פער משמעותי: בחברה הערבית, מבוטחים המשלמים את אותה פרמיה בדיוק כמו במגזרים אחרים, מנצלים הרבה פחות את השירותים המגיעים להם. כדי להתמודד עם כשל השוק הזה, הושק פרויקט "שגרירי מושלם". הפרויקט כלל גיוס והכשרה של אנשי מקצוע דוברי השפה הערבית, שיצאו לשטח כדי להסביר, לתווך ולהנגיש את הזכויות הרפואיות ללקוחות. התוצאה הכלכלית-חברתית מדברת בעד עצמה: בתוך כשנתיים, נרשמה עלייה של 10% בשיעור מימוש הזכויות בחברה הערבית".
המטרה היא לעבור מרפואה מגיבה לרפואה מונעת וניהול אורח חיים בחירום. "המערכת הרפואית עושה היום מעבר חד מטיפול בחולים בלבד, למתן כלים אקטיביים לשמירה על בריאות. טיפול בבדידות בגיל השלישי - מחקרים מוכיחים כי בדידות מאיצה דמנציה ומחמירה מחלות כרוניות. כמענה לכך, מושק בימים אלה שירות חדש בשיתוף משרד הבריאות ליצירת קהילות ייעודיות למניעת בדידות בקרב קשישים. רפואה מונעת מותאמת אישית - שימוש באפליקציות מתקדמות, מודלים של תזונה, ריצוף גנטי לאיתור מוקדם של מחלות ואף כלים לחזות התפתחות של סרטן שנים מראש. המטרה היא לתת למבוטחים רפואה מונעת במבט עתידי".
לסיום דיברה סרור על המציאות החדשה: עידן ה"מתמודדים". "לצד החולים והבריאים, נוצרה בישראל קטגוריה חברתית חדשה הדורשת מענה ממוקד – המתמודדים. הדוגמה המובהקת לכך היא משרתי המילואים, שחוזרים הביתה לאחר חודשים ארוכים בחזית. אזרח שחוזר לביתו אך אינו מוצא מרגוע, שמתמודד עם טראומה ואובדן, זקוק למעטפת שירותים רחבה הכוללת רפואה משלימה, סיוע פסיכולוגי ותמיכה נפשית. החזון החדש של שירותי הבריאות בישראל ברור: אנחנו כאן לא רק עבור מי שחולה, ולא רק עבור מי שבריא – אלא גם ובעיקר עבור מי שמתמודד. זהו המפתח האמיתי לחוסן הלאומי שלנו".
