דירקטוריון פוליגון נקלע למבוי סתום, החברה מבקשת חילוץ מבית המשפט
כבר יותר משנה שאין דח"צים בחברת הנדל"ן המניב שבשליטת קובי מימון, והיא מפרה את החוק ומבקשת התערבות משפטית בסכסוך עם בעלי מניות המיעוט. דווקא הסרת זכות הווטו של בעל השליטה עשויה לשמש כפתרון יעיל
האם בית המשפט יחלץ את פוליגון מהמבוי הסתום? חברת הנדל"ן שבשליטת קובי מימון פנתה לבית המשפט המחוזי מרכז בתביעה כי יתערב ויביא למינוי דח"צים. זאת אחרי יותר משנה שבה היא מתנהלת ללא אף נציג ציבור – תקופה שבמהלכה כבר פרסמה שלושה דו"חות תקופתיים שלא כדין. שכן אלה אמורים היו להיות מאושרים על ידי ועדת הביקורת שבה מכהנים דח"צים.
פוליגון העמידה במהלך התקופה מועמדים לכהונת דח"צ מטעמה לאישורה של אספת בעלי המניות בארבע הצבעות שונות, אך בכולן בעלי מניות המיעוט בחברה, שמתנגדים לאופן ההתנהלות שלה ושל בעל השליטה מימון, הצביעו נגד מינוים. במקביל, בעלת השליטה התנגדה למועמדים שהוצעו על ידי בעלי מניות המיעוט. וכך נוצר המצב הקיים, שבו חברה ציבורית מתנהלת למעלה משנה ללא בקרה של דירקטורים שאמורים לייצג את הציבור ולפקח מטעמו על התנהלותה, כשהיא מאשרת ומפרסמת את דו"חותיה הכספיים תוך הפרת חוק.
לכאורה, רשות ניירות ערך היתה יכולה להטיל על החברה עיצום כספי בגין היעדר דח"צים לתקופה שארוכה מ־90 ימים. תקופה שכבר עברה מזמן. אולם, עצם כינוסן של אספות בעלי מניות שנועדו למנות דח"צים, החל מספטמבר אשתקד, מנע זאת. כיוון שהחוק קובע שלא ניתן להטיל עיצום אם אי־מינוי הדח"צים נובע מכך שלא הושג הרוב הדרוש באספה. הרשות יכלה לקבוע כי הדו"חות שפורסמו מבלי שהדח"צים אישרו אותם ייחשבו כאילו לא אושרו ולא הוגשו כדין ולנקוט כנגד החברה בסנקציות על כך עד כדי השעיית מניותיה מהמסחר בבורסה, אולם לא מוכר תקדים לכך ומהלך שכזה ייחשב חריג.
פתרון אפשרי, שאליו פוליגון מתקרבת, עשוי להגיע מכיוונו של בית המשפט. זה כבר הביא ב־2022 לפתרון של מבוי סתום דומה, כאשר במענה לתביעה שהגיש אחד מבעלי המניות כנגד החברה בשל התנהלותה אז ללא דח"צים, בית המשפט הציע לצדדים את מינוים של נציגים מטעמו שאושרו לבסוף בהצבעה באספה. אולם ביולי שעבר אותם שניים סיימו את תקופת כהונתם הראשונה ומאז פוליגון מתנהלת ללא דח"צים.
בתחילת החודש החברה פנתה בעצמה לבית המשפט המחוזי מרכז בתביעה כי זה יציע שני מועמדים לתפקיד דח"צ ויורה על כינוס אספת בעלי המניות להצבעה על כך. אולם השופטת שרון גלר דרשה בדיון שנערך לאחרונה כי לטובת המשך הדיון בתביעה להליך יצורפו גם בעלי מניות מיעוט בחברה.
המבוי הסתום בפוליגון מתקיים מאחר ששני הצדדים מחזיקים בזכות וטו על מינוי מועמדי הצד השני. וזאת, מכיוון שמינוי דח"צ לכהונה ראשונה דורש רוב כפול בהצבעה: גם רוב רגיל מכלל בעלי המניות שמשתתפים בהצבעה, וגם רוב מקרב בעלי מניות המיעוט שמשתתפים בה. וכך, דרישת הרוב הראשונה מספקת לבעל השליטה זכות וטו, מכיוון שהוא מחזיק ב־52% ממניות החברה לעומת 4.5% שמוחזקים בידי גופים מוסדיים והיתר של בעלי מניות פרטיים, שרק כ־13% השתתפו בהצבעות האחרונות. דרישת הרוב השנייה מנטרלת בעצם את הצבעתו של בעל השליטה, ומספקת את הכוח המקביל לבעלי מניות המיעוט.
רו"ח ארז ברק, שמייעץ לגופים מוסדיים בנושאי אספות כלליות, ממשל תאגידי ומעורבות מוסדית, הציע בשיחה עם כלכליסט פתרון אחר, קבוע, שלא ידרוש את התערבות בית המשפט. לדבריו, "ראוי להתקדם ולתקן את החוק כך שגם מינוי דח"צים לכהונה ראשונה, כמו באישור מינויים לתקופת כהונה שנייה ושלישית, יתאפשר רק בהצבעת רוב בלתי נגוע (של בעלי מניות המיעוט ובנטרול הצבעתו של בעל השליטה — א"פ).
"תיקון כזה יביא להפחתת מעורבותם של בעלי שליטה בהצגת מועמדותם של דח"צים ובבחינת התאמתם להם טרם הצגת מועמדותם. וזאת מכיוון שבמצב הנוכחי, שבו ברוב החברות והמקרים בעלי השליטה הם שמציעים את מועמדות הדח"צ לאספה, יש כשל מובנה בהקשרי ממשל תאגידי ומידת עצמאותו של הנציג. במקביל, הוא יגרום לגופים המוסדיים להיות פעילים יותר בהצעת מועמדים לכהונת דח"צ, והוא עשוי להביא להצעת יותר מועמדים ממקומות פנויים, וכך לבעלי המניות תהיה אפשרות אמיתית לבחירה בין המועמדים לתפקיד".
ברק הוסיף כי "החשש ממצב של 'עריצות המיעוט' והתנהלות לעומתית של דח"צים כלפי חברה ניתן לטיפול בכלים פשוטים שכבר קיימים כיום, מבחינת חובת הנאמנות והזהירות של הדירקטורים, מינוי דירקטורים בלתי תלויים לצידם, והעובדה שהחלטות ועדות הדירקטוריון מגיעות גם לאישור הרכב הדירקטוריון המלא".
