סגור
אורי גרינבאום (מימין), TipRanks; אילנית נבון אדסמן, KPMG; ואלמוג עזר, כלכליסט
(צילום: אולפני Ynet צילום סטילס: יריב כץ)
שבוע השקעות

"אנחנו בתקופה היסטורית, השוק הופך להיות יותר יעיל"

אורי גרינבאום, מנכ"ל ומייסד TipRanks, אמר בכנס שבוע ההשקעות כי הבנקים, בתי ההשקעות וגם המשקיעים עוברים תהליך התייעלות בזכות ה־AI. אילנית נבון אדסמן, ראשת תחום ביטוח ופינטק ב־KPMG ישראל, הוסיפה שתחום הביטוח עומד להשתנות עוד יותר

ה־AI משנה ביומיום את הדרך בה אנחנו חושבים, עובדים ולוקחים החלטות. בתחומים מסוימים כמו בתחומי הפיננסים והביטוח היא אמורה לעשות מהפכה של ממש בכל הנוגע לשדרוג חוויית הלקוחות לצד שיפור רווחיות והכנסות מצד החברות. בפאנל שנערך במסגרת שבוע ההשקעות של כלכליסט עם איילון ביטוח ופיננסים, דנו אורי גרינבאום, מנכ"ל ומייסד, TipRanks, ואילנית נבון אדסמן, ראשת תחום ביטוח ופינטק, KPMG ישראל, בהשלכות על הישענות AI במוסדות פיננסיים גדולים.
בעולם החדש הגבול מיטשטש בין מידע נחוץ על הלקוח בתחום הפיננסים כדי לקחת החלטה עסקית מושכלת לבין חדירה לפרטיות. על פי נבון אסדמן, זהו תפקידו של הרגולטור לקבוע היכן עובר הגבול. לדבריה, "באירופה כבר חוקקו חוקים להגנת הצרכן באופן ייחודי עבור תחום ה־AI, אבל בארץ מסתמכים על חוק הגנת הפרטיות. לעניות דעתי הוא מספיק טוב גם עבור ה־AI, על כן הלקוח מוגן". נבון אדסמן מוסיפה: "הסיכון בתחום ה־AI הוא מהותי, אבל מצד שני קמות חברות פינטק שאמורות לדאוג לחברות הביטוח שלא יהיה ניתן לפרוץ אליהן. אני מניחה שבעתיד, כשיהיו סוכני AI בצד הלקוח, נראה עוד חברות פינטק שישמרו גם עלינו וגם על החברות והארגונים הממשלתיים".
אם כולם היום פועלים באותה שיטה באמצעות ה־AI, נשאלת השאלה אם בקרוב היא תאבד את היתרון התחרותי. על פי גרינבאום, זו טענה שחוזרת מדי תקופה שמלווה בהמצאות טכנולוגיות. לדבריו, "כאשר הוצאנו את טיפרנקס (פלטפורמת מידע שאוספת תחזיות אנליסטים ומציגה את ההצלחות שלהם בחיזוי שוק ההון — א"ע), אמרו שאם כולם יידעו מי האנליסט הטוב ביותר, לכולם יהיו אותם הביצועים. בסופו של דבר עולם המשקיעים מבוסס על 200 מיליון איש, בעלי מאפיינים מאוד שונים, עם העדפה לסיכון שונה ורצונות אחרים ולכן הם לוקחים החלטות שונות. אני מניח שה־AI לא תשנה את זה".
גרינבאום מוסיף: "אני חושב שאנחנו עדים לתקופה היסטורית בה השוק הופך להיות יותר יעיל. הבנקים, בתי ההשקעות וגם הצרכנים עוברים תהליך התייעלות. היום לפתח סוכן זה לכתוב בטקסט בסמארטפון מה אתה רוצה. ה־AI יכולה לעשות דברים שיתמכו בהחלטה להשקיע, אבל בסוף המשקיעים הם אלו שישלמו על הטעויות בנוגע להחלטות שלהם. אנחנו נכנסים לעידן הרנסנס של ברוקרים ובתי השקעות כי כמות המסחר בבורסות מסביב לעולם תעלה משמעותית. אנחנו רואים את זה ביומיום בשירות שאנחנו נותנים ברצון הלקוחות. נגיד רופא שיניים בארה"ב שהיה מעוניין בשוק ההון היה קורא ‘וול סטריט ג'ורנל’ ומנוי טיפרנקס, היום הוא רוצה להתחבר למערכת נתונים שבה אפשר להתחבר בשפה טבעית ולבנות אסטרטגיית השקעה על בסיס הדאטה שאנחנו מספקים ועל בסיס המידע לפעול".
על פי נבון אסדמן, "אחד התחומים שאנחנו רואים בארץ הוא המסחר העצמאי בבנקים. לאור תופעת ה־AI בשנתיים האחרונות, בעיקר הגיל הצעיר, פותחים חשבונות במסחר עצמאי בעיקר בבתי השקעות. האפשרות שלהם לנתח את האינפורמציה היא זרז".

יש היום שימוש יתר ב־AI?

נבון אדסמן: "בעולם אנחנו רואים במדינות כמו ארה"ב ובמזרח אסיה אימוץ משמעותי של AI. בארץ, לעומת זאת, אנחנו רואים חברות שמנהיגות בתחום, וגם כאלו שלא ממהרות. חברות הביטוח בעיקר מאמצות את ה־AI בתהליך אוטומציה, אבל עדיין יש תהליכים ידניים. עד לפני שנתיים היה מישהו שמקליד את הטופס, אבל היום הוא מוזרם אוטומטית. עלות ה־AI היא גבוהה, חברות הטק מסבסדות חלק מהטוקנים, אבל בטווח הארוך הן יפסיקו. לכן בטווח הארוך חברות הביטוח יעשו רק אוטומציה והן לא יראו את ההחזר על ההשקעה כל כך מהר. ניקח לדוגמה את תהליך התביעות. יש היום מסלקי תביעות אוטומטיים, אבל בשלב הבא נראה AI מפותחת יותר. לדוגמה, אם דחו לי את הטיסה, חברת הביטוח לא תמתין שאגיש תביעה כדי לפצות אותי, היא תעשה זאת אוטומטית".