ניתוח
לחלוב, אבל שלא יברח: דילמת המס של האוצר מול ההייטק
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- רשות המסים בוחנת מדיניות דואלית הכוללת הכבדת מיסוי על אופציות לעובדים לצד מתן הטבות מס ליזמים בדומה למודל האמריקאי.
- מגמת רישום הסטארט-אפים בארה"ב מתחזקת עקב פערי מיסוי, אי-ודאות פוליטית והתחרות הגוברת מול מרכזי הייטק עולמיים כגון ניו יורק.
- מומחים בענף מזהירים כי הכבדת המיסוי על העובדים עלולה לפגוע במנוע הצמיחה המרכזי של ההייטק ולעודד עזיבת חברות נוספות.
ההייטק ורשות המסים נמצאים במערכת יחסים מורכבת. מצד אחד בירושלים מעריכים ומבינים את התלות באווז הזהב התל אביבי שמטיל את ביצי המסים, אך מצד שני מתקשים להשלים עם המחשבה שלא ניתן לקבל קצת יותר. עוד טיפה.
מגזר ההייטק מעסיק כ־12% מהעובדים במשק, אך מייצר כ־25% מהכנסות ממסים וזאת רק ממיסוי עובדים, לפני "מתנות" מזדמנות כמו מכירות של WIZ, סייברארק או ארמיס שמזרימות לקופת המדינה מיליארדים נוספים. תוכניות המיסוי שנשקלות בירושלים ויוצאות בשבועות האחרונים מרשות המסים ומהאוצר משקפות בדיוק את הסיבוך הזה: יום אחד דולפת יוזמה להכבדת מיסוי על אופציות של עובדי הייטק בדרישה לממש אותן מייד עם הבשלתן או לשלם מס גבוה יותר. ואילו אתמול נחשפה בכלכליסט יוזמה עם השפעה הפוכה: לייבא לישראל את QSBS, הטבת המס ממכירת מניות בסטארט־אפים. מה מסביר את חוסר ההחלטיות הזה ומדוע התעוררו בירושלים דווקא עכשיו עם שלל היוזמות, שבועיים לפני הבחירות?
גם הענף עצמו לא חף מפרדוקס בשנים האחרונות. מצד אחד יש זליגה של סטארט־אפים ושל יזמים לארה"ב, בעיקר לניו יורק. בניגוד לעשור האחרון, במהלכו כ־70% מהחברות החדשות נרשמו בישראל, הרי שב־2024 רק מחצית מהסטארט־אפים נרשמו כאן, והיתר בארה"ב. בתעשייה מעריכים כי המגמה נותרה על כנה גם ב־2025 וב־2026. גם יותר עובדים יוצאים לרילוקיישן ויש קיפאון במשרות מו"פ מקומיות בין היתר גם כתוצאה מהתרחבות השימוש בכלי AI, התייקרות העובדים הישראלים בגלל השקל החזק, אך גם בגלל התמשכות המלחמה וחוסר הוודאות הפוליטי.
ולמרות זאת, 2025 וכפי שמסתמן גם 2026 הן שנים נהדרות במונחי הכנסות ממסי הייטק לקופת המדינה. שוק המניות גואה, העובדים מממשים אופציות ומניות וחברות גם נמכרות בקצב. לכאורה, אם גם במצב לא פשוט ההייטק הישראלי ממשיך להטיל את ביצי הזהב, למה לא ללחוץ עליו קצת יותר, בעיקר כשיש הוצאות ביטחון לממן?
בירושלים תמיד נעים על הציר הזה, שהרי דעת הקהל, בעיקר מהבייס של הקואליציה הנוכחית, תהיה בעד לגבות עוד קצת מסים מ"קבוצת התל אביבים הנהנתים" או לפחות לא לתת להם הטבות מס, לבין ההבנה שאם כבר יש כאן אוכלוסיה יצרנית שרק רוצה ליזום, עדיף לחשוב בכיוון של לעודד אותה יותר ובכך להרחיב את בסיס המס. כך כבר קרה למשל ב־2024 כשפרק הטבות מיסוי להייטק הוצא ברגע האחרון מחוק ההסדרים ובהמשך חזר. כעת שוב מנסים ברשות המסים ובאוצר לשלוח בלוני ניסוי כדי לראות עד היכן ניתן למתוח את הגבול.
"בין כלכלת בחירות לבדיחה"
"לזכותה של רשות המסים ייאמר כי היא הגוף היחיד בממשלה הנוכחית שמודה שיש בעיית עזיבה של סטארט־אפים ויזמים ועושה ניסיון אמיתי לבלום את המגמה. מסלול QSBS, שהוא שם מקצועי לפטור ממס ליזמים, עלה כנקודה המשמעותית ביותר שתשאיר פה את היזמים במהלך הדיונים שנעשו מתחילת השנה בין התעשייה לרשות המסים ומשרד האוצר, אבל לא ברור כיצד עכשיו הם יצליחו להעביר את זה בכלל. אבל לא הייתי מכנה זאת כלכלת בחירות, כי כמה יזמי הייטק מצביעים לביבי", אומר גורם בכיר בהייטק המקומי שגם לקח חלק בדיונים.
יש מי שחושב אחרת. "היוזמות האחרונות של רשות המסים והאוצר מרגישות כמו משהו בין כלכלת בחירות לבדיחה", אומר לכלכליסט גידי בנדור שלום, מייסד חברת הערכות השווי S CUBE מקבוצת IBI CAPITAL ומומחה לבניית תוכניות אופציות לעובדים בהייטק. "זה לקחת ביד ימין ולהחזיר ביד שמאל. מסים של עובדי הייטק מהווים נתח עצום מכלל המסים בישראל, והתוכנית הקיימת במסגרת סעיף 102 (תשלום מס רווחי הון של 25% במועד המימוש במקום מיסוי בשלב מוקדם יותר ובמסלול של שכר כך שהמס עשוי להגיע גם ל־50%, ס.ש) היא הטבה מאוד משמעותית. זו הטבה שמעודדת את הישראלים גם לקחת את הסיכונים הכרוכים בעבודה בסטארט־אפ וגם לעבוד קשה יותר", הוא מסביר.
"לעומת זאת תוכנית QSBS שנותנת פטור ממיסוי רווח ממכירת מניות עד תקרה מסוימת, משפיעה בעיקר על יזמים, משום שהמשקיעים האמריקאים בכל מקרה פטורים מתשלום מס על השקעות בישראל. נכון שהטבת מס כזאת היא עוד סיבה ליזם לא לעבור לארה"ב, אבל רק הטבת מס בכל מקרה לא תשנה את ההתנהגות שלהם. תהיה לה השפעה שולית אם בכלל. לעומת זאת, באחד הנושאים הבוערים של מיסוי עסקאות סקנדרי, בהן עובדים ומשקיעים ראשונים מוכרים את המניות שלהם בשוק הפרטי, עדיין אין מדיניות אחידה. בירושלים הבטיחו לצאת עם חוזר מפורט בסוגיה זאת עד סוף 2026, אבל זה עדיין לא קרה".
גם אריק קלינשטיין, מייסד קרן הון סיכון גלילות קפיטל, שמתמחה בהשקעות בחברות סייבר ופוגש את היזמים והעובדים בסטארט־אפים חדשים על בסיס קבוע, חושש כי ברשות המסים ובאוצר יורים לכל הכיוונים בניסיון להגדיל במהירות את ההכנסות ממסים מהייטק, מבלי לחשוב קדימה. "הדיון בנושא צריך להיות מקצועי נטו עם אפס פופוליזם. אסור להעלות את השיח של 'בואו נגבה עוד מסים מההייטקיסטים העשירים', צריך לחשוב לטווח הארוך על איך בונים בסיס הרבה יותר גדול של חברות למיסוי, במקום מקסום נקודתי. בשנה אחת אולי תגבה עוד מיליארד שקל, אבל עוד אנשים וחברות יעזבו את ישראל, בעידן של AI זה עוד יותר קל ומפתה אפילו מבעבר.
"צריך להבין שאנחנו בתחרות מול העולם ולבנות מערכת מיסוי שתתאים לאקו סיסטם ותסגור את הפער שקיים היום מול ארה"ב, אבל ברצינות ויסודיות, בלי שליפות מהמותן. יש לחשוב גם על דברים שהתיישנו וכבר פחות רלוונטיים כמו רשות החדשנות למשל, מה תפקידה היום כשיש הרבה מאוד כסף זמין להשקעות בהייטק?", הוא תוהה. "ההייטק הישראלי משלם היום מסים באופן חסר פרופורציה לגודלו, והעובדים משלמים גם הרבה יותר מאשר בארה"ב באופן יחסי, שם מאוד ערים לתמרוץ סטארט־אפים. בארה"ב המס מורכב מ־15% ועוד המס של כל מדינה באופן פרטני ואילו בארץ זה הרבה יותר גבוה עם מדרגות מס של 50% עבור עובדים רבים, מס רווחי הון גבוה יחסית של 25%–30% וגם מס ייסף. צריך להיזהר בכמה אפשר לחלוב את הפרה הזאת".
"עלול לייצר מתיחות מול המשקיעים"
היו אתמול גם מי שהזהירו מכך שדווקא תוכנית QSBS שרבים בהייטק הישראלי ציינו אותה כדוגמה להתפתחות חיובית וחלמו על יישומה גם בישראל, עשויה לייצר קונפליקטים פנימיים באקו סיסטם, בעיקר אם אכן תגיע יחד עם הגזירות המתגבשות על מיסוי האופציות לעובדים. אסף פלד, מנכ"ל מינט מדיה, משרטט את ניגוד העניינים המובהק שעלול להיווצר בין המייסדים למשקיעים שלהם. לדבריו, שיעור המס האישי של היזם הופך לשיקול דרמטי בבחירת מקום הקמת החברה. בעוד שהטבת ה־QSBS מפתה יזמים לרשום את חברת האם בישראל כדי למקסם את הרווח האישי באקזיט, המשקיעים הזרים מעדיפים לעתים קרובות מבנה תאגידי בינ"ל משיקולי יציבות וקלות בגישה להון, זאת בייחוד בתקופות של חוסר יציבות פוליטית או ביטחונית בישראל, בהן היותה של חברת האם זרה דווקא מסייעת לגיוסים ולמהלכי הנפקה.
עד לא מזמן QSBS הייתה הטבה איזוטרית למדי, אך בעידן של ריבוי אקזיטים קטנים יחסית, אך מהירים, היא תופסת מקום הרבה יותר מרכזי ככלי לעידוד יזמות. לפני קצת יותר משנה שידרג הנשיא טראמפ דרמטית את ההטבה כאשר קיצר את זמן אחזקת המניות הנדרשת לקבלתה מחמש שנים לשלוש בלבד, לאחריהן אפשר כבר לקבל פטור חלקי מתשלום מס שמגיע לפטור מלא בחלוף חמש שנים. גם תקרת הנכסים של החברה הוגדלה מ־50 מיליון דולר ל־75 מיליון דולר, כך שההטבה חלה על יותר חברות. ההטבה רלוונטית בעיקר עבור בעלי מניות בחברות קטנות שנמכרות במהירות - במקרים אלה היזם וגם המשקיעים יכולים לקבל פטור כמעט מלא ממס. למעשה, ככל שאקזיט קטן יותר, כך שההטבה מורגשת יותר. באקזיטים של מיליארדים מדובר במספרים זניחים, שכן תקרת ההטבה עומדת על 15 מיליון דולר "בלבד".
"אין קרן הון סיכון אמריקאית שפועלת בישראל ולא מעלה היום את נושא ה־QSBS, זה דוחף לרישום של הסטארט־אפ בארה"ב וגם למעבר של היזם לשם (חלק מהתנאים הנדרשים לכניסה למסלול ההטבה, ס.ש), אומר קלינשטיין, "בסוף היזמים שנשארים בישראל עושים את זה משיקולי ציונות או קרבה למשפחה, מבחינה כלכלית יש היום יתרון ברור לארה"ב".
גם עו"ד אייל בר צבי, מומחה בינלאומי לדיני העברה במשרדי עורכי דין HFN, מדגיש את הקונפליקט שנגזר מהיוזמות האחרונות של רשות המסים ומשרד האוצר: "בעוד שהמדינה מנסה לתמרץ יזמים באמצעות ייבוא תוכנית QSBS, היא במקביל רוצה להכביד את נטל המס על האופציות של העובדים. הדרישה להמרה מיידית של אופציות למניות או תשלום מס רווחי הון מוגדל של 30% (במקום 25%) פוגעת קשות בעובדים שאין להם יכולת לממן את המס או לשעבד את המניות בחברות פרטיות, ויוצרת אפליה מקפחת גם מול עובדי חברות ציבוריות. התוצאה היא מדיניות מס שמעניקה תמריץ כספי נדיב ליזמים בודדים, אך עלולה לייצר מתיחות מול המשקיעים ולפגוע במנוע הצמיחה המרכזי של ההייטק – עובדי החברות".
השורה התחתונה היא ששינויים במיסוי נדרשים, אך זה לא הגורם היחיד או אפילו המרכזי שמשאיר את היזמים והסטארט־אפים שלהם בארץ. בתעשייה מסכימים שההחלטה של היזמים לרוב מושפעת מהאווירה במדינה ורמת האופטימיות לגבי היציבות בישראל. בין 2015–2023 הייתה אווירה מאוד חיובית בישראל ורוב החברות נרשמו כאן ותנאי המיסוי היו שווים. מאז חלה הידרדרות במצבה של ישראל, ובמקביל התפתח מאוד האקו סיסטם בניו יורק, מה שמקל על היזמים מכיוון שהפער בשעון מול ניו יורק הוא קטן לאין שיעור מול הסיליקון וואלי בחוף המערבי ובינתיים גם נוצרו פערי מיסוי לטובת ארה"ב.
אבל רוב התעשייה מסכימה שההחלטה לא נגזרת רק משיקולי מס נטו. "היזמים מדברים עם רואי חשבון, עו"ד ולא מעט גם עם חברים שכבר עשו את זה", אומר בנדור שלום שמעיד על כך שעדיין כמחצית מהסטארט־אפים החדשים נרשמים מחוץ לישראל. לדבריו, ההחלטה מאוד מושפעת מהאווירה וההסכמה הבלתי כתובה במגזר ההייטק היום כי תוצאות הבחירות ונסיגה מהמשך החקיקה של ההפיכה המשטרית עשויות להחזיר לפה את הסטארט־אפים וגם את היזמים.
