כנס ישראל 2.0
מנכ"לית אנו באנו: "ההייטק הישראלי הופך למנוע של תיקון חברתי"
בכנס ישראל 2.0 של כלכליסט וארגון אנו באנו, קראה דנה ניסל לשותפות בין מגזר ההייטק לחברה הישראלית: "כוח טכנולוגי חייב לבוא עם מחויבות חברתית. אנחנו לא מחפשים מתנדבים – אלא שותפים לבנייה. בואו לבנות איתנו את המחר הישראלי החדש"
"אני מתרגשת מאוד לעמוד כאן כמעט בסופו של הבוקר הזה, בוקר שמחבר בין חזון למעשה, בין הייטק לחברה, בין אנשים שמאמינים שצריך – ואפשר – לבנות יחד את העתיד הישראלי". כך אמרה היום (ב') דנה ניסל, מנכ"לית עמותת אנו באנו בכנס ישראל 2.0 של כלכליסט וארגון אנו באנו.
"פתחנו הבוקר עם קריאה לאחריות – עם תעשייה שמבינה שכוח טכנולוגי חייב לבוא עם מחויבות חברתית. שמענו את המובילים של ההייטק הישראלי מדברים לא רק על חדשנות עסקית, אלא על אחריות לאומית. זה היה מושב שהראה איך ההייטק הופך משוק עבודה – למנוע של תיקון.
"המשכנו למרחב המקומי – למושב עיר-מדינה-חדשנות – שדרכו ראינו איך אפשר לחבר את היכולות של ההייטק עם הצרכים של הרשויות, של הערים, של האנשים שחיים כאן. זו בדיוק התמצית של 'אנו באנו': לייצר את הגשרים, את החיבורים, את הפתרונות המשותפים בין מערכות שבדרך כלל לא מדברות זו עם זו.
"ואז עברנו לעתיד – אל מושב ה-AI כמנוע צמיחה חברתי. דיברנו על איך בינה מלאכותית יכולה להפוך למנוע של מוביליות ושל הזדמנויות חדשות. זו לא רק טכנולוגיה – זו שפה חדשה של אחריות ושל חזון".
לדברי ניסל, "במושב האחרון – מהרעיון לשטח – פגשנו את האנשים שמוכיחים שכל זה אפשרי. יזמים שהפכו רעיון למציאות, שבנו מודלים של שינוי חברתי אמיתי. להכניס לתוך המיזם הזה את הידע, מהניסיון ומהתשוקה – כדי לבנות יחד את התשתית החברתית-לאומית החדשה של ישראל.
"אנחנו לא מחפשים רק מתנדבים, אלא שותפים לבנייה, כוח מניע – אנשים שמבינים שכמו בהייטק, גם בחברה הישראלית – שינוי אמיתי מתחיל מקבוצה קטנה של אנשים נחושים, שמאמינים שאפשר, ושלא מחכים שמישהו אחר יתקן – אלא פשוט קמים ועושים. בואו לבנות איתנו את המחר הישראלי החדש".
את הדברים סיכמה ניסל: "אני רוצה לסיים בדברים שכתב סרן הדר גולדין ז"ל להוריו במסע לפולין, ורלוונטיים אולי יותר מתמיד: 'אני יושב בקרון שילוחים בפולין, בפינה. עברו פה אני לא יודע כמה ילדים כמוני ואנשים דומים ושונים ממני – וכולם יהודים. שנקרעו מביתם, ממשפחתם, מהוריהם וילדיהם ולא ידעו לאן שולחים אותם ולאן הם הולכים. אבל אני רוצה להגיד לכם שבזכותכם אני יודע לאן אני הולך. אני הולך למדינת ישראל. המדינה שלי ושלנו. ואני מבין, בזכותכם, מה המדינה שלי נותנת לי, אבל בעיקר – מה אני צריך לתת מעצמי למדינה. וכשאני מסתכל פנימה אני יודע שיש לי את הכוח לתת מעל ומעבר".
