הוועידה הכלכלית
"המדינה צריכה להפחית את הרגולציה ולהקל את ההקמה של תחנות כוח"
כך אמר ניב סבר, משנה למנכ"ל אדלטק, בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי; חזי חאלאויה, יו"ר חברת נמלי ישראל: "העובדים פטריוטים, מגיעים למשמרות תחת אש"; עמית לנג, מנכ"ל מקורות: "יש לנו פתרונות גם למצב שבו אין חשמל, ולכן אספקת המים לא נפגעה לכל אורך שנות המלחמה"
"בסוף אנחנו במלחמה מעל שנה וחצי ואחרי 12 ימים של מלחמה עם איראן, וכשהלכנו לסופרים המדפים היו מלאים. לא חסרו מזון, חומרי גלם, מספוא לבקר, נשק, תחמושת וגם משלוחים מעלי אקספרס וטימו. זה אומר שבנינו תשתית נמלית עם חוסן" – כך אמר חזי חאלאויה, יו"ר חברת נמלי ישראל, בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי שנערכה היום בתל אביב.
"לא נערכים לרציפות תפקודית ביום אחד", אמר חאלאויה בפאנל בנושא התשתיות הלאומיות בזמן המלחמה, שהנחתה כתבת כלכליסט חופית כהן אולאי. "זו אסטרטגיה רבת שנים שנשענת על שלושה יסודות. הראשון - יתירות אסטרטגית. אנחנו עם מערכת רב-נמלית, עם הנמלים הוותיקים באשדוד וחיפה והנמלים החדשים. גם אם נמל אחד נפגע, יש נמלים אחרים. היסוד השני זה היבטים פיסיים וטכנולוגיים. השקענו מאות מיליונים בתשתיות ומיגון ובהגנת סייבר. היסוד השלישי הוא ההון האנושי. העובדים בנמלים פטריוטים, מגיעים למשמרות תחת אש, מבינים את גודל האחריות שיש על כתפיהם".
גם עמית לנג, מנכ"ל מקורות, דיבר על התפקוד של החברה בזמן המלחמה: "מקורות היא חברת אספקת המים עם החוסן הכי גבוה בעולם. יש התמודדות עם שנים רבות לא רק של מציאות ביטחונית אלא גם עם בצורת, אירועי אקלים קיצוניים בחורף ובקיץ. אנחנו יכולים להם בגלל התשתית האנושית המעולה, הרבה טכנולוגיה, הרבה פיקוד ובקרה ושליטה מרחוק. המערכת בנויה בשכבות על פני שכבות, יש לנו המון יתירות. אנחנו לא תלויים רק בחברת חשמל, יש לנו פתרונות גם למצב שבו אין חשמל. לכן אספקת המים לא נפגעה לכל אורך שנות המלחמה, גם כשנפגעו מתקנים או מערכות חשמל, בגלל היתירות הגבוהה במערכת. מקורות משקיעה מיליארד וחצי כל שנה ביתירות במערכת".
לדברי לנג, "המלחמה חשפה גם את מגבלות המערכת. לישראל יש די מים - אך אין לה מספיק תשתיות: הצפון, הבקעה והערבה עדיין לא מחוברים למערכת המים הארצית. אם נמשיך כך - נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים שופכים מים מותפלים לים, במקום להעבירם למי שזקוק להם. הפתרון ברור: האצת ההשקעות, והעלאה מדורגת עד סוף העשור של תקציב הפיתוח של החברה, שניצב כיום על כ-1.5 מיליארד שקל בשנה. מהלך שכזה יאפשר למדינה לחזק את ההתיישבות, להציל חקלאות, ולהבטיח את ביטחון המים של הדורות הבאים".
יודפת אפק ארזי, יו"ר נת"ע, סיפרה על הסבת תחנות הרכבת הקלה למקלטים בזמן המלחמה עם איראן: "ב-13 ביוני, כשהתחיל המבצע, היה ברור לנו שצריך לעשות את הדבר הזה וכמה שיותר מהר, כי זו הצלת חיים. לפי חלוקת הסמכויות ביבשה זה אמור להיות באחריות הרשויות המקומיות. אבל ראינו עם מה הרשויות צריכות להתמודד והיה ברור לנו שאנחנו לא מחכים לאף אחד וצריכים להיכנס מתחת לאלונקה.
"ההחלטה הראשונה היתה להכניס את הקרונות מתחת לאדמה. תוך שעות זה בוצע. הדבר השני היה להפעיל את התחנות כמקלטים בעצמנו. צריך היה להסתכל כמה אנשים מגיעים לתחנות, האם ממלאים את הצרכים שלהם. העובדים עשו דברים כמו אספקת מים, אוכל, מטענים ניידים, מזרנים. בימים הראשונים לקחנו על עצמנו את זה, ומהר מאוד פיקוד העורך והרשויות המקומיות נכנסו לאירוע ועבדנו כקבוצה אחת. מוכנות לחירום היא לא עניין של יום-יומיים. אנחנו מתעסקים בפרויקטים של שנים קדימה, והסיפור הוא לא רק התכנון הטכני אלא התרבות הארגונית של גמישות והסתגלות לשינויים".
ניב סבר, משנה למנכ"ל אדלטק, התייחס לחוסן העתידי של תשתית אספקת החשמל בישראל: "התפיסה הנוכחית של הממשלה מחייבת ריבוט רציני מאוד, לא רק בגלל האיום מאיראן שכנראה הסרנו. האיום האסטרטגי האמיתי הוא מכיוון ארה"ב ואירופה, ואני מתכוון לתחרות האמיתית. התחרות היא מול יצרני חשמל גדולים בעולם. הם כולם נערכים לדבר הבא: בינה מלאכותית והצריכה האדירה של חשמל שדרושה כדי לקדם את התעשייה ובפרט את תעשיית ההייטק. לא מעריכים אצלנו את הביקוש האדיר שיש פה לחשמל.
"התחרות שלנו היא מול היצרנים הזרים שדורשים שני משאבים שהם בחוסר אדיר: קבלנים שיבנו תחנות כוח, וטורבינות לתחנות הכוח. בלי טורבינה אין מה לצאת לדרך. החוזים לטורבינות ל-2030 כבר נסגרו, ומי שרוצה לבנות תחנה ב-2032 צריך לסגור חוזה לטורבינה עכשיו. התחרות היא על משאב כלל עולמי, ואם המשק לא יעשה מה שהוא יכול לא יהיו פה מספיק תחנות כוח. המדינה צריכה להפחית את רכיב הרגולציה ולהקל את ההקמה של תחנות כוח חדשות".
לדברי סבר, אין בעיה של ריכוזיות בשוק החשמל: ״אנחנו נחשבים לכאורה לשחקן הפרטי הגדול בשוק, כאשר בפועל אנחנו מחזיקים בפחות מעשרה אחוזים מיכולות ייצור החשמל בגז, ועוד פחות מזה ביכולות ייצור החשמל בכלל. טענת הריכוזיות במשק החשמל היא פיקציה שמקודמת על ידי בעלי עניין. נתח השוק האמיתי שלנו הוא כמחצית מהנתח המיוחס לנו. יש לנו אינדיקציות שגם אצל הרגולטורים מתגבשת כבר ההבנה שצריך לשנות את דרך בחינת האחזקות בשוק".
עוד הוסיף יו"ר חברת נמלי ישראל, חזי חאלאויה: "נמלי ישראל מהווים עוגן חיוני לחוסן הלאומי ולכלכלת המדינה, שכן 99% מהסחר הבינלאומי של ישראל עובר דרכם. אסטרטגיה רבת שנים אפשרה לישראל להבטיח את הרציפות התפקודית ולא להיות חסרה אף מוצר, גם בתרחישי קיצון".
חאלאויה ציין כי השינויים הגיאופוליטיים – הן האיומים כמו הטרור החות'י בים האדום והן ההזדמנויות כמו הסכמי אברהם – יוצרים הזדמנות אסטרטגית חסרת תקדים לישראל. התשובה לשינויים אלו היא הפיכת ישראל מ"מדינת אי לוגיסטית" ל"גשר יבשתי אסטרטגי". המטרה היא להציע אלטרנטיבה בטוחה, מהירה ויעילה לנתיב סואץ על ידי פיתוח "מסדרון יבשתי" שיאפשר לסחורות להגיע לנמלי הים התיכון של ישראל, לעבור דרכה ברכבות ובמשאיות ולהמשיך מזרחה למדינות המפרץ דרך ירדן. בכך, נמלי חיפה ואשדוד יהפכו לשער הכניסה המועדף עבור ירדן, ובהמשך גם עבור שווקים במפרץ, מה שיבסס את מעמדה של ישראל כצומת סחר מרכזית במזרח התיכון".
