סגור
כנס מובילות את ישראל - יעל קדשאי
(צילום: סיני דוד, דנה קופל)

מובילות 2024
"נפלתי מהמקום הכי גבוה בחיים שלי להכי נמוך, אבל ב-2025 תראו אותי על הפודיום"

כך מבטיחה יעל קדשאי, הישראלית הראשונה בראלי דקאר, שסיפרה בכנס "מובילות את ישראל" של כלכליסט ובנק לאומי על הדרך שעברה עד להגשמת חלומה הגדול להשתתף במרוץ אופנועי השטח והתאונה הקשה שעברה במהלכו

"נפלתי מהמקום הכי גבוה שהייתי בו למקום הכי נמוך, אבל אל תדאגו – לא רק שתראו אותי בראלי דקאר בשנה הבאה, אלא אהיה שם גם על הפודיום", כך הבטיחה בכנס "מובילות את ישראל" של "כלכליסט" ובנק לאומי יעל קדשאי, הישראלית הראשונה אי פעם שהשתתפה במרוץ אופנועי השטח היוקרתי בעולם ראלי דקאר.
"זאת היתה החוויה הכי מטורפת שעברתי בחיים שלי", היא אומרת ביחס לתחרות ומוסיפה: "היו לי המון יציאות מאזור הנוחות לאורך הדרך, והאמת היא שכל החודשים האחרונים היו יציאה מאזור הנוחות".
קדשאי בת ה-30 תיארה בקצרה את סיפור חייה: "ההתרסקות הראשונה שלי היתה כשהייתי בת 3, ואז גם קיבלתי את האופנוע הראשון שלי. זה לא מנע את ההתרסקות האחרונה שלי במסגרת החלום הגדול – להשתתף בראלי דקאר".
לדברי קדשאי, תחרויות הראלי הן למעשה תחרויות ניווט, כאשר המטרה של הרוכב או רוכבת השטח היא לנווט בין מקטעים של מאות ואלפי קילומטרים לאורך מספר ימים. "מה שמעניין בתחרות הזאת זה שהיא תחרות שוויונית לחלוטין בין גברים ונשים, ומה שמפריד ביניהם זה רק הרכב שבו הם נוסעים".
ראלי דקאר הוא מה שקדשאי מגדירה – "פסגת השאיפות, הראלי הקשוח בעולם. אתה חוצה את כל אדמות סעודיה במשך 14 יום". לדבריה, "זה כמו טור דה פראנס שמוסיפים אליו את אלמנט הניווט ואת תנאי השטח הכי קשים שיש. כל יום אתה נמצא בין 8-12 שעות על האופנוע".
לדברי קדשאי, "הסיפור שלי התחיל בגיל 3 כשאבא שלי, שהיה הישראלי הראשון שהשתתף בראלי, חזר ממנו".
היא מספרת כי בשנה שעברה החליטה שהיא יוצאת לראלי המדברי הראשון שלה במרוקו. "זה היה ראלי חובבים, אבל במשך שמונה ימים חציתי את הסהרה. רציתי לראות אם יש לי את מה שצריך כדי לחלום בגדול". "הלך לי די טוב", היא צוחקת, "סיימתי עשירית מבין 80 גברים ונשים והייתי האישה שהובילה את הטבלה".
אלא שמשם, כפי שהיא מספרת עם חיוך, "הכל הידרדר בגדול. היה לי שבוע לקבל את ההחלטה אם להירשם לדקאר, כשבאותו זמן לא השגתי את הקריטריון הדרוש. אבל החלטתי שאני הולכת על זה, נרשמתי והתקבלתי".
קדשאי מספרת שהתקבלה לראלי עם כרטיס כניסה מותנה – והיא היתה חייבת להשתתף קודם לכן בראלי במרוקו שמתנהל לאורך 8 ימים ונחשב לשלישי בעולם מבחינת רמת הקושי שלו.
קדשאי מספרת על הספקות שליוו אותה לפני היציאה למרוץ. "היה ספק באשר ליכולת שלי לממן את ההשתתפות ולאופנוע שאסע איתו. העלויות של התחרויות האלה מאוד גבוהות. בסוף הצלחתי להשיג את מה שהיה דרוש ואמרתי לעצמי שאני יוצאת למרוץ".
אלא שרגע לפני היציאה המרגשת, יומיים לפני שהיתה אמורה לעלות לטיסה, הכל השתנה. "פתאום כל הקלפים נטרפו עם ה-7 באוקטובר. בן הזוג שלי עלה מיד על מדים ואיתו עוד 12 בני דודים, ולי היתה הדילמה של חיי מה לעשות".
קדשאי מספרת שבשלב הזה "לי זה היה פשוט. אמרתי שאדחה את ההשתתפות לשנה הבאה, אבל המשפחה שלי שהיא הכי מדהימה בעולם פשוט לא הסכימה שאעצור את החלומות שלי. אז יצאתי למרוקו וגם שם היה טוב והצלחתי להיות האישה הראשונה בטבלה, כששתי דקות מאחורי עמדה אלופת העולם".
לדברי קדשאי, ההרגשה שלה אמנם היתה מדהימה, "אבל הייתי צריכה לחזור לסיטואציה פה, לפגוש את תומר (בן זוגה – ח"ג) ל-24 שעות לפני שהוא נכנס לכניסה הקרקעית הראשונה שלו לעזה". מכאן עמד בפניה האתגר הגדול – השתתפות בראלי היוקרתי מכולם, ראלי דקאר.
"התוכנית המקורית שלי היתה לרתום חברות גדולות שיעזרו במימון והיו מוכנות לעזור לי לפני ה-7 באוקטובר, אבל אחרי האסון שקרה הכספים נותבו לדברים חשובים יותר, כמו סיוע למפונים ולאנשי המילואים. אז פתחתי קמפיין הד-סטארט, גייסתי 200 אלף שקל תוך חודש ויצאתי לדקאר".
"הגעתי לשם, ונלחמתי בכל יום לעשות את הכי טוב שלי, גם בשבילי וגם בשבילי המשפחה ובשביל כל מה שקורה בארץ". קדשאי עשתה את המיטב ולדבריה הלך לה לא רע "עד שביום העשירי פתאום מצאתי את עצמי מפונה במסוק לבית חולים סעודי, חוויה בפני עצמה".
"לצערי שם נפלתי מהמקום הכי גבוה שהייתי בחיים שלי למקום הכי נמוך שממש לא דמיינתי שיכול לקרות לי. אבל אל תדאגו, אם לא השנה אז אתם תראו אותי בשנה הבאה בראלי בדקאר, ולא סתם בראלי אלא על הפודיום".