כנס כלכליסט
מנכ"ל מגדל: "600 מיליארד שקל מנוהלים, ועדיין יש לאן לצמוח"
בכנס העתיד הפיננסי של כלכליסט ומגדל אמר רונן אגסי כי החברה, שנוסדה ב-1934, בנתה מחסנית רווח של כמעט 15 מיליארד שקל ומכוונת להפוך למנהלת הנכסים הגדולה בישראל, תוך הסתמכות על צמיחה אורגנית בלבד. הטיפ שלו לחוסך הישראלי הממוצע: "תתחילו לחסוך בגיל צעיר"
בכנס העתיד הפיננסי של כלכליסט ומגדל שוחח מנכ"ל מגדל, רונן אגסי עם ירדן רוז'נסקי מכלכליסט, על תוכניות הצמיחה של מגדל.
בשנים האחרונות חברות הביטוח הן אחד הלהיטים המובהקים של בורסת תל אביב. בשלוש השנים האחרונות מדד הביטוח זינק בכ-440%, וכבר שלוש שנים אנחנו שואלים – כמה עוד אפשר ואם הזינוק הזה מוצדק. אז כמו שאתה רואה את הדברים עכשיו, כמה עוד אפסייד יש, ועל מה הוא מבוסס?
דעתי מהעבר לא היתה דעה אופורטוניסטית או עניין של עיתוי, אלא ראייה שאני שייכתי אותה לבסיס הכלכלי שיש במדינה, לצמיחה, לגידול בהכנסה לנפש ושיעורי החיסכון שגדלים: מדינה צעירה שמביאה מהבית תרבות של חיסכון (שורדי שואה) זה מלווה אותנו ולכן אני אופטימי. אני חושב שמה שעברנו בשלוש שנים האחרונות הוא קשה, אבל בראייה לעתיד מוסיף אופטימיות גם של חוסן פנימי ובעיקר של חוסן כלכלי גדול. אנחנו רואים משק שיודע לשאת על הגב מלחמה ועדיין להישאר בפרמטרים כלכליים טובים וצמיחה חיובית. ולזה צריך להוסיף את מה שהתעשייה שלנו עברה בשנים האחרונות: כללים חדשים של דיווח. אנחנו נראים מדויק יותר ונכון יותר למשקיעים שלנו ורואים את הרווחיות העתידית. במגדל המחסנית רווח היא כמעט 15 מיליארד שקל".
זה לא רווח שנוצר יש מאין?
"בהחלט. מגדל נוסדה ב-1934 מאז יצרנו את הרווחיות ב-90 שנה האחרונות. החיבור של העושר המדיני של הציבור ושל תרבות החיסכון יוצר צרכים שמאוד רלוונטיים לתעשייה שלנו ולכן אני אופטימי".
אחת ההנחות שעומדות בבסיס תזת ההשקעה הנפוצה בחברות הביטוח היא שהירידה בפרמיית הסיכון תדחוף את השוק כולו, ושחברות הביטוח הן מעין אופציה על הכלכלה הישראלית. ראינו השבוע שהמשקיעים הגיבו בבהלה מסוימת להסכם שבין ארה"ב לאיראן. יש קשר בין יציבות גיאו-פוליטית לצמיחה כלכלית. ההסכם הזה משנה משהו מבחינתך?
"אנחנו גופים שמשקיעים כספים, ולצד הדיון שיש עם היציאה שלנו לחו"ל, עדיין רוב הכסף, או לפחות מחצית מהכסף שלנו נמצא בישראל, וזה הרבה מאוד כסף. אני חושב שזה חשוב שיהיה הסכם, לטעמי יותר ממה שיהיה בתוך המדינה, אז אני מצפה ומקווה שנפגוש דברים טובים בהמשך וההסכם הזה - לכאן או לכאן לא ישנה. לי אישית לא היו תקוות או אשליות שאנחנו נהיה במציאות אירופאית פתאום, עם גבולות פתוחים ומסחר שוטף עם הסביבה. אנחנו מדינה חזקה, גם צבאית אנחנו מוכיחים את זה, אז ברור שזה ישפיע אבל זו השפעה שלא תשנה את הכיוון של לאן הדברים מכוונים".
אנחנו רואים בשנים האחרונות שחברות הביטוח מבצעות שיפטינג, והופכות יותר ויותר למנהלות נכסים. זה תהליך שקורה גם במגדל. מה הרציונל שלו?
"בטרמינולוגיה שהתפתחה מהענף שלנו לסוכנויות הביטוח הגדולות קוראים מנהלי הסדרים. זה גוף שנותן ייעוץ איך להסדיר את הפנסיה. התחלנו מעולם החיסכון וההתפתחות שאנחנו חווים פה היא שלושה דורות מאז הקמת המדינה. סבא וסבתא שלי היו החלוצים שהגיעו בלי כלום, ההורים שלי עובדי מדינה והילדים שלי יתחילו את החיים במקום יותר טוב. עם כל הקושי ויוקר המחיה אני חושב שעדיין אנחנו מתפתחים מדור לדור ולכן שיעור החיסכון הולך וגדל. מההתחלה כמנהלי הסדרים שזה שירת באותה עת את הצורך, אנחנו היום משרתים צורך שקיים והוא התעשרות של משקי הבית. למרבית משקי הבית יש רמה כזו או אחרת של חיסכון, אז אנחנו בהחלט גוף חיסכון, זו הזהות שלנו, משם התחלנו וההתפתחות הטבעית של השוק הזה היא טיפול בכספי החיסכון".
הצגתם לפני כשלושה חודשים תוכנית אסטרטגית חדשה, אחרי שהשגתם את היעדים של התוכנית הקודמת מוקדם משתכננתם, ובין השורות גם סימנתם יעד של היקף נכסים מנוהלים שיהפוך אתכם לחברה הגדולה ביותר בפרמטר הזה. איך אתם מתכננים להגיע לשם?
"התחלנו את המסע לפני שלוש שנים עם תוכנית אסטרטגית. לשמחתנו פגשנו ב-2025 את היעדים של 2027 והגדרנו יעדים חדשים. אני מאוד מאמין בצמיחה, אני מאמין שצמיחה מביאה עוד הרבה ערכים סביבה וכגוף שמנהל נכסים זה היעוד שאנחנו רואים לעצמנו. אנחנו מנהלים נכסים בהיקף של מעל 600 מיליארד שקל וגובים פרמיות של כ-40 מיליארד שקל בשנה. ויש לנו תכניות גדולות להרחיב את זה אז אנחנו מכוונים לשם. זה ערך משמעותי לצמוח ולהגיע למקומות שאתה מכוון אליהם. יש חוקים שקשורים לניהול המשק וריכוזיות ויש מגבלה רגולטורית שאסור לצמוח מעל 15% מכספי החיסכון והפנסיה ואנחנו שם, אז הצמיחה העיקרית היא צמיחה אורגנית".
כותרת העל של האירוע הזה היא העתיד הפיננסי. אם אתה צריך לתת "טיפ" אחד למדינת ישראל ו"טיפ" אחד לחוסך הישראלי הממוצע ביחס לעתיד הפיננסי שלו – מהם?
"אני אצטט את אלברט אינשטיין שאמר שהריבית דריבית היא הפלא השמיני של העולם, ומי שלא מבין את זה משלם את זה ולא נהנה מזה. אז לחסוך זה לא משהו שאפשר להיזכר בו ברגע האחרון ולחשוב שאפשר ליהנות מהחיסכון. תוחלת החיים עולה והתקופה של אחרי הפרישה במונחים רבים, או שהגיעה או שעוד מעט תגיע, לאותה תקופה כמו שעבדנו בה. חיסכון שהתחיל בגיל 25 אינו באותם סדרי גודל כמו חיסכון שהתחיל בגיל 50. רוב האירועים הקשים שאנחנו פוגשים וחוששים מהם הם אירועים פיננסיים (סיעוד, אירוע רפואי) אז עדיף שהכסף הזה יהיה ברשותנו. תתחילו לחסוך בגיל צעיר! בהקשר של המדינה. לפני שנתיים אמר אחד הגנרלים "תהיו ראויים לנו". זה מה שאני אומר להנהגה שלנו".
