כנס האנרגיה
"אם המדינה לא תאפשר ליזמים ודאות לממש פרויקטים - המשק יגיע למחסור בחשמל ב-2028"
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, אמר את הדברים בכנס האנרגיה של כלכליסט ודיסקונט. לדבריו: "ניתן לייצר מספיק חשמל – אבל חסמי רגולציה ושינויי אסדרה מייצרים אי ודאות שפוגעת ביזמים, וביכולת לעמוד ביעדים הלאומיים"
האם מדינת ישראל בדרך למחסור בחשמל? לפי יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, קיימת סכנה למחסור עתידי, אלא אם הרגולטור יתעשת. לדברי סקורניק, שנאמרו בשיחה בהנחיית כתב כלכליסט אמיר פרגר, בכנס "שוק האנרגיה מתעצב מחדש" של כלכליסט ובנק דיסקונט, ניתן ליייצר חשמל בכמות מספקת, אך דווקא הרגולציה היא הבעיה.
לאן משק האנרגיה הולך? יש צורך בהקמת 13 תחנות כוח מונעות בגז, האם זה נדרש באמת?
"מבחינת חסמים, משק האנרגיה צריך אנרגיה, יש כאן גידול תמידי בצריכה לנפש ובסוף צריך גם יתירות ופיזור גיאוגרפי ותמהיל נכון, צריך כאן הרבה תחנות כוח. זה ריאלי אם חסמים יירדו ויזמים יוכלו לפעול, זה מצב בו הרגולטור צריך להעניק ודאות ארוכת טווח ליזמים בתחום. משרד האנרגיה קבע יעד של 30% עד שנת 2030 ובמאי האחרון הוחלט שצריך יותר, כל הדבר הזה מצריך לעשות תוכנית כוללנית שתסתכל קדימה ותגדיר פעילויות למשרדים. יזמים כמונו מגיעים עם רצון עז להקים פרויקטים ונתקלים בחסמי רגולציה, שינויי אסדרה שמייצרים אי ודאות, ואנחנו הרי יזמים שרוצים ודאות, גם מצד המממנים. בנוסף יש את הרשויות - רשות מקרקעי ישראל, משרד החקלאות, כל אחד מהם עושה את עבודתו אבל לא אם יוגדרו יעדים, זה ירד עד למטה. יזמים כמונו מתכדררים בין שלבים וזה גובה זמן יקר. אנחנו עובדים בארה"ב ובאירופה ושם קצב העבודה הוא אחר, הכלכלה מנצחת, עסקים מזיזים דברים וזה מהותי להגעה ליעדים. בל נשכח שאנו במצב מלחמתי ויש הכרח ביתירות אנרגטית. אנו מבינים שהמשק יגיע למחסור בחשמל בשנת 2028 וזה מעבר לפינה".
הדרך להתמודד היא תכנון. איך יעשו את זה?
"נדרש תכנון רגולציה, קווי גזרה, הנחיות. בנוסף צריך תמהיל נכסים ופיזור גאוגרפי. בדרום, בצפון, יש לנו אנרגיה מתחדשת, טרמו סולארי. ראינו מה היה בעם כלביא וראינו מה המשמעות של יתירות אנרגטית ופיזור גאוגרפי. אנו רואים שזה קריטי".
בנושא שינויי רגולציה, רשות החשמל הגבילה את מחיריכם, כיצד זה משפיע?
"הרגולטור עשה את מה שעשה בהתאם לסמכויותיו. אני חושב שהנושא הזה פגע גם במשק האנרגיה של המדינה וגם ברגולטור, הרגולטור רוצה לעודד שחקנים, לעודד משקיעים, תחנות כוח זה משהו בינלאומי, עתיר הון, עתיר חוב, וכאן צריך ודאות, זה אירוע שגוזר תשואות אחרות על שחקנים שרוצים להיכנס. ובל נשכח את המצב המלחמתי. אנו רואים עובדים של שחקנים זרים שנעלמים מכאן באזעקות. יש כאן אירועים שגוזרים על התעשיה קשיים ומורכבויות משמעותיים. אני חושב שבמכרז אחרינו יצאו מחירי זמינות יחסית גבוהים וזה מגולגל לצרכן ויש גם אי ודאות בנוגע לרגולציה. שחקן שנכנס לכאן חייב לראות איך הוא ינהג עוד 10 שנים, וזה מייצר אי ודאות מאוד משמעותית".
המערכות הסולאריות שלכם בדרום מפוזרות, אתם לא השחקנים היחידים בשוק, מערכת ההולכה תוכל להתמודד?
"בוודאות - לא. אנו מקבלים סקרים שמגבילים בהזרמת אנרגיה. הסיכון הכי גדול הוא סיכון הרשת, אתה מתחיל לפתח פרויקט ולא יודע איך תוציא את החשמל. פה צריך להיכנס למשחק הרגולטור, משרד האנרגיה, אלה החלטות שצריך להיכנס לעובי הקורה ולהחליט איך פותחים את המערכת כדי שפרויקטים יצאו לדרך. אנו מפתחים צבר מהותי ואיכותי של מאות מגה וואט שיהיו משמעותיים למשק. כל זה צריך להיכנס לנקודה של הורדת חסמים וחשיבה של כיצד מאפשרים לזה לרוץ".
