הוועידה הכלכלית
"אנחנו מתעדפים ייצור של קוטג' וגבינה לבנה על פני מוצרים אחרים"
כך אמר גדי קוניא, מנכ"ל תנובה, בוועידה הכלכלית הלאומית בהתייחסו לתקלה המתמשכת במפעל הקבוצה באלון תבור. לדבריו, "אם בעבר הקוטג' היה צומח בדומה קצב צמיחת האוכלוסייה, היום הוא צומח פי 2 – כ-4%"
"ביטחון במזון זו לא סיסמה שיווקית, אלא תרבות של חברה", אמר גדי קוניא, מנכ"ל תנובה, בריאיון במסגרת הוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט, בנק לאומי וכלל. בשיחה הוא התייחס לפיקוח על מחירי החלב, לרפורמה בענף, להשקעות בתחליפי בשר, לאפשרות של הנפקת תנובה וגם למחסור הנקודתי בקוטג', שלדבריו נובע מזינוק בביקוש לצד תקלות בקווי הייצור.
בחודש שעבר התייקרו מוצרי החלב שבפיקוח, למרות שמיד אחר כך מחיר החלב הגולמי ירד. מנגנון הפיקוח על מחירי החלב בישראל עדיין רלוונטי לדעתך, או שהוא פוגע הן במחלבות והן בצרכנים?
"הפעם האחרונה שהוכנסו מוצרים לפיקוח – הגבינה הלבנה ושמנת 38% - היתה ב-2014. מה קרה מאז? בשמנת 38% נתח השוק שלנו הוא יותר מ90%. כלומר נשארנו לבד לייצר אותה. שאר השחקנים החליטו פחות לייצר או לא לייצר. אז ברור שאנחנו מייצרים מוצרים מפוקחים – זו חלק מהתרבות והמדיניות שלנו, לשם גם מנותבות לא מעט מההשקעות שלנו.
"אבל בסוף, הפיקוח הוא לא חזות הכל. חלק מהפיקוח על המחיר יכול להיות מחיר מטרה דיפרנציאלי, כלומר שמוצר תחת פיקוח יהיה לו מחיר מטרה אחר, שונה מזה של מוצר חלב שלא מפוקח. אם נעשה גם את זה, שחקנים אחרים ייכנסו תחת האלונקה".
מחיר החלב הגולמי גבוה משמעותית בארץ מבעולם. הרפורמה של האוצר בחלב ירדה מהפרק עקב התנגדות רחבה, כולל מצד תנובה, אבל אין ספק שצריך רפורמה בשוק, אז איך היא צריכה להראות בעיניך?
"החלב הגולמי יקר בארץ בגלל שלושה פרמטרים: הראשון הוא שהמזון לבע"ח יקר פה, המזון לא צומח פה באחו כמו באירופה, וצריך לתת לפרות מזון יבש שמרביתו מגיע ביבוא יקר מחו"ל. סיבה נוספת היא שברוב העולם החקלאים מקבלים תמיכה ישירה מהממשלה. כאן זה לא קורה, וזה מוביל לעלויות הגבוהות שלהם. זה מה שהציע בעבר משרד החקלאות. הסיבה השלישית היא הכשרות. להערכתנו הרפתנים הישראלים הם בין היעילים ביותר בעולם. אז אני לא חושב שהדרך לרפורמה היא לפגוע בהם".
הישראלים מאוד אוהבים תחליפי חלב אבל פחות צורכים תחליפי בשר. אתה חושב שזה עניין של זמן עד שנראה שינוי בתרבות הצריכה?
"האתגרים של שוק תחליפי בשר הם עולמיים. יש פער מאוד גדול בטעם ובמרקם, יש פער גבוה במחיר ויש פער בערכים התזונתיים. בתחליפי חלב אנחנו משקיעים הרבה מאוד כסף במו"פ, ההצלחה של המותג אלטרנטיב היא תוצאה של השקעה מתמשכת על פני 20 שנה. אנחנו כן מאמינים שזה יקרה גם בבשר. אנחנו ממשיכים להשקיע בסטארט-אפים בתחום ומאמינים בזה".
אתם מרגישים שינוי במכירות של רשת קרפור, שזכתה במכרז "הסל של המדינה" של משרד הכלכלה?
"קרפור לקוח חשוב ומשמעותי שלנו כמו כל קמעונאי גדול. אנחנו מספקים לו מוצרים שנכללים בסל וגם כאלה שלא. אבל אנחנו לא רואים שינוי במכירות".
הנפקה של תנובה עדיין על הפרק?
"אנחנו בעיצומו של תהליך אסטרטגי מאוד חשוב בתנובה, אחד המרכיבים הגדולים בו הוא היקף השקעות גבוה. אנחנו עסוקים בו ואם יהיה משהו לדווח, נדווח".
ועכשיו לשאלה שמטרידה את כולם: איפה הקוטג'? התקלה סודרה?
"הקוטג' תמיד היה מוצר בסיסי בכל בית בכל ארוחת בוקר וערב, והיום הוא הפך להיות חלק מהתזונה הבריאה של כולם, מהתזונה עתירת החלבון. תוסיפי לזה טיקטוק - והקוטג' מתפוצץ. אם בעבר צריכת הקוטג' היתה צומחת בדומה לקצב גידול האוכלוסייה, היום הצריכה צומחת פי שניים – כ-4%בשנה, גם בארץ וגם בארה"ב. אנחנו משקיעים עשרות מיליוני שקלים בקווי הייצור שלו. בחצי השנה הראשונה של 2026 מכרנו 4.5% יותר קוטג', אז החוסר הנקודתי הזה הוא אל מול ביקוש מאוד גבוה. כמו בכל מפעל תעשייתי, יש תקלות. יש כרגע תקלה מסוימת באלון תבור. אנחנו צומחים אבל כנראה לא צומחים מספיק. הצרכנים רוצים יותר ואנחנו עושים את הכי טוב שלנו. יש מצבור של דברים שכרגע מאטים את קצב הייצור. בין היתר אנחנו מתעדפים ייצור של קוטג' וגבינה לבנה על פני מוצרים אחרים".
חלפו קצת יותר משלוש שנים מאז שמונית למנכ"ל תנובה, אולי השנים הכי סוערות במדינת ישראל. מה למדת על שוק המזון מאז?
"זו באמת היתה תקופה סוערת וחריגה מאוד. אני חדש בתעשייה הזאת, לפני כן הייתי צרכן כמו כל אחד. היום אני מבין את רמת המחויבות של כל תעשיית המזון בארץ. בתקופות המלחמה הכי עצימות אתה הולך למקרר החלב בסופר ומוצא הכל. על אף כל הקשיים, שהדרכים חסומות, אנשים במילואים ועובדים בממ"דים.
"גם למדתי שביטחון במזון זו לא סיסמה שיווקית – זו תרבות של חברה, להמשיך לתמוך בקווי הייצור ולהשקיע למרות הכל. בסוף אנחנו חברה מאוד גדולה והחברה הזאת בכל רגע נתון ממשיכה לייצר. אני תמיד נזכר בערב ה-7 באוקטובר, שכל האתרים והמשאיות שלנו אוישו. זו מחויבות מהעובד הראשון ועד בעלי המניות".
