ועידת ניו יורק
"העצה שאני יכול לתת לחברות קטנות שחושבות על הנפקה היא לחכות כמה שיותר"
כך אמר מארק גרין, שותף מנהל בבנק ההשקעות Ladenburg Thalmann, בפאנל שעסק במצב השווקים והכדאיות של חברות ישראליות לצאת להנפקה בזמנים אלה בכלל, ובנאסד"ק בפרט - בוועידת ניו יורק של כלכליסט ולאומי. בריאן קינסטילנגר, דירקטור ב-Alliance Global Partners אמר: "ישראל היא תמיד מותג טוב וחדשני, ואני חושב שהוא יציב, ולא מסתכלים עליו כמו שמסתכלים בהססנות על סין"
"העצה הכי טובה שאני יכול לתת לחברות קטנות שחושבות על הנפקה היא לחכות כמה שיותר", כך אמר מארק גרין, שותף מנהל בבנק ההשקעות Ladenburg Thalmann, בפאנל שעסק במצב השווקים והכדאיות של חברות ישראליות לצאת להנפקה בזמנים אלה בכלל, ובנאסד"ק בפרט.
את הפאנל הנחה עו"ד עודד הר אבן, שותף בפירמת Sullivan And Worcester, שפתח את האירוע בהצגת הפירמה: "יש לנו חמישה משרדים ברחבי העולם - ת"א, לונדון, ניו יורק, בוסטון וושינגטון. אנחנו פירמה פיננסית – כל מה שקשור לכספים אנחנו עושים", אמר הר אבן בחיוך. "אנחנו מייצגים הכי הרבה חברות ישראליות בנאסד"ק – הרבה יותר מכל פירמה אחרת. הרבה אנשים חשבו שהשנה הזאת תיפתח טוב – אבל מלחמת המכסים משפיעה על השווקים הגלובליים, וגם בישראל יש לנו עימות ומשברים פוליטיים. אז היום נשאל מה יהיה הלאה מבחינת המצב בשווקים – ובפרט מה הן ההשפעות על חברות ישראליות. כדי לענות על השאלה הזאת כינסנו כאן חמישה מומחים".
בריאן קינסטילנגר, דירקטור ב-Alliance Global Partners, המשיך את דבריו של עו"ד הר אבן ואמר: "יש אי ודאות גלובלית. היו לנו שנתיים נהדרות בשווקים והתחלנו את השנה לא טוב כמו שעודד אמר. אני חושב שהמצב משתנה בקצב יומי, ולכן קשה לחברות לקבל החלטות, וגם למשקיעים. יש גם חוסר ודאות רגולטורית לגבי המהלכים של ארה"ב – איזה מכסים היא תטיל עכשיו. מנגד, ישראל תמיד היתה חממת חדשנות נפלאה ואני לא חושב שזה ישתנה. בשווקים מסוימים לדעתי יש הזדמנויות נפלאות: מחשוב קוונטי, חלל, AI , רכבים אוטונומיים, מחשוב ענן, סייבר. לכל טכנולוגיה יש ביקוש אם היא חדשנית".
לשאלה האם זה הזמן הנכון להנפקה, ענה קינסטילנגר: "הרבה פעמים אני רואה חברות קטנות שהולכות להנפקה כשהן פשוט לא מוכנות לכך. יש כמה דברים שחייבים לזכור – הראשון הוא לגייס כסף כשאתה יכול ולא כשאתה צריך, והשני שתזמון הוא הכל. יש כמה תפיסות לא נכונות שתמיד אנחנו שומעים - למשל כל חברה חושבת שהיא שווה יותר ממה שנתנו לה, לא פגשתי אחת שחושבת שהיא שווה פחות. כשאתה חברה קטנה – אתה צריך להבין שאתה סוחר בהנחה. אתה צריך הון והוא לא תמיד זמין. אני ממליץ לחברות להתמקד במאזן שלהן, ולא בשווי".
גרין הוסיף: "אני חושב שבריאן צודק לחלוטין – באופן כללי גם באווירה קשה חברה טובה תמיד יכולה לצאת להנפקה, השאלה היא התזמון. אנחנו בודקים כמה נסיבות להנפקה טובה: סיפור טוב, ניהול טוב – שהוא מבחינתי המפתח הכי חשוב להצלחה , נוכחות חשובה של מנכ"ל ויו"ר, איתנות פיננסות, ולא להנפיק מוקדם מדי ומאזן חזק. חשוב לשאול למה אני יוצא להנפקה? בגלל המשקיעים או בגלל החברה? העצה הכי טובה שאני יכול לתת זה לחכות כמה שיותר לפני שאתה יוצא להנפקה. אם המשקיעים לחוצים עליך – זה בגלל שהם רוצים ולאו דווקא שזה הכי טוב לחברה. חשוב לדעת את הכיוון שאליו אתה הולך. אל תתמקד בשווי, אלא תתמקד במה תעשה עם הכסף שאתה מגייס".
לשאלה של עו"ד הר אבן האם נאסד"ק הוא עדיין המקום הטוב לחברות ישראליות, השיב אנדי הול, שותף מנהל בכיר בנאסד"ק: "מבחינת גודל, 7 מהחברות הגדולות בעולם מבחינת שווי הן רשומות בנאסד"ק. 80%-90% מהחברות הישראליות שמחפשות רישום בארה"ב נרשמות לבסוף בנאסד"ק. אחת הסיבות היא שאנחנו לא דורשים תשלום עבור רישום מניות נוספות, כך שלחברה קטנה זה משתלם".
עו"ד הר אבן: "אבל נאסד"ק הפך להיות יותר קשה מבחינת כללי הציות והרגולציה".
הול: "נכון, אחת הסיבות היא שהיו לנו הרבה חברות שנסחרות בלי לעמוד בתנאי הסף. זה לא הגיוני שחברה ששווי 2 מיליון דולר ובקושי מחזיקה מעמד תהיה רשומה בנאסד"ק. היו לנו חברות שגייסו מעט כסף בשווי נמוך ואחרי שנה הפכו לדאגה עבורנו כשהן שרפו את הכסף שהן גייסו. אז זה נראה שאנחנו קשים יותר, אבל אנחנו בעצם מנסים להגן על שוק המניות".
עו"ד הר אבן שאל אם עכשיו השוק מאתגר יותר, למה בכלל להנפיק? יעל סנדלר, CFO בסיאברה (CYABRA), סטארט-אפ ישראלי שבתהליך רישום בנאסד"ק דרך ספאק, השיבה: "השווקים הם רכבת הרים, צריך להיות מוכנים לזה. בהחלט צריך לגייס כשאפשר ולא כשצריך. כדאי לעשות רישום מדף שיהיה, ואתה חייב שיהיה לך תחזית עתידית, עם ציוני דרך ברורים לשנים הבאות. אם אין לך את זה – אל תיכנס לשוק".
מירי סגל זכריה, מייסדת ומנכ"לית, MS-IR LLC, הוסיפה: "כמו שיעל ציינה, אתה חייב להיות עם תוכנית אסטרטגית קדימה. משקיעים רוצים לראות את התוכנית הזאת וגם לבדוק איך החברה עמדה בציוני הדרך האלה. תמיד חשוב לא להבטיח יותר מדי – עדיף להבטיח פחות ולדלבר יותר. משקיעים יכולים להעניש אותך להרבה זמן אם לא עמדת ביעדים האלה".
"ואני רוצה להגיד משהו נוסף: הטרנד הוא חבר שלך – חשוב לאמץ את זה ולנצל את זה. צריך כן להגיש תשקיף, וכשהטרנד נכון אפשר לנצל את זה ולהתקדם".
עו"ד הר אבן שאל האם יש הבדל לדעתם בין הנפקה דרך ספאק או IPO רגיל. על כך השיב קינסטילנגר: "לדעתי זה לא משנה, משנה מה היסודות של החברה. אם הם טובים, המשקיעים ישימו לב. לא אכפת לי מהדרך – IPO לוקחת אולי יותר זמן, והיא יותר יקרה, אבל חשוב מה עומד מאחוריה".
גרין: "אני חושב שזה נכון. אחד היתרונות בIPO רגילה היא שלרוב אתה מושך יותר תשומת לב מבנקאי השקעות, אתה יותר שולט בגורל שלך ב-IPO מאשר בספאק. עדיין יש קצת סנטימנט שלילי לגבי ספאק, שזו לא דרך טובה. אבל בסוף היום התשובה חוזרת לזה – האם אתה עומד ביעדים ובציפיות שהצבת לעצמך, האם גייסת מספיק והמאזן שלך מספיק חזק".
עו"ד הר אבן: "ישראל היא עדיין מותג טוב באמריקה?"
סגל זכריה: "אני עובדת עם חברות טכנולוגיה ישראליות כמעט שלושה עשורים, ואני יכולה להגיד שלאורך השנים תמיד ישראל היתה שם נרדף לחדשנות. אני עדיין חושבת שזה נכון. אני כן חושבת שיש לפעמים למשקיעים רתיעה מחברות זרות באופן כללי – מהעובדה שהן רחוקות, שיש אצלן חוקים שונים. אבל זה לא קשור לישראל ספציפית. מניסיוני לא ראיתי שיש בעיה לאורך תקופת המלחמה. לרוב חברות ישראליות כן נחשבות כאלה שמדלברות ומחדשות".
סנדלר: "גם אחרי 7 באוקטובר, מעולם לא הרגשתי חוסר תמיכה ממשקיעים. אני כן חושבת שיש התלבטויות קשות אם לרשום את החברה ישראלית או אמריקאית. כל אחד צריך לשקול את זה בעצמו".
קינסטילנגר: "אני מסכים שישראל היא תמיד מותג טוב וחדשני, ואני חושב שהוא יציב, ולא מסתכלים עליו כמו שמסתכלים בהססנות על סין". גרין הוסיף וסיכם: "להיות ישראלי זה יתרון – וצריך לשווק אותו ככזה".
