כלכלה גלובלית
״צריך להשתמש בההכנסות ממכירת Wiz כדי להפחית את החוב הלאומי״
הכלכלן הראשי באוצר ד"ר שמואל אברמזון אמר בכנס כלכלה גלובלית של כלכליסט ודיסקונט: "היינו מעדיפים להוריד את המע"מ ומס ההכנסה, אבל נבחרי ציבור קובעים את המדיניות. כך עובדת דמוקרטיה". עוד אמר: ״היקף הטבות המס לפנסיה והשתלמות גבוה מדי, הייתי מנסה להוריד חלק מהן״
"אנחנו לא אוהבים את הטבות המס. היינו מעדיפים להוריד את שיעורי המע"מ ומס ההכנסה", כך אמר ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר, בכנס כלכלה גלובלית של כלכליסט. בשיחה עם כתב כלכליסט שלמה טייטלבאום התייחס אברמזון, בין היתר, לעסקת המכירה של Wiz לגוגל והשפעתה הצפויה על כלכלת המדינה, ועל התחזיות שלו ל-2026.
שמואל, איך אתה רואה את הכניסה שלנו לתקציב 2026, מה האתגרים שצריך לעמוד בהם כדי להשיג יעד גירעון נמוך למשל?
"אנחנו רואים כלכלה אחרי שנתיים לא פשוטות, כלכלה חזקה עם לא מעט הזדמנויות וסיכונים לטווח הקצר והארוך. אחד הדברים החשובים הוא שתהיה מדיניות טובה - לחזק את המדיניות הממשלתית הטובה שתאפשר לייצר מדיניות מוניטרית מעודדת צמיחה, ואז אנחנו מאמינים שנוכל לראות שנה טובה".
אתה אחראי לצד ההכנסות, ויש תחזית הכנסות מאוד אופטימית ל-2026 שקצת תלויה במכירה של Wiz לגוגל שטרם הושלמה. מה המקור לכל ההפתעות לטובה בהכנסות המדינה, ומה זה אומר לגבי העתיד?
"מי שעוסק בתחזיות תמיד טועה, כך שאנחנו בטוח נטעה. אנחנו נותנים את תרחיש הבסיס, ומופתעים פעם למעלה ופעם למטה. בשנתיים האחרונות הופתענו לרעה בצמיחה לעומת תרחישי הבסיס, אבל לעומת זאת הופתענו מאוד לטובה בשורת ההכנסות שרשמה המדינה".
איך זה קרה? איך בשנים כל כך קשות הכנסות המדינה היו גבוהות?
"זו שאלה טובה למה היו הכנסות גבוהות כשהצמיחה הייתה נמוכה - אחת ההשערות שלנו היא שזה נובע מהצמיחה של הבורסה. ההכנסות משווקי ההון היו חזקות, והיה שיפור ביכולת של רשות המסים לגבות מסים, כולל מהלכים שבוצעו בתחום ההון השחור, מה שאיפשר לא להעלות את נטל המס בצורה גבוהה".
איך תנהל את התקציב כשאתה לא יודע מה יהיה עם עסקת Wiz?
"עסקת Wiz היא באמת משמעותית מאוד. זו העסקה הכי גבוהה אי פעם שצפויה להכניס 10 מיליארד שקל – בערך חצי אחוז מהתוצר. הדבר הנכון כשמסתכלים על הכנסות חד-פעמיות הוא לא להשתמש בהן על בסיס קבוע, אלא להעדיף הפחתה של החוב. אני מאוד מקווה שהממשלה תאשר גירעון לא גבוה".
הגירעון שאתם צופים עומד על 3.2%. אם אכן נעמוד בכך, אתם מצפים שהחוב הממשלתי יירד?
"בהחלט, אנחנו צופים צמיחה של מעל 5% וגירעון של 3.2%. המשמעות היא תחילת הפחתת חוב בגובה של 1%-2%".
אתם מפרסמים תחזיות שכוללות הזדמנויות וסיכונים. אחד הסיכונים שהיה חדש לפחות עבורי הוא שהמתיחות עם העולם לא צפויה להסתיים בסוף המלחמה.
"אנחנו לא לוקחים בקלות את המצב המדיני שלנו. היו שנתיים מורכבות, וככל שמסתכלים על הסימנים זה לא מאחורינו, וחלק מהעסקים מדווחים על הקושי הזה. כשעסקה לא מתקיימת אתה לא יודע מה הסיבה, ולכן זה אתגר שעל השולחן וצריכים להתייחס אליו בצורה רצינית. חלק מהסיכונים מאחורינו. היה פיק של חששות מול האיחוד האירופי שמאחורינו. בהקשר של טורקיה למשל, ידענו להביא פתרונות ולספוג חלק מהשיבושים, ולכן אני אופטימי ביחס ליכולת של המשק להכיל שינויים".
מה ההזדמנויות שאתם מזהים – היתה לכם לאחרונה נסיעה משמעותית להודו.
"אנחנו עוסקים רבות בהרחבת השווקים של ישראל, והודו היא פוטנציאל ענק. הודו מדינה עצומה שצומחת מעל הממוצע העולמי, היא הכלכלה הרביעית בעולם ותהיה השלישית בגודלה. יש שם הרבה מאוד אהדה לישראל, מה שלא תמיד רואים באירופה. בסוף זו דמוקרטיה, ויש לה בסיס של תמיכה, גם בעם. יש אתגרים גדולים להיכנס למדינה שהיא בהתפתחות. חתמנו על הסכם השקעות, בתקווה לחתום על הסכם סחר. הפוטנציאל עצום.
"בנוסף אחנו עובדים קשה לייצר הסכם סחר עם ארה"ב. היינו רוצים להגיע איתם לשותפות אסטרטגית הרבה יותר גדולה ממה שיש היום. רוצים לייצר ברית כלכלית אסטרטגית יותר חזקה. מקווים שנצליח לקדם את זה. עדיין לא נחתם הסכם הסחר שצריך להיחתם. ברגע שזה ייקרה תהיה ודאות רבה יותר".
נחזור להכנסות המדינה, התחום שאתה מופקד עליו. מה אתה חושב על הצונאמי של הטבות המס של הממשלה - מהגדלת הפטור על יבוא אישי למשל, דרך הטבת המס לעולים ועד הטבות לכל מיני יישובים?
"עמדת אנשי המקצוע ברורה. אנחנו לא אוהבים הטבות מס. יש מיליארד וחצי שקלים של הטבות מס, ומדי פעם יש תיאבון להוסיף. זו גישה לא נכונה מבחינה מקצועית. היינו מעדיפים להוריד שיעורי מע"מ ומס הכנסה, אבל גם לאחר שאנחנו מציגים את עמדתנו, בסוף קובעי המדיניות קובעים ואנחנו מתיישרים - כך עובדת הדמוקרטיה".
לאיזו מהטבות המס אתה מתנגד בצורה המשמעותית ביותר? מה ההטבות הראשונות שהיית קורא לבטל?
"קשה לבחור כי לרובן ככולן יש הרבה בעיות. ההטבות ליישובים (בין היתר, לנוף הגליל ויהודה ושומרון – ח"ג) – זו לא הדרך הכי יעילה להביא לחיזוק אותם יישובים. עדיף היה להוציא את הכסף תקציבית. עוד משהו - יש את כל נושא העידוד לחיסכון. בגלל שהיקף ההטבות לפנסיה ולהשתלמות כל כך גבוה - הייתי מתחיל לנסות להוריד חלק מהן".
הייתם חברים בוועדת המיסוי על הבנקים - לא ברור אם אתם ממליצים - מה אתה חושב על הסיפור הזה של מיסוי הבנקים?
"הוועדה הציבה בפני קובעי המדיניות את ההצעה הכי טובה ככל שהולכים לכיוון הזה. היא המליצה עליו. אני משאיר את זה למקבלי ההחלטות. אין ספק שרווחיות הבנקים הייתה חריגה. חלקה קשורה לרמת ריכוזיות גבוהה ותחרות נמוכה, ואחד הפתרונות יכול להיות בתחום המיסוי, אבל זה לא פתרון ארוך טווח".
